אתמול בלילה, מוצאי יום העצמאות, שוב פשטו חיילים על בלעין. הסיבה, כפי שהסבירו לתושבים ופעילים זרים: מצלמת האבטחה שמוצבת על הגדר קלטה דמות אדם עוברת ליד הגדר, אבל הצליחה לצלם רק את נעליו. במעיין `סיפור סינדרלה`, כפי שהגדירה זאת אחת הפעילות הבינלאומיות, החיילים באו לחפש מישהו שנעליו דומות לאלה שנראו בצילום.
הפלישה עצמה לא נמשכה זמן רב. החיילים הסתובבו בכפר, התווכחו עם תושבים, תפסו שני אחים וקרוב משפחה נוסף שלהם, עברו איתם את הגדר, ירו קצת פצצות תאורה מסביב, ולבסוף שחררו את כולם ועזבו. מעבר להתעללות הקטנה, השולית, השגרתית, אחד מהדברים המעניינים בסרטון עולה מהשיחה בין החיילים לפעילה בינלאומית.
בדקה וחצי האחרונות של הסרטון עומדת פעילה זרה ליד גדר ההפרדה, שהגיעה לתמוך בעצורים שמוחזקים מעבר לגדר, ומתווכחת עם החיילים, שמנסים לגרש אותה חזרה לכפר. הוויכוח נגמר אחרי שאחד החיילים מאיים בשימוש בכוח והפעילה עוזבת, אבל עוד לפני כן מסבירים לה שני חיילים למה אסור לה לשהות ליד הגדר: `כאן זה שטח ישראלי`, אומר אחד מהם, `זה שטח ישראלי, ואת לא אזרחית ישראל, אז את לא יכולה להיות פה`. `לא, זו קרקע פלסטינית`, מתעקשת הפעילה. `לא, זה שטח ישראלי`, מתעקש חייל אחר. `השטח הפלסטיני הוא מעבר לגדר השנייה`, אומר החייל הראשון, ומתייחס לכך שהגדר מורכבת למעשה משתי גדרות, והפעילה עומדת ביניהן. `אז בבקשה לכי, כי אני לא רוצה להשתמש באמצעים אחרים...`.
השיחה הקצרה הזו, עד כמה שהיא שולית, מזכירה לנו את ההשפעה של גדרות על התודעה. נכון שכולנו `יודעים` שכל הקרקע, משני צדי הגדר, היא קרקע פרטית במובהק של תושבי בלעין, וממילא נמצאת הרבה ממזרח לקו הירוק. גם בג`ץ `יודע` את זה, והצהיר על כך בפסיקותיו על הכפר. גם הצבא `יודע` את זה, כי הוא נאלץ להזיז את הגדר, ולאפשר לאנשים לעבור לפעמים לאדמותיהם, וכן הלאה.
אבל מעבר ל`ידיעה` יש ידיעה. וזו הידיעה הפשוטה, הבסיסית, המובנית מאליה כמעט, שהחיילים מבטאים כאן. זו הידיעה שאם יש גדר, ואני עומד בצד אחד שלה, והיריב שלי בצד שני, אז הצד הזה שלי והצד השני שלו. זו תודעה של סיפוח שנוצרת מהמציאות בשטח, מציאות שנוצרה בכוונה כפי שנוצרה כדי לאפשר סיפוח. מרגע שהגדר עומדת, בבלעין ובכל מקום אחר, אז ברור לכל ש`זה הגבול`, ומעכשיו מי שהיה יכול להגיע לאדמתו בחופשיות צריך להתווכח ולהוכיח ולהלחם על הזכות להגיע אליה שוב, מדי פעם, במשורה. ולאט-לאט ה`ידע` על בעלות הקרקע האמיתית נעלם, והידע של המציאות גובר.
יש גם שאלות אחרות שעולות מהסרטון. אפשר לתהות, למשל, איך החיילים מסבירים לעצמם את המציאות, שבה צד אחד של הגדר הוא ישראלי, השני פלסטיני, ולהם ניתן לטייל בחופשיות בין שני הצדדים בעוד שלאחרים אסור. מעניין לחשוב גם אם לאזרח ישראלי היו מאפשרים לעבור את הגדר, כמו שהחייל רומז. התשובה היא כמובן שלא. אבל למה, לפי ההיגיון הצבאי המסוים הזה? וכמובן שמעניין לדעת מה חשב לעצמו מי שנתן את ההוראה להכנס לכפר בלילה כדי לחפש זוג נעליים תואמות לאלה שנקלטו במצלמת האבטחה, ומה חשבו החיילים שנשלחו למשימת הסינדרלה, ולמה צריך לאיים באלימות על הפלסטינים והפעילה הזרה שליד הגדר – שבפירוש לא מסכנים אף אחד.
את השאלות האלה נאלץ להתיר ללא תשובה. אבל הידע הנרכש של החיילים ממציאות הגדר – את זה שווה לזכור. הוא עוד יעצב את התודעה של כל החברה כאן, אם רק ניתן לו.
ד נ |
