קישור ל-RSS

העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך

מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר הפאבלה שנמצאת חמש דקות מהכותל hagada חן משגב 18.04.11 http://hagada.org.il/2011/04/18/%D7%94%D7%A4%D7%90%D7%91%D7%9C%D7%94-%D7%A9%D7%A0%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%AA-%D7%97%D7%9E%D7%A9-%D7%93%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C/ השבוע יחגוג העם היהודי את חג הפסח, הוא חג החירות ואחד משלוש הרגלים שבהם נהוג לעלות לירושלים. בחג הזה יגיעו, קרוב לוודאי, מבקרים רבים, יהודים ולא יהודים לעיר העתיקה, לרובע היהודי, לכותל ולעיר דוד. מעטים, אם בכלל, יצעדו מרחק דקות ספורות משם ויגיעו לואדי חילווה ולשכונת סילואן. אם כן, למה כדאי לעשות זאת? כמנהגי בחודשים האחרונים מדי יום שישי אני עושה את הדרך מתל אביב לירושלים, ולא מתוך אמונה דתית כי אם מטעמים פוליטיים. ביקוריי בעיר הקודש מתמקדים בשכונת שייח ג`ארח ובהשתתפות בהפגנות השבועיות המתקיימות מדי יום שישי בשכונה. אבל לפני כחודש הקדמתי להגיע באחד מימי השישי לירושלים והצטרפתי למספר פעילים בתנועת `סולידריות` לביקור הזדהות ותמיכה בשכונת סילואן, אשר לפי המדיניות העירונית והממשלתית הישראלית הרשמית נחשבת כחלק מ`ירושלים המאוחדת`. מאוחדת אמרתם? כמעט מיותר לציין שאין שום דבר מאחד בין המציאות בסילואן אליה נחשפתי בביקור זה לבין המציאות המתקיימת במרחק דקות הליכה ספורות משם. כשירדנו בכביש המתפתל מטה לוואדי חילווה בואכה סילואן חלפנו על פני האתר הארכיאולוגי `עיר דוד`, אתר העושה שימוש בארכיאולוגיה לשם הצדקת התנחלות באזור שהינו מוקד לסכסוך, ותוך רמיסת זכויותיהם של אלפי תושבי המקום. המבקרים הרבים באתר אשר רבים מהם כלל אינם מודעים לשימוש הציני והפוליטי שעושות עמותות המתנחלים והימין הקיצוני במקום בשם הארכיאולוגיה וההיסטוריה. רבים אחרים כלל אינם מודעים לעובדה כי הם מבקרים בשטח כבוש, וכי במרחק מטרים ספורים משם חיה אוכלוסיה תחת כיבוש הסובלת מדיכוי ואלימות על בסיס יומיומי. התחושה הראשונה שלי כשנכנסנו לפאתי סילואן הייתה זיכרון ופלאש-בק מיידי למה שראיתי בסיור שערכתי לפני כשנה בפאבלות שבעיר ריו-דה-ז`נרו בברזיל. כאן, כמו שם, בשכונות העוני ה`בלתי חוקיות` של ברזיל, ראיתי גיבוב של בניה צפופה, לא מסודרת ולא מתוכננת המאכלסת בני אדם רבים בצפיפות ובתנאים מינימליים. כשנכנסנו לתוככי סילואן הבנתי שמה שאני רואה כאן גרוע במובנים רבים ממה שראיתי בברזיל. התנאים התברואתיים הקשים, הביוב שזורם במקרים רבים בסמטאות שבין הבתים, הזבל שנערם ולא מפונה, היעדר פחי אשפה, הילדים שאין להם גן משחקים או מתנ`ס ראוי, היעדרה של תחבורה ציבורית ועוד. לחמישים וחמישה אלף תושבי השכונה אין תנאי חיים ראויים ומכובדים כפי שזכאים אזרחים במדינה המחשיבה עצמה מערבית ומודרנית. אבל, הרי תושבי סילואן, כמו שאר תושבי מזרח ירושלים הערבים, אינם אזרחים; הם נוכחים נפקדים שאף אחד אינו סופר ורמיסת זכויותיהם הבסיסיות, היומיומיות והלאומיות, אינה נתפסת כדבר חריג במדיניות הישראלית הגזענית והמפלה. אבל הדיכוי של תושבי סילואן אינו מתמצה רק באפליה חמורה המתבטאת בהיעדרן של תשתיות הולמות, אלא גם בדיכוי הזהות הלאומית והרצון לחופש וחירות אשר לו זכאי כל אדם. בשם ההתנחלות והכיבוש הייתי עד באותו ביקור ביום שישי לפרובוקציות אלימות של כוחות משמר הגבול הנכנסים לשכונה ומציקים לתושביה כמעט על בסיס של קבע. בימי שישי נכנסים כוחות `הביטחון` באופן פרובוקטיבי לשכונה, ממתינים לתירוץ כמו ילד שזורק אבן, ומיד פותחים במתקפה אלימה העלולה להימשך שעות ארוכות ושבמהלכה מותקפים התושבים בכל אמצעי הלחימה הקיימים החל בכדורי גומי ואש חיה עד רימוני הלם וכמויות עצומות של גז מדמיע האופף מדי יום שישי את השכונה כולה. ומי שחשב שהגז המדמיע נועד לפזר אלימות של התושבים הערבים יואיל נא להסביר מדוע מדי שבוע מתועד ירי של רימוני גז אל תוך הבתים, ירי אשר גורם נזקים עצומים לרכוש וכבר גבה חיי אדם, ביניהם תינוקות חפים מפשע. כל זה מתרחש דקות הליכה ספורות מאתר התיירות של עיר דוד ומהכותל והרובע היהודי עמוסי המבקרים. אז בחג החירות הנוכחי אני מקווה שלפחות חלק מהמבקרים בירושלים יואילו לצעוד דקות ספורות במורד הכביש המוביל מהעיר העתיקה, ובמקום לבקר בעיר דוד יבקרו במרכז המידע של ואדי חילווה שבכניסה לסילואן. במרכז יוכלו ללמוד כיצד ההתנחלות, הארכיאולוגיה והמיליטריזם עושים בסילואן יד אחת על מנת לדכא ולשלול את חירותם של עשרות אלפי בני אדם. אסור להמשיך בעצימת העיניים מול העוול המתמשך בסילואן, וכולי תקווה כי חג החירות הקרב ובא יביא מעט חירות גם לתושבי סילואן, חירות אשר לה הם זכאים כמו כל אדם אחר. ד נ קישורים למאמרים האחרונים בנושא גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו אזרחית ירדן שבאה לחתונה בשכם נעצרה במעצר מנהלי, פתחה שביתת רעב