קישור ל-RSS

העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך

מגזין הכיבוש - פרשנות עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר חינוך לגזענות נוסח תל אביב יפו נאדיה חילו nrg 12/1/11 http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/199/264.html?hp=1&cat=479 מדי יום אנו עדים למתקפות גזעניות על תושביה הערבים של מדינת ישראל. המתקפות לובשות צורות שונות ומשונות. פעם זה הרבנים, למחרת הרבניות. מי אמר שאין שוויון בין נשים וגברים בארץ? לעיתים, מתקפה זו מקבלת אופי אזורי, כמו מתקפת מרזל ותומכיו בבת ים, וקריאתו לאסור מגורים של תושבים ערבים באזור. אין פלא שמתחת למטריית ההתקפות הללו, צצים ומתפתחים כל מיני רעיונות במוחות מעוותים. מה הפלא שפתאום יש הנחיה בבית ספר עירוני ז` בתל אביב ,שהינו בית ספר מעורב, לאסור על תלמידים ערבים לדבר בערבית ביניהם בכיתה? העיוות מתרחב גם השבוע ומגיע להורי ילדי הגנים ביפו, שהחליטו שילדיהם `היהודים`, לא ילמדו עם ילמדו עם ילדי יפו `הערבים`. לא אתפלא שבתוך שרשרת הגזענות והחוליות המתווספות לה חלק מ`יפה הנפש` ההם יקריאו שלא לנסוע או להסיע תושבים ערבים בתחבורה ציבורית. או אולי, לא למכור ולא לקנות מהם. למען החיים המשותפים ובתוך כל המהומה והאפליה, ציפיתי, חיכיתי וקיוויתי לקולות שפויים. המתנתי לקריאות גינוי של מנהיגיה ונבחריה של עיריית תל אביב יפו. האמת, שגם הייתה לי תקווה לשמוע גם את קולו של אהוד ברק. אבל כולם שתקו. יפו, העיר המעורבת, הייתה במשך שנים רבות סמל לחיים משותפים. חשוב שכך תישאר וחובה על מנהיגיה להתבטא ולהשמיע קול כאשר איזון זה מופר. התבטאות כזאת הייתה אולי מעודדת עוד קולות שפויים להישמע. אהוד ברק שכח שמפלגת העבודה נתמכת גם על ידי חברים ערבים. ציפיתי שייצא נחרצות נגד הקריאות הגזעניות חיכיתי, ציפיתי והתאכזבתי. חשוב לציין שאותם קולות גזעניים פוגעים בראש ובראשונה באושיות הדמוקרטיה וביסודות מדינת ישראל. אנחנו התושבים הערבים נמשיך להסתובב נאמנים וגאים עם ראש מורם. קולות כאלה לא יערערו במאומה את דביקותנו ועשייתנו למען השלום בינינו. נמשיך לתמוך ולחזק את החיים המשותפים ביפו ובמדינה. ד-ה קישורים למאמרים האחרונים בנושא בדרך למצדה - מאת עמוס גבירץ מלחמת הסחת הדעת - או, סכנת הג`נוסייד בעזה ההטעיה של הסכמי אוסלו