בתגובה, ביום שלישי, 30 בנובמבר 2010, המליציות של חמאס פשטו על המועדון של פורום הצעירים שארכּ בעיר עזה. מבלי שהיתה בידם כל עילה חוקית, הם דרשו מבאי המועדון לעזוב את המקום ולמסור בידיהם את המפתחות שלו. את הצו הוציא התובע הכללי מטעם חמאס ברצועת עזה, מוחמד עבד. כמו כן, המיליציות של חמאס סגרו את המועדונים של פורום הצעירים שארכּ גם בערים חאן יונס ורפיח שפעלו בשיתוף עם המועצות העירוניות המקומיות. במועדון ברפיח החרימו המיליציות של חמאס את המחשבים ודרשו ממנהל המועדון ומשאר חברי הנהלת המועדון להתייצב לחקירה במשרדים של שירותי הביטחון של חמאס.
ביום ראשון, 5 בדצמבר 2010, המיליציות של חמאס בעיר עזה פיזרו בכוח קבוצת צעירים שקיימה שביתת-שבת כאות הזדהות עם פורום הצעירים שארכּ סמוך למועדון. משטרת חמאס אסרה על הצעירים לענוד תגיות הזדהות עם פורום הצעירים שארכּ והחרימה אותן.
קול הקורא לא פורסם ברבים מאמצעי התקשורת בשפה הערבית, הכתובה והאלקטרונית. מרבית אלה שכן פרסמו את דבר קול הקורא, העדיפו להסתמך על פרסומים בעיתונים זרים באירופה כגון ה-Observer הבריטי.
הביטוי تبا (לעזאזל) בערבית אשר פותח את קול הקורא וחוזר פעם אחר, לווה בחלק מהפרסומים בערבית בסוגריים `تبا (استخدم الموقع كلمة اباحية)` – כלומר מחברי קול הקורא השתמשו בביטוי אנרכיסטי. ואילו בצרפתית השתמשו מתרגמי קול הקורא במונח merde - שבתרגום מלולי פירושו צואה ובהשאלה לעזאזל; בתרגום האנגלי השתמשו במונח Fuck, דהיינו לעזאזל.
קול הקורא מתורגם כאן לעברית על פי המקור בשפה הערבית שמובא במלואו במדור שפות כאן באתר.
יוסף אלגזי
נוסח קול הקורא
לעזאזל ארגון חמאס. לעזאזל ישראל. לעזאזל ארגון פתח. לעזאזל האו`ם ואונר`א. לעזאזל ארה`ב של אמריקה !
אנחנו צעירים בעזה, איננו יכולים לסבול יותר את ישראל, את חמאס, את הכיבוש, את ההפרות של זכויות האדם וכן את האדישות של הקהילה הבינלאומית. אנחנו רוצים לזעוק ולנפץ את חומת האלם, העוול והאדישות. כשם שמטוסי16 F הישראלים שוברים את מחסום הקול, אנחנו רוצים לצרוח בכל עוצמת נשמתנו כדי לשים קץ לתסכול המתיש אותנו כתוצאה מהמצב הבלתי נסבל בו אנחנו חיים. אנחנו חיים בין הפטיש והסדן. אנחנו חיים בתוך סיוט, בתוך חלום בלהות שאין בו מקום לתקווה, וללא כל מרחב לחופש. קצה נפשנו להיות לכודים בעימות הפוליטי הזה ולחיות בעלטה אותה יוצרים מטוסי המלחמה החגים מעל הבתים שלנו, ובמציאותה בה פלסטינים נהרגים על הגבול בשל חטאם היחיד שהם דואגים לשדותיהם. קצה נפשנו מאותם בעלי זקנים המסיירים בחוצות חמושים ברוביהם, מתפארים בכוחם, מכים, ומשליכים לכלא כל מי שמעז להגן על דעתו. נמאס לנו מחומת החרפה שמנתקת אותנו מחלקה האחר של הארץ וכולאת אותנו בתוך כברת ארץ קטנה. נמאס לנו שמציגים אותנו כטרוריסטים פנאטים שברשותם חומרי נפץ ועיניהם גדושות רֹע. נמאס לנו מחוסר העניין שמפגינה הקהילה הבינלאומית היודעת לבטא את דאגתה ולנסח החלטות, אך מפגינה מורך לב ביישום החלטות שכבר התקבלו. נמאס לנו ועייפנו מהחיים המייגעים שנכפים עלינו בכלא בישראל, מהמכות שמפליא בנו חמאס, מההתעלמות המוחלטת שמגלה שאר העולם כלפינו.
המחאה הזו פרצה מתוכנו. ההתמרמרות הגדולה והתסכול יחסלו אותנו אם לא נמצא את הדרך לתעל את האנרגיות האלו כדי לשנות את המצב הקיים ולהעניק לנו מעט תקווה. האירוע האחרון שגדש את ליבנו תסכול אירע ב- 30 בנובמבר האחרון (2010, י`א) כאשר אנשי המיליציות של חמאס התפרצו למועדון פורום הצעירים שארכּ (منتدى شارك الشبابي - Sharek Youth Forum - www.sharek.ps, פורום של צעירים ונוער פעיל בעזה, י`א) כשהם חמושים ברוביהם, בשקרים שלהם ובתוקפנות שלהם. הם השליכו את כל באי המועדון החוצה, עצרו וכלאו חלק מהם, ואסרו על פורום שארכּ (شارك - Sharek - שתף ) להמשיך בפעילותו. ימים אחדים אחרי כן, שוטרים הכו חלק מהמפגינים שניצבו ליד המועדון ועצרו אחרים. ואכן, אנחנו חיים בתוך סיוט, בתוך חלום בלהות, אנחנו מתקשים לברור את המלים כדי לתאר את הלחץ המופעל עלינו. בקושי שרדנו את מבצע עופרת יצוקה 2009-2008 כאשר ישראל, במהלך המלחמה שניהלה בעזה, הפציצה כאוות נפשה והחריבה אלפי בתים. ולא די בכך, היא גם הרסה את חייהם של רבים ואת חלומותיהם. בכך, היא לא נפטרה מחמאס כפי שהתכוונה, אך היא הטילה עלינו אימת נצח. לא נותר בפנינו שום מפלט. כולם סובלים מלחץ פוסט-טראומתי.
אנחנו צעירים וליבנו גדוש דאגות השוללות מאיתנו ליהנות משקיעת החמה. כיצד נוכל ליהנות מכך כאשר עננים שחורים מאפילים את האופק, וכאשר זיכרונות אימה חולפים לנגד עינינו כל אימת שאנחנו עוצמים אותם ? אנחנו מחייכים כדי להסתיר את הכאב ובתקווה לשכוח מהמלחמה וכדי לא להתאבד כאן, מייד ובזה הרגע ! במהלך המלחמה האחרונה הרגשנו חזק שישראל רצתה למחוק אותנו מעל פני האדמה. במהלך השנים האחרונות, ארגון חמאס גם כן לא חסך מאמץ כדי לשלוט במחשבות שלנו, בהתנהגות שלנו ובציפיות שלנו. אנחנו דור של צעירים שלמד להתמודד עם הטילים ולמלא אחר משימה שייתכן ואינה אפשרית והיא לחיות חיים שלווים ורגילים למרות קיומו של ארגון רב-עוצמה שהתפשט בנו כמו תאים סרטניים, שגרם אנרכיה והשמיד תאים חיים, רעיונות וחלומות, ושיתק את האנשים בכך שהשליט טרור. כמו כן, עלינו לזכור את הכלא בו אנחנו חיים ושאותו כופה עלינו מדינה שמתיימרת להיות `דמוקראטית`. ההיסטוריה חוזרת על עצמה באותה אכזריות ונראה שאיש לא איכפת לו. אנחנו מלאי חרדה. כאן בעזה, אנחנו חוששים להיאסר, להיחקר, לקבל מכות, להיות מעונים, להתפוצץ ולהיהרג. אנחנו חוששים מהחיים, כל צעד אותו אנחנו נוקטים מחייב שיקול דעת רציני. בכל מקום מוטלות עלינו הגבלות. איננו יכולים ללכת לאן שאנחנו רוצים, לומר מה שאנחנו רוצים, לפעול בדרך שאנחנו רוצים – כל זה קורה מאחר והכיבוש השתלט על מוחנו ועל ליבנו. אנחנו מזילים אין-סוף דמעות של אכזבה ומחנק!
איננו רוצים לשנוא, איננו רוצים שרגש זה ישלוט בנו, ואנחנו רוצים לחדול מלהיות קורבנות. די ! די לייסורים, די לדמעות, די לסבל. שבענו השפלות, לחצים, תירוצים כוזבים, טרור, עינויים, עונשים, הפצצות, לילות ללא שינה, אזרחים מתים, זיכרונות מרים, עתיד קודר, לב דואב, מדיניות חסרת שחר, פוליטיקאים פנאטיים, ומלל דתי. די מספיק !! אנחנו מכריזים עצרו ! לא זה העתיד שאנחנו מייחלים !
יש לנו שלוש תביעות: אנחנו רוצים להיות בני חורין, לחיות חיים נורמאליים ולחיות בשלום. האם אלו בקשות מופרזות למדי ? אנחנו קבוצת צעירים בעזה אשר שואפים לחיות בשלום. אנחנו פועלים כדי שיתאפשר לכל אחד מאיתנו לחיות, כדי שייחשף מצבאה האמיתי של עזה וכדי שהרחוק והקרוב ידע שאיננו יכולים לשתוק יותר ולשאת את ההתעלמות מסבלנו.
זהו קול הקורא הרשמי של צעירי עזה השואפים לשינוי !
אנחנו נתחיל לנפץ את הכבלים שסביבנו. אנחנו רוצים להשתחרר מהמועקה הנפשית ולהשיב לעצמנו את ההערכה העצמית ואת הכבוד העצמי. אנחנו שואפים לשאת את ראשנו בגאון למרות הידיעה שניתקל בהתנגדות. אנחנו נעמול יומם וליל כדי לשנות את המצב העלוב שבצילו אנחנו חיים וכדי להגשים את חלומותינו חרף המכשולים בהם ניתקל.
אנחנו מקווים שאתה, כן אתה! שכל מי שקורא כעת את גילוי הדעת הזה - יעזור לנו. אנא כִּתבו על הכתלים את המסר שלנו. כִּתבוּ לנו ישירות לכתובת הבאה: freegazayouth@hotmail.com
אנחנו רוצים להיות בני חורין, אנחנו רוצים לחיות, אנחנו חפצים בשלום.
צעירי עזה בני החורין
רה |
