קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - פרשנות

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

מהפך אישי לשם שינוי
מאת חנן אביב
הגדה השמאלית
18.1.2011
http://hagada.org.il/2011/01/18/%d7%9e%d7%94%d7%a4%d7%9a-%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%99-%d7%9c%d7%a9%d7%9d-%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99/

אני סבור שהגיע הזמן להוריד את הכפפות ולהבהיר מעט יותר את התפקיד שחלקים נרחבים בשמאל הלא ציוני מעוניינים לשחק בשנים הקרובות בישראל. בכל פעם שמובעת דעה שאינה ציונית במהותה, גם על ידי הפלורליסט הגדול ביותר, כשהיא נכתבת בעברית היא מסוייגת מעט ומתנצלת במידת מה. מודגש, שהיא אינה מהווה דה-לגיטימציה של המדינה וזכותה לקיום, אלא שהיא מבטאת דה-לגיטימציה של צעדי השלטונות השונים בישראל מאז 1967, במיוחד בנוגע למתרחש בשטחים הכבושים.

ההדגשה הזאת מתעלמת מהקשר ההדוק הקיים בין המדינה לשלטון שמייצג אותה, ומהמדיניות הכמעט לא משתנה של השלטונות המתחלפים בישראל בנושא זה: הכיבוש של שטחים בגדה המערבית ואיחודם תחת שלטון יהודי הינו ביטוי מובהק של רצונה של התנועה הציונית מימים ימימה – בית יהודי בארץ ישראל. ההחזקה בשטחים הללו אינה מקרית או נובעת מכניעה לקבוצת מיעוט זו או אחרת, אלא סימפטום של המחלה העמוקה יותר שחקוקה עמוק בתוך התודעה המדינית של ישראל מאז תקומתה, והיא קדימות מוצא האתני של אזרחיה על זכותם לחופש ולשוויון.

המשטר בישראל אינו משטר דמוקרטי למרות שהתיימר תמיד כלפי חוץ להיות כזה. למעשה, רובה המכריע של החברה בישראל מתנגד לחופש הביטוי כזכות אזרחית טבעית. אם אינכם מבינים את כוונתי, נסו לחשוב על ההרגשה המיידית שעולה בכם כשאתם נמצאים בקרב ישראלים במהלכו של ויכוח פוליטי, ודעתכם שונה מאוד משלהם ומהמיינסטרים החברתי הרגיל. כמה תיזהרו בהבעת דעתכם, בהשמעת קול שונה כל כך? הרי חשש מסוים יתגנב לראשכם ויתריע: היזהרו, הצהרת אי נאמנות לקווי היסוד של המדינה תוביל להוקעה חברתית. הווטו החברתי על הבעת דעות יוצאות דופן בישראל הוא כל כך חזק עד שלרוב אין צורך בדיכוי חופש הביטוי על ידי השלטון. האזרחים דואגים לכך בעצמם.

כך, לפחות, אני מרגיש לעתים קרובות גם בדיונים עם הקרובים שבחברי, וזהו נדבך נוסף לאותו העניין. השמאל הלא ציוני בישראל, על גווניו המרובים, אחיד בכך שדעותיהם של המשתייכים אליו שונות באופן קיצוני מהדעה הפוליטית הממוצעת במדינה. למעשה, אין זה מפתיע שאנשים בעלי דעות כאלו נתפסים על ידי מרביתם של האזרחים כבוגדים, מפני שהם באמת בוגדים. בוגדים בערך המשמעותי ביותר עליו עומדת המדינה והוא זכותם של היהודים לבית לאומי. הם מעוניינים לשנות מבחינה זאת את היסודות שעליהם מושתתים חוקיה ומנהגיה של החברה הישראלית, ולהופכה לחברה אחרת שבה למוצא האתני לא תהיה משמעות. זהו רצון מבורך וחשוב, רצון שאין להתבייש בו, רצון שצריך לצעוק אותו ברחובות.

יש לומר בקול רם וברור: אני בעד דה-לגיטמציה של מדינת ישראל בקונסטלציה הנוכחית, בהגדרתה כמדינת לאום יהודית. אני נגד חיזוק המגמות האתניות בתוך החברה הישראלית שהן ביטוי עקיף של הגדרה זו. על מנת שיתחולל שינוי עלי להכיר בעצמי כמהפכן; מהפכן במציאות שלהיות בה כל דבר אחר יהווה כתם מצפוני ומוסרי מפני שערכיי דורשים מהפכה בתפיסות הבסיסיות של החברה בה אני חי. עלינו לגבש את ההבנה שלא היתה בישראל מאז ומעולם חברה דמוקרטית, ושכדי ליצור אחת כזו על כל הרוצה בכך להצהיר על רצונו, בגלוי ובלי פחד, ללא מחסומים לפיו ולמחשבתו. עלינו להפסיק את ההפרדה בין התנגדותנו לשלטון הישראלי ובין התנגדותנו למדינת ישראל הנוכחית: השלטון בישראל כיום מבטא נאמנה את הערכים החברתיים הבלתי-פורמליים שקיימים כאן מאז קום המדינה. כיוון שאלו אינם ערכינו, עלינו להבין שאיננו חלק טבעי ממנה, שאנחנו מעוניינים לשנות את מהותה, שאנו מהפכנים.

משם יהיה אולי קשה יותר להמשיך, אבל הדרך תהיה ברורה יותר, והיא שיתוף פעולה עם הכוחות החיצוניים בעולם והפנימיים בחברה הישראלית המעוניינים לשנות את ערכי היסוד של המדינה. יש לפעול בהתאם לערכים שלפיהם על החברה להיבנות: ללא אלימות פיזית, עם פתיחות מחשבתית ונכונות לשיתוף פעולה של כל הגורמים המעוניינים בשינוי. הימין מוזמן להמשיך ולבדוק את ארגוני השמאל וסביר להניח שימצא את מה שהוא מחפש – חוסר סולידריות עם המדינה הציונית. וטוב שכך.

יכ
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

חמש סיבות טובות להצביע מרצ
פעמון אזעקה – אם מרצ לא תהיה בכנסת, לנתניהו ובן גביר יהיו 61 מנדטים להרכיב ממשלה
פשיעה יהודית