קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - מצור, חומה ומחסומים

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

ועוד איך טבעת חנק
חומת החנק בוולאג'ה
מאת אודי גור
העוקץ
2.9.2011
http://www.haokets.org/2011/09/02/%d7%95%d7%a2%d7%95%d7%93-%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%98%d7%91%d7%a2%d7%aa-%d7%97%d7%a0%d7%a7/

אל-וולג`ה, כפר פלסטיני ובו 2,300 תושבים, נמצא בגבולה הדרומי של ירושלים, סמוך לגן החיות התנכ`י ולהתנחלות הר גילה. השבוע דחה הרכב של שלושה שופטי בג`ץ את עתירתם של תושבי הכפר כנגד תוואי גדר ההפרדה סביב כפרם, ובכך סתמו את הגולל על תקוותם של התושבים לקבל סעד ממערכת המשפט הישראלית. השופטים כתבו: `אין לקבל את טענת העותרים כאילו נוצרה סביב הכפר וולג`ה טבעת חנק` (פסקה 16). המציאות, מסתבר, מוכיחה אחרת.

על פניו, יש משהו מאוד מרגיע בקריאת פסק דין של שופטי בג`ץ. הטקסט מאפשר להאמין שמישהו יושב ללא משוא פנים, ובוחן את הנושא בשיקול דעת ואחריות, מבלי להיכנע ללחצים של גורמים אינטרסנטיים מימין או משמאל. הרי לכם שני משפטים מאוזנים להפליא: `גדר הביטחון נועדה לחצוץ בינם לבין שטח ישראל ועל-ידי כך להגן על חייהם של אזרחי המדינה ותושביה. יחד עם זאת, הגדר אינה נבנית בחלל ריק והקמתה כרוכה בפגיעה, כפי שיתואר להלן, בתושבים הפלסטינים אשר באדמתם היא מוקמת` (פסקה 1).

בפועל, השופטים קיבלו כמעט בעיניים עצומות את עמדתה של המדינה בעניין התוואי, תוך הסתמכות על שיקולים תמוהים ונימוקים קלושים. הם לא הביאו בחשבון כמעט את הפגיעה העצומה בתושבי הכפר: תוואי הגדר עתיד להקיף את הכפר כולו במרחק מטרים ספורים מבתיו, רוב האדמות המעטות שעוד נותרו להם יוותרו מעבר לגדר, וכשיפתחו את החלון בבוקר, יעמוד שם קיר בטון בגובה שמונה מטרים.

בכל הנוגע להיבט הביטחוני, הפסיקה מסתמכת על נתונים וטיעונים לא נכונים או שהוצגו בצורה מטעה. למשל, השופטים מעניקים חשיבות ביטחונית עליונה לגדר באזור, וקובעים כי הקטע הוא `אחד ממקטעיה האחרונים של גדר הביטחון` (באזור ירושלים), ושהוא `מחבר את תוואי הגדר באזור הכפר וולג`ה עם התוואי באזור הכפר בתיר` (פסקה 1). זה לא נכון: כל תוואי גדר ההפרדה דרומית לירושלים, כולל זה שבאזור בתיר, לא בנוי עדיין, כך שכל אחד מתושבי הכפרים שבאזור – בתיר, חוסאן, ואדי-פוקין, נחלין, אל-ג`בעה ואפילו וולג`ה – יכול ברגע זה לעבור בקלות אל שטח ישראל, וכך עתיד להיות המצב עוד זמן רב. העובדה כי למרות שהתוואי פרוץ הייתה ירידה דרמטית בפיגועים בירושלים מאז 2005 מוכיחה, כי הגדר אינה הגורם העיקרי לעצירת הטרור באזור. כמו במקומות רבים, גם כאן תפריד הגדר בין ישראלים לישראלים, ובין פלסטינים לאדמותיהם, לא בין פלסטינים לישראלים.

תושבי וולג`ה לא התנגדו להקמת הגדר, אלא לתוואי המתוכנן שלה. הם הציעו תוואי חלופי לתוואי הנוכחי, שעובר בסמוך לקו הירוק. אך בית המשפט קבע כי `התוואי שהציעו – תחת מבחן המשנה השני של המידתיות – לא נתמך כלל בחוות דעת מומחה התומכת בעמדתם מבחינה עובדתית` (פסקה 14). השופטים התעלמו מחוות הדעת שהוגשה לבית-המשפט על-ידי אל`מ במיל` יובל דביר מהמועצה לשלום וביטחון כאילו מעולם לא הייתה, למרות שאותם שופטים הסתמכו עליה בצו-הביניים לעצירת העבודות, שהוציאו ביולי 2010.

אך גם אם שכנעה המדינה את בית המשפט כי זהו התוואי העדיף באזור, הרי החלטת השופטים לא נותנת כל משקל לשיקולים האחרים: של פגיעה באנשי הכפר, בחופש התנועה, העיסוק והקניין שלהם, וביכולתם לחיות בכבוד על מה שנותר מאדמתם. כבוד. מילה שכבר שכחנו שהיא חלה גם על החלשים. בימים אלה יוצאים מאות אלפים בישראל לרחובות להעיר את הממשלה ששכחה את כבודם של אזרחיה, האם נזכור גם את כבודם של בני האדם תחת שליטתנו, שאינם אזרחי מדינה כלשהי?

קל לגלוש אל מקח וממכר הפורט את חייהם של אנשים לטיעונים משפטיים. אבל לשאלה הגדולה, המשמעותית ביותר, שופטי בג`ץ כמעט ולא התייחסו: האם מדינת ישראל מוכרחה להקיף את וולג`ה בגדר? אם מטרת הגדר היא להפריד את וולג`ה מירושלים, מדוע לא לבנות אותה בקרבת הקו הירוק, כפי שעשתה ישראל ברוב קטעי הגדר? מדוע בחרה המדינה להציב את הגדר בעומק השטח וכה קרוב לבתי הכפר, כך שכל מי שיעמוד על גגותיהם יוכל לראות (ולירות, חס וחלילה) אל מעבר לגדר בקלות?

שאלות אלה, שנותרו ללא מענה, עלולות להוביל אותנו למסקנות בלתי נמנעות: שתוואי הגדר באזור וולג`ה מטרתו סיפוח עוד מאדמות הכפר, ושהוא נועד לאפשר חיבור קל ובטוח בין ירושלים וההתנחלות הר גילה, ש-65% ממנה בנויה על קרקע פרטית פלסטינית. אך יותר מכל, תוואי הגדר נועד `לחנוק` את הכפר ולאלץ את תושביו לעזוב את אדמותיהם ולעבור לגור בבית-לחם. כך יהפכו אנשי וולג`ה פליטי 48`, המביטים כיום מנגד על מושב עמינדב שעל אדמתו שכן פעם כפרם, לפליטים בפעם השנייה.

אלה ההשלכות העתידיות של תוואי הגדר בטווח הקרוב, אך לאורך זמן תהיה לו השפעה אחרת: מעשים אלה ושכמותם מטילים צל כבד על דמותה של החברה הישראלית, והם שיולידו את דור השנאה הבא, וידחפו אנשים אל עבר ייאוש ואלימות. הניסיון בעזה מראה, שגם גדר לא יכולה להעניק ביטחון מבלי שמשני צידיה יתקיים אינטרס הדדי ברגיעה. לכן אין יסוד לטענה כי ביטחונם של תושבי ירושלים יושג בהכנסתם של 2,300 אנשים מאחורי חומות בטון.

כנגד האיוולת הזאת, אליה הצטרפו עכשיו גם שופטי בג`ץ, נמשיך להפגין ולהזמין ישראלים לסיורים בהם יוכלו לראות את המציאות בעיניים. לראות את מה שנעשה בשמנו, אך לא למעננו.

הכותב הוא חבר בקבוצת ירושלים-בית לחם של לוחמים לשלום

יכ
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

פנייה דחופה לשר הביטחון ולמתפ"ש: אפשרו כניסת ציוד מחשבים ותקשורת לרצועת עזה‎
תרחיש הבלהות שיצרה ישראל: קורונה ברצועת עזה
מנכ`לית ארגון זכויות האדם הישראלי `גישה`, תניה הרי, תנאם היום בפני מועצת הביטחון של האו`ם,