קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - פרשנות

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

תגובתי למות בן-לאדן - נועם חומסקי
תגובתי למות בן-לאדן

מאת: נועם חומסקי
מגזין גרניקה
7 במאי 2011
http://www.guernicamag.com/blog/2652/noam_chomsky_my_reaction_to_os/

http://www.commondreams.org/view/2011/05/07-5

הולך ומתברר שמדובר במבצע התנקשות שתוכנן מראש, והפר באופן מרובהבמספר אופנים את הנורמות היסודיות של החוק הבינלאומי. נראה שלא ניסו לתפוס את הקורבן הבלתי חמוש, ויש להניח ש-80 אנשי קומנדו, שלא עמדה בפניהם שום התנגדות, מלבד – לטענתם – מצד אשתו, שקפצה לעברם, היו מסוגלים לכך. בחברה המתיימרת למידה מסוימת של כיבוד החוק, חשודים נתפסים ונמסרים למשפט הוגן. ואני מדגיש את המונח `חשודים`. באפריל 2002, הודיע ראש ה-FBI, רוברט מולר, לעיתונות שאחרי החקירה הנמרצת ביותר בהיסטוריה, ה FBI אינו יכול להגיד יותר מאשר שהוא `מאמין` שהקנוניה התבשלה באפגניסטאן, אך יושמה באיחוד האמירויות הערביות ובגרמניה. מובן מאליו שמה שהם רק האמינו בו באפריל 2002, הם לא ידעו 8 חודשים לפני כן, כשוושינגטון דחתה את הצעות הטליבאן (אי-אפשר לדעת עד כמה ההצעות האלה היו רציניות, כי הן נדחו מיידית) להסגיר את בן לאדן אם יימסרו להם הוכחות – הוכחות שלא היו בחזקת וושינגטון, כפי שלמדנו במהרה. אובמה פשוט שיקר, אפוא, כשאמר, בהצהרה מטעם הבית הלבן ש-`למדנו עד מהרה שאל-קאעדה ביצעה את פיגועי 11/9 `.

מאז, שום הוכחה רצינית לא הוגשה. מרבים לדבר על ה-`ווידוי` של בן-לאדן, אבל זה דומה למדי לווידוי שלי שניצחתי במרתון בוסטון. הוא התפאר במעשה שהיה בעיניו הישג גדול.

שומעים גם הרבה דיבורים בתקשורת על הזעם של וושינגטון על פקיסטאן בגלל הסירוב למסור את בן-לאדן, למרות שבגורמים מסוימים בצבא ובכוחות הביטחון היו בוודאי מודעים לנוכחותו באבוטבאד. מדברים פחות על הזעם בפקיסטאן על פלישת ארה`ב לארצם למטרת ביצוע התנקשות פוליטית. רמת התסיסה האנטי-אמריקאית בפקיסטאן כבר גבוהה מאד, וסביר שהאירועים האלה יגבירו אותה. ההחלטה לזרוק את הגוויה לים כבר חוללה זעם וגם פקפוק אצל חלק גדול מהעולם האיסלאמי.

כדאי לשאול את עצמנו כיצד אנו היינו מגיבים אילו אנשי קומנדו עיראקיים נחתו במתחמו של בוש, התנקשו בו וזרקו את גוויתו לאוקיאנוס האטלנטי. העובדה שהפשעים שהוא ביצע עלו לאין שיעור על אלה של בן לאדן לא נתונה בשום מחלוקת, ובוש אינו `חשוד` אלא – גם ללא כל מחלוקת – ה-`מחליט` שנתן את הפקודות לבצע את `הפשע הבינלאומי העליון, שנבדל מפשעי המלחמה האחרים רק בכך שהוא כולל בתוכו את הרע המצטבר של הכל` (ציטוט מבית הדין של נירנברג) שבגינו פושעי מלחמה נאציים נתלו: מאות אלפי המתים, מיליוני הפליטים, חורבן הארץ והסכסוך הבין-מגזרי [sectarian] המר מתפרש כעת על פני שאר המרחב.

אפשר להגיד יותר על [מפציץ מטוס הנוסעים הקובני אורלנדו] בוֹש, שנפטר לאחרונה בשלווה בפלורידה. בהקשר זה כדאי לזכור את `דוקטרינת בוּש`, שלפיו החברות שנותנות מחסה לטרוריסטים אשמות לא פחות מהטרוריסטים עצמם ומגיע להן יחס בהתאם לכך. כנראה, אף אחד לא שם לב לעובדה, שבוּש קרא לפלישה לארצות הברית ולהחרבתה ולרצח נשיאה הפושע.

גם באשר לכינוי, `מבצע ג`רונימו`. יש למנטליות האימפריאלית שורשים כל-כך עמוקים בתוך החברה המערבית, שאין ביניהם מי שיבין שהם מפארים את בן לאדן כשהם מזהים אותו עם התנגדות אמיצה לפלישה זרה ולרצח עם. הדבר דומה למתן שמות קורבנותינו לכלי הרצח שלנו: אפאצ`י, טומהוק ... כאילו הלופטוואפה היה מכנה את מטוסי הקרב שלו `יהודי` או `צועני`.

נשאר עוד הרבה להגיד, אבל אפילו העובדות הברורות והיסודיות ביותר יכולות לספק לנו חומר רב למחשבה.

זכות היוצרים שמורה לנועם חומסקי 2011

נועם חומסקי הוא פרופסור אמריטוס במכון הטכנולוגי של מסצ`וסטס. הוא חיבר ספרים ומאמרים רבים על עניינים בינלאומיים ועל סוגיות חברתיות\פוליטיות, ומזה זמן רב הוא משתתף בתנועות אקטיביזם. עם ספריו האחרונים נמנים:

-New edition of Power and Terror, The Essential Chomsky (edited by Anthony Arnove), a collection of his writings on politics and on language from the 1950s to the present

-Gaza in Crisis, with Ilan Pappé,

-Hopes and Prospects

תרגום מאנגלית: ג`ורג` מלנט. עריכת התרגום לעברית: עופר ניימן.









-

O





N
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

בדרך למצדה - מאת עמוס גבירץ
מלחמת הסחת הדעת - או, סכנת הג`נוסייד בעזה
ההטעיה של הסכמי אוסלו