קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

ישראל משתמשת במדיניות "פרימיטיבית וגזענית" נגד אסירים פלסטינים
ישראל משתמשת במדיניות `פרימיטיבית וגזענית` נגד אסירים פלסטינים
מל פרייקברג
The Electronic Intifada
פורסם במקור ב-11 באוגוסט 2011
http://electronicintifada.net/content/israel-uses-primitive-racist-policies-
against-palestinian-prisoners/10256
תורגם מאנגלית על ידי רות פליישמן

רמאללה - `אני משתגע מרוב דאגה לבת שלי`, אמר יחיה אל-שאלאבי. `אני מפחד ממה שהם
עלולים לעשות לה. היא לא עשתה שום דבר שבגינו זה מגיע לה. אם יש להם משהו עליה אז
למה הם לא שופטים אותה?`

חנא אל-שלאבי, בתו בת ה-27 של יחיה, קמלה במעצר מנהלי בישראל כבר למעלה משנתיים,
משך הזמן הארוך ביותר בו שוהה אסירה פלסטינית במעצר מנהלי.

לדברי עורך דינה, הצעירה מג`נין שבצפון הגדה המערבית, אינה יודעת מדוע החיילים
הישראלים עצרו אותה לפני מספר שנים. היא גם אינה יודעת כמה זמן עוד עתידים הם
להחזיק אותה בבית הכלא או במה מתכוונים להאשים אותה.

שאלאבי, כמו גם כ-200 אסירים פלסטינים אחרים, מוחזקת בכלא השרון. קצין בכיר חידש
לאחרונה את צו המעצר המנהלי שלה, זו הפעם הרביעית.

לפי מדיניות ה`מעצר המנהלי` של ישראל ניתן להחזיק באסירים פוליטיים פלסטינים במשך
שישה חודשים, מבלי להביאם בפני בית משפט או להגיש נגדם כתבי אישום. את צו המעצר
ניתן לחדש מידי שישה חודשים.

לפי הנראטיב הרשמי, המעצרים המנהליים משמשים את הצבא הישראלי כאשר יש בידו מידע
`מסווג` או `סודי` כנגד אסיר פלסטיני. הן האסיר והן עורך דינו מנועים מלראות את
המידע המסווג, ולכן אין ביכולתם לסתור את ההאשמות או להעלות שאלות בנוגע לגורמים
שהמפלילים.

הרשויות הישראליות משתמשות במעצרים מנהלתיים כאשר בידיהן `עדות ממקור חשאי`, כגון
מודיע פלסטיני, או במקרה ששמו ידיהן על מידע מודיעיני באופן שאינו קביל בבית משפט
אזרחי בישראל, ואילו בית המשפט הצבאי בישראל יתייחס אליו כאל מידע בעל ערך.

ללא הליך משפטי הוגן
`זוהי שיטה פרימיטיבית וגזענית לנהל משפט, ואין מדינה מתורבתת שמשתמשת באמצעים מסוג
זה. מובן מאילו שמערכת המשפט הישראלית לא הייתה נוקטת בפעולות מעין אלו כנגד
יהודים. אפילו מתנחלים ישראלים שמבצעים פעולות טרור בפלסטינים בגדה המערבית אינם
זוכים ליחס כזה`, אמר קאדורה פארס, נשיא מועדון האסיר ברמאללה.

`אסירים מנהלתיים אינם זוכרים להליך משפטי הוגן. בעיקרון ישנה הסכמה בין התובע
הממונה על ידי הצבא והשופט הצבאי. נדיר ששופט חולק על התובע הצבאי`, אומר פארס.

בשנות השבעים ישב עלי ג`אמל, גם הוא מג`נין, שבע שנים במעצר מנהלי. זהו פרק הזמן
הארוך ביותר שמישהו ישב במאסר מנהלי.

`באותה תקופה נסמך בית המשפט הצבאי בישראל על הודאתם של האסירים הפלסטינים לצורכי
הרשעה`, מסביר פארס. `אולם ג`אמל לא הודה בדבר ולכן החוקים שונו והותר ל`עדים
חשאיים` או `תיקים מסווגים` לשמש את צה`ל להרשעתם של אסירים פוליטיים.

החיילים באו לקחת את חנא אל שאלאבי בשעות הלילה המאוחרות לפני שנתיים. `הם הפכו את
הבית ותקפו אותי כשניסיתי למנוע מהם מלקחת את בתי`, אומר יחיה אל שלאבי. `בתי סיימה
את לימודיה והייתה מאורסת. היא הייתה מאוד חרוצה ונהגה להישאר בבית כמעט תמיד, מלבד
כאשר עזרה לטפל במטעים שלנו. לא היו לה חיי חברה אחרים והיא לא עסקה בפעילויות
פוליטיות`.

אולם מספר שנים קודם לכן רצחו הכוחות המיוחדים של ישראל את אחיה בן ה-24 של חנא,
זאת לאחר שהאשימו אותו על היותו חבר בג`יהאד האיסלאמי, מספר יחיה. `הם ירו ופצעו
אותו. הוא התקשר אלינו כשהוא שוכב על הקרקע. אבל לפני שהספיק לסיים את השיחה, יחידת
המוות הגיעה וירתה בו מטווח קצר, הם ירו מספר פעמים בראשו ובעינו`.

התנאים במעצרים המנהליים הם קשים, בדיוק כמו תנאיהם של כלל האסירים הפלסטינים.

הודאה בכפייה

`הודאות מושגות בדרך של כפייה, השפלה פיזית ומילולית, עינויים, סחיטה אמוציונאלית
כמו הבאתם של קרובים מבוגרים או חולים, המוחזקים כבני ערובה עד להודאתו של האסיר`,
אומר פארס.

אימני נאפה, בת ה-47, שהתה עשר שנים בכלא ישראלי בהיותה אישה צעירה, משנת 1987,
ראשיתה של האינתיפאדה הפלסטינית הראשונה ועד שנת 1997. כשנאסרה, נקטעו חייה. היא
השלימה את לימודיה באוניברסיטה ועבדה כאחות. אולם בשלב זה החלה להיות מעורבת
פוליטית ותכננה לבצע פיגוע ירי וחבלה בחיילים ישראלים.

נאפה נתפסה ונלקחה לתא מטונף וצפוף ללא חלונות. מנורות הפלורסנט שדלקו כל הזמן גרמו
לה לחסך חושי ומנעו ממנה את היכולת להבדיל בין יום ולילה.


`הכו אותי והחזיקו אותי בתנוחות מכאיבות במשך מספר ימים מבלי יכולת לזוז. מנעו ממני
שינה ומשהסתיימה החקירה אילצו אותי לשתות את מי הביוב שבתא שלי ולאכול מזון מעופש`.
מספרת נאפה. `נאמר לי שאם אשתף פעולה וארגל על אסירים אחרים ישחררו אותי, אבל אם
אסרב לעשות זאת הם יחזיקו בי למשך תקופה ארוכה וינהגו בי ביד קשה`.

קישורים למאמרים האחרונים בנושא

אני חיה במדינה חולנית
האנשים שמורידים את השאלטר למליוני בני אדם
פתיחת שנת הלימודים: כוחות המנהל הרסו מבנה בית ספר וגנים