קישור ל-RSS

העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך

מגזין הכיבוש - מסמכים, נתונים עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר מכתב מחאה שנשלח היום על ידי מחסום-ווטש אל ראש המנהל האזרחי ואל היועמ"ש לאיו"ש מחסום-ווטש מכתב מחאה שנשלח היום על ידי מחסום-ווטש אל ראש המנהל האזרחי ואל היועמ`ש לאיו`ש. 31 ביולי 2011 לכבוד תת אלוף מוטי אלמוז ראש המנהל האזרחי בפקס 029977341 לכבוד אל`מ אלי בר-און היועמ`ש לאיו`ש בפקס 029977326 שלום רב, הנדון: סיכול האפשרות לערער על מניעה ביטחונית של פועלים מכתבנו מיום 10.4.2011; חוזר קמ`ט תעסוקה `מידע שימושי למעסיקים המבקשים להגיש בקשה להסרת מניעה ביטחונית לעובד פלסטיני, לצורך העסקתו בישראל` מיום 27.4.2011, שהופץ בדואר ב- 30.5.2011. מניעה ביטחונית מוטלת בשטחים על עשרות אלפי אנשים. על ראשם מרחפת האשמה במשהו לא ידוע, והידיעה שמישהו עוקב אחריהם תמיד. הם אינם יכולים לקבל אישורי עבודה או מסחר לישראל או להתנחלויות וגם נתקלים בקשיים גדולים, לעיתים בלתי עבירים, בשביל לקבל היתרים חד פעמיים – למשל לביקורי משפחה בישראל או לבתי החולים הפלסטינים במזרח ירושלים. לא קיימים, למעשה, הליכי ערעור על מניעת היתרים חד פעמיים לכניסה לישראל. בכל גלגולי `חידודי נהלים` שעברו במשך השנים, הליכי הערעור על המניעה הביטחונית נועדו תמיד לאפשר השגה על המניעה אך ורק לאותם התושבים המבקשים היתר כניסה לישראל (או להתנחלויות) באופן יומיומי – לעבודה או למסחר. יש לנו מה לומר על חוסר היכולת של אנשים רבים לערער על מניעה, אולם, מטרת מכתב זה היא למחות על הליכים שנקבעו לאחרונה, המסכלים כל אפשרות לערער על המניעה הביטחונית של פועלים. עד יוני 2007, כאשר הכתובת לערעור היה היועמ`ש לאיו`ש, יכול היה פועל מנוע להגיש ערעור שבו כתוב, בין השאר, `יש הרבה מעסיקים שמוכנים להעסיק אותי אבל כולם מבקשים שתוסר המניעה הביטחונית שלי ואחר כך הם יוציאו אישור עבודה עבורי`. לא היה צורך אז אפילו לצרף מכתב ממעסיק אם כי, מדי פעם, הייתה מתעוררת דרישה לכך. מאז יוני 2007 עברו הליכי הערעור על המניעה הביטחונית של פועלים גלגולים רבים, כאשר המגמה הכללית היא להכשיל יותר ויותר את האפשרות לערער על המניעה. בהליכים כפי שמוגדרים היום, רק המעסיקים יכולים לערער על מניעה הביטחונית של הפועלים. אין לפועל כל מעמד בערעור או כל זכות לערער. זו פגיעה בוטה בזכויות של התושבים. למעשה, רק מי שיש לו מעסיק שמוכן לטרוח טרחה רבה, יכול לערער על המניעה. יתר על כן, הדרישה מהמעסיק לבקש היתר עבור הפועל לפני הגשת הבקשה להסרת המניעה הביטחונית - שהתקיימה כמה חודשים בשנת 2009 ושנת 2010 - נתקלה תמיד במחסום בלתי עביר. מי שהגה אותה לא רוצה לאפשר לפועלים כלל לערער על המניעה הביטחונית – שכאמור היא זכות בסיסית של כל אדם. מהו `ההליך` כרגע - לכאורה? מעסיק שמעוניין להעסיק פועל ושיש לו מכסה פנויה, מגיש בקשה להעסקתו במדור התשלומים. מאחר שלמעסיק יש מכסה פנויה, מאשר מדור התשלומים את הבקשה ומעביר אותה לקמ`ט תעסוקה. ממשרדי קמ`ט תעסוקה מעבירים את הבקשה ל`אבחון` ראשוני של השב`כ. אם השב`כ מסרב לאשר את הנפקת הרשיון, שולח קמ`ט התעסוקה תשובה שלילית למדור התשלומים. מדור התשלומים נותן תשובה שלילית למעסיק. המעסיק מיד ממלא טופס להסרת המניעה הביטחונית של הפועל ושולח למשרדי קמ`ט התעסוקה בפקס. המעסיק מחכה שבוע-שבועיים. אם מגיעה תשובה חיובית הוא יקבל רשיון עבור העסקת הפועל. אם יקבל תשובה שלילית יבקש עובד אחר. ככלל, ההליך כפי שמתואר לעיל אינו מתקיים ואינו יכול להתקיים, מהסיבות הבאות: לכל מעסיק יש, כידוע, מכסה מסוימת להעסקת פועלים פלסטינים. רק מעסיק שיש לו מכסה פנויה יכול להגיש בקשה להעסקת פועל נוסף למדור התשלומים. אבל למעסיקים אין מכסה פנויה כי הביקוש לפועלים אלה גדול בהרבה מהמכסות. ברגע ש`משחררים` מכסות הן מאוישות מיד. אם לא הייתה דרישה לבקשה להיתר כשלב ראשון בטיפול במניעה הביטחונית, יכול היה הפועל המנוע לטפל בעניין המניעה הביטחונית שלו ואם הבעיה נעלמת, אזי ברגע שלמעסיק יש מכסה הוא יכול לקבל את אחד האישורים. בשיטה הקיימת, רק אם למעסיק יש מכסה ניתן להניע את גלגלי הערעור. וכאמור, אין למעסיקים מכסה פנויה... דוגמא בולטת בעניין זה היא בתחום העבודה העונתית בחקלאות ובפרט לגבי מסיק הזיתים. מעסיקים לא יכולים לבקש את הפועלים למסיק אלא בסמוך לתחילת העונה. לאור הזמן שלוקח לקבל תשובה לבקשה להסרת המניעה הביטחונית אין כמעט סיכוי לפועל לעבוד בעונה זו, גם אם תוסר המניעה. הפועל יצטרך לחכות לעונה הבאה... היותו של פועל מנוע בטחוני היא עובדה ידועה לפועל ולמעסיק. כאשר נאמר לפועל או למעסיק שעליו לבקש אישור עבור הפועל המנוע, הדבר הראשון שהם שואלים הוא: האם כבר לא מנוע? מה הטעם לבקש אישור אם זה ברור שלא יקבל? אם המעסיק משתכנע להגיש בקשה להיתר עבור הפועל המנוע ומדור התשלומים מעביר את הבקשה לקמ`ט התעסוקה, אזי במשרד קמ`ט התעסוקה מסתכלים במחשב, רואים שהפועל מנוע, ומחזירים, ללא כל `אבחון` ראשוני של השב`כ, תשובה מיידית למדור התשלומים: `מנוע ביטחוני`. המעסיק ממהר אז לקחת פועל אחר – כדי לא `לאבד את המכסה`. עד שהבקשה להסרת המניעה הביטחונית תגיע לקמ`ט תעסוקה – אם המעסיק יסכים לשלוח בקשה כזו - היא כבר לא רלוונטית – עבר זמן ולמעסיק יש כבר פועל אחר. מדור התשלומים גם יודע שהפועל מנוע ועל פי רוב לא מעביר את הבקשה. כך נוצר מצב בו מבחינת המעסיק הוא הגיש בקשה ומבחינת קמ`ט תעסוקה לא הוגשה בקשה. כלומר, כאשר מגיע המעסיק להגיש בקשה לפועל המנוע, במדור התשלומים מרימים טלפון לקמ`ט תעסוקה ובודקים. אם הפועל מנוע לא מעבירים כלל בקשה להעסקת העובד, גם לא במקרה הנדיר שלמעסיק יש מכסה פנויה. הם לא רוצים עבודה מיותרת. ולמה להם להתאמץ אם הם לא חייבים לתת אפילו קבלה על הגשת בקשה להיתר לפועל המסוים? בינתיים המעסיק רושם בטופס בקשה להסרת המניעה הביטחונית שביקש את העובד ביום זה וזה במשרד מדור התשלומים זה וזה. הטופס נשלח לקמ`ט התעסוקה. אצל קמ`ט התעסוקה לא קיבלו בקשה ממדור התשלומים. במקרה הרע מתעלמים לגמרי מהבקשה. במקרה `הטוב` - מחזירים תשובה בכתב למעסיק או לבא כוחו: `עד כה לא התקבל ביחידתנו אישור להנפקת רשיון עבודה ממת`ש`. משמעות הדבר שהבקשה לא בטיפול. אבל העובדה שהבקשה לא בטיפול נודעת למעסיק או לבא כוחו רק כמה שבועות לאחר משלוח הבקשה, שכן, מקמ`ט תעסוקה מסרבים לאשר פקסים, ושולחים משוב על טיפול בבקשות בתום מספר שבועות ובדואר רשום – לא בפקס. כך קורה שחולף חודש או יותר שבו המעסיק או בא כוחו – וגם הפועל - מניחים שהבקשה בטיפול... במקרים בודדים מסכים מדור התשלומים להעביר את הבקשה. אז העביר. המעסיק או בא כוחו מקבל אז משוב בכתב: `בקשתך/כם נבחנה במשרדנו והוזנה להמשך טיפול` (שהמשמעות – הועברה לשב`כ לאבחון). הערה (הדגשה במקור): הזמן המשוער לטיפול בבקשתך/כם הוא כ- 10 (עשרה) שבועות. בתום הטיפול נודיעך/כם על תוצאותיו. עשרה שבועות זה הרבה זמן. יתר על כן, זהו הזמן הממוצע – כלומר, זה יכול לקחת הרבה יותר. והמעסיק אמור לחכות לתשובה? ברור שלא. אחרת יאבד את המכסה היקרה מפז. גם בקמ`ט התעסוקה יודעים זאת אז בטופס התשובה רשום: `הבקשה להסרת המניעה של הנ`ל נבחנה על ידי גורמי הביטחון ואושרה. באם המעסיק לא ביטל את הזמנת העובד לעבודה בישראל במדור התשלומים, יונפק לעובד רשיון עבודה ויימסר לנציג הרשות הפלסטינית בגזרת מגורי התושב.` כלומר, אחרי שהבקשה מועברת לטיפול אפשר לקחת פועל אחר. הזהו משחק ילדים? למה לבקש מלכתחילה אם זה ברור שהפועל מנוע ביטחוני? כמה זמן ואנרגיה יכולים המעסיקים לבזבז כדי להוכיח שהם באמת רוצים את הפועל? כל ההליך הזה מכוון, אם כן, למנוע ערעורם של פועלים על המניעה הביטחונית... למי שאין מכסה ורוצה מאד להעסיק את הפועל המנוע, ישנה אפשרות לקחת רשיון של פועל אחר לשבועיים ולאחר שבועיים אלה להעסיק את הפועל מחדש עד שתוסר המניעה של המנוע – בעוד 70 יום במקרה הטוב. האם מישהו חושב שזה סביר לדרוש זאת ממעסיקים שיש להם עבודה וצריכים לעמוד בלוחות זמנים? מעסיקים המעונינים בפועל, מנסים מדי פעם לבקש היתר בשבילו במדור התשלומים – שמעביר או לא מעביר את הבקשה לקמ`ט תעסוקה. כאשר האישור מסורב, מאין יודע המעסיק שהוא יכול מיד לנסות להגיש בקשה להסרת המניעה הביטחונית של אותו הפועל? אנו שומעים על מעסיקים שביקשו את הפועל לפני כמה חודשים. בינתיים קיבלו פועל חדש. האם פנייה מלפני כמה חודשים קבילה אצל קמ`ט התעסוקה? פועל שהיתרו מוחרם ותוקף ההיתר עוד כמה חודשים: הפועל מגיע מהמחסום למת`ק לברר מדוע החרימו את ההיתר ושם מבשרים לו שהוא מנוע שב`כ. האם מישהו במת`ק מוסר לו את `המידע השימושי למעסיקים...` כדי שהמעסיק יוכל, בעוד הוא לא ביטל את ההיתר, להגיש בקשה להסרת המניעה הביטחונית? הפועל – וגם המעסיק – מתרוצצים פה ושם ולא יודעים מה ניתן לעשות. פונים לעורכי דין אשר בדרך כלל אין להם מושג מהו ההליך בתוקף באותו הרגע. ישנם עורכי דין שעדיין שולחים בקשות להסרת המניעה הביטחונית אל היועמ`ש לאיו`ש שלא מקבל בקשות כאלה כבר מאמצע 2007. כאשר מגיעים למישהו שיודע מה עליהם לעשות, בדרך כלל מאוחר מדי – המעסיק לקח כבר פועל חלופי... למי שטוען שאלה צורכי הביטחון עליו להסביר מדוע הסיכויים להסרת המניעה הביטחונית הם כ- 35 אחוזים בהליך המנהלי, ואם מוכנים להגיש עתירה לבית משפט הסיכויים הם (בסך הכל – כולל סיכויי ההליך המנהלי) 80 אחוזים. בדרך כלל החומר החסוי לא יכול לעמוד בביקורת שיפוטית – ולכן לא מראים אותו לשופטים. המניעה מוסרת לפני הדיון... אולם, בדרך המתוארת לעיל כמעט ולא ניתן לבצע `מיצוי הליכים` וכך נחסמת גם האפשרות לברר את עניינו של האיש בבית המשפט. ההליך הקיים להסרת המניעה הביטחונית של פועלים איננו סביר, איננו הוגן ופוגע פגיעה קשה בזכויות של תושבים שכל רצונם הוא להביא לחם הביתה. מדינת ישראל אחראית לאפשרות פרנסתם של פלסטינים בשטחים הכבושים לפי החוק הבינלאומי. ההתנהלות המתוארת לעיל מראה איך מדינת ישראל מונעת מהפלסטינים גם פרנסה וגם אפשרות לערער על המניעה וגם לעתור בבתי המשפט. אנחנו מוחות על כך! תמי שלף רינה רוזלר סילביה פיטרמן פיליס ויסברג עפרה ברונו אלקה ביתן גל חנה ארנון ד נ קישורים למאמרים האחרונים בנושא כנס אמנסטי `נבחרים אך מודרים` בכנסת, היום שלישי 19.11.2015 גדעון ספירו 26/08/2017 סמרטוט אדום 477 -------------- בעקבות מסע שניהלו אוהדי הפלסטינים בהולנד, &#