קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

קיץ של הרס: הטיהור האתני בבקעת הירדן
icahd
איתי אפשטיין
14.09.11
www.icahd.org






הופיע לראשונה כ- Summer of Demolitions, Palestine News, Autumn 2011.

בשבוע שעבר נחשפה תכתובת פנימית של ראש המנהל האזרחי, תת-אלוף מוטי אלמוז, שבה הורה לפקודיו לעצור את הריסת בתיהם של פלסטינים בגדה המערבית. אולם בשבוע החולף הרסה ישראל מבנים בחברון, בשכם ובמזרח ירושלים. הללו מצטרפים ל-200 בתים שנהרסו מתחילת השנה, פי חמישה מהתקופה המקבילה אשתקד.

שעות ספורות לאחר שביתו הצנוע נהרס על ידי בולדוזר ישראלי, עמד חאלד עלי גאזל בינות להריסות, בחום הכבד השורר בעמק הירדן, והצהיר: `אין לנו לאן ללכת, נבנה מחדש.` עבור מאות שכמותו זו המציאות שעמה הם נאלצים להתמודד, בתקופה שזכתה לכינוי `קיץ של הרס`.

לאורך ההיסטוריה, עמק הירדן עורר את דמיונם של טיילים ועולי רגל, שהפליגו למחוזות התנ`ך הפוריים. חבל הארץ הזה נהנה משפעת מים, שכן שליש ממאגר מי התהום של הגדה המערבית, האקוויפר המזרחי, אצור תחתיו. אולם בעמק הירדן של ימינו שוררת מציאות לא קדושה של הפרדה ואפרטהייד של מים ואדמה.

בעוד התנחלויות בלתי-חוקיות מנקדות את הנוף במטעי תמרים וכרמים, קהילות פלסטיניות מחפשות בייאושן אחר מקלט, מי שתייה ושירותי בריאות וחינוך בסיסיים.
בהיסטוריה של מדיניות ההתפשטות של ישראל, הקיץ של 2011 ייזכר כזמן שבו הגיעה לשיאה הרחבת ההתנחלויות על חשבון קהילות פלסטיניות.

עמק הירדן, המשתרע לאורך הגדה המערבית, מחזיק כ-2,400 ק`מ רבועים שהם כ-30% מכלל השטח הפלסטיני הכבוש. לפני הכיבוש של 1967 חיו באזור כ-250,000 פלסטינים, ואולם מפקד שערכה לאחרונה הלשכה הפלסטינית לסטטיסטיקה מלמד כי פחות מ-65,000 פלסטינים נותרו באזור כיום.

עמק הירדן מסווג כשטח סי (C) בהתאם להסכם הביניים אודות הגדה המערבית ועזה משנת 1995, המוכר גם כהסכם אוסלו ב`. הסכם אוסלו קובע כי הסמכות בעניין תכנון ובנייה בשטח סי תועבר לידי הפלסטינים, אולם סמכויות אלו לא הועברו, וישראל הבהירה כי בכוונתה לספח את עמק הירדן לשטחה, בניגוד לחוק הבינלאומי, ולגרש את יושביו הפלסטינים.

בשמונת החודשים האחרונים הוכפל מספר הריסות הבתים והפינויים בכוח פי חמישה, בהשוואה לשנה החולפת. 184 מבנים – מרביתם בתי משפחות – נהרסו בעמק הירדן לבדו, מאות תושבים נעקרו וקהילות שלמות נפוצו לכל עבר. עליית המדרגה הזו באה בעקבות גל עכור של אלימות מתנחלים, כחלק מניסיון להפקיע את אדמות הפלסטינים.

קהילה אחת כזו היא פסאיל אל-וסטה, שבה הרס המנהל האזרחי 21 מבנים ובהם 18 בתים ושלוש מכלאות של בעלי חיים: פעולת הריסה רחבת היקף שהותירה אחריה 103 חסרי בית, בהם 64 ילדים, חשופים לשמש המדברית הקופחת. כוח משמר הגבול, שמנה 50 חיילים, פצע במהלך ההריסה את זקן הכפר, עלי סלים אביעת. וכתמיד, לקורבנות ההריסה לא הוצעו כל פתרונות דיור חלופיים או פיצויים.

פסאיל אל-וסטה הוא ביתם של בדואים-פלסטינים שמקורם באזור בית לחם. הכפר כלוא בין ההתנחלויות תומר, יפית ופצאל, שתושביהן חומדים את אדמותיהם של הפלסטינים לשם הרחבת מטעיהם. לאחר ההריסה, הקהילה הפלסטינית נפוצה, והמתנחלים חופשיים כעת להניח את ידם על אדמתה באין מפריע.

מצפון לפסאיל אל-וסטה ממוקם מחסום אל-חמרה (בקעות), המבודד את עמק הירדן מיתר הגדה המערבית. בשנת 2006 אסרה ישראל על פלסטינים שאינם מתגוררים דרך קבע בעמק הירדן מלהיכנס לתחומו ולנוע בו בחופשיות. ההגבלה על חופש התנועה נאכפת באמצעות 18 מחסומים, שש תעלות שאורכן הכולל 50 ק`מ וארבעה שערים חקלאיים, שלכאורה מאפשרים לקהילות הפלסטיניות – המנותקות מקו אספקת המים – להביא מים לבתיהם ושדותיהם.

האמצעים שמפעילה ישראל, העומדים בסתירה מוחלטת לדין ההומניטארי הבינלאומי ולמשפט זכויות האדם, הביאו לכך שאלפי דונמים אינם נגישים עוד בעבור הפלסטינים, שחיים בעוני קשה באזור שהיה לפנים שופע ופורה.

אבו סאקר מהכפר אל-ג`יפטליק מתאר את התלאות הכרוכות בהבאת מים למשפחתו: `כדי לקנות מים אני נוסע בטרקטור שלוש שעות בכל כיוון, בעוד שהבאר שלנו מיועדת ליהודים בלבד.` על פי ההנחיות, השער החקלאי אמור להיפתח שלוש פעמים בשבוע, למשך 20 דקות בבוקר ו-20 דקות אחר הצהריים. אולם למעשה הוא נפתח לעתים רחוקות אף יותר. עשרות פלסטינים ממתינים בתור שעות ארוכות על מנת להגיע למים, לשירותי רפואה או חינוך.

מדיניות אכזרית זו מופנית גם כלפי תושבי הכפר חאן אל-אחמר בפאתי ירושלים, קהילה בדואית-פלסטינית של פליטי 1948. הקהילה נתונה בסכנה מיידית של גירוש, עקב תוכניתה של ישראל להרוס את בתי הכפר ואת מבנה בית הספר בשבועות הקרובים. חאן אל-אחמר הוא אחד מעשרים כפרים בדואים באזור שהפכו לקורבנות הטיהור האתני שמבצעת ישראל במטרה לחזק את הרצף היהודי בין מזרח ירושלים, מעלה אדומים על 40,000 מתנחליה בלב הגדה המערבית, והתנחלויות עמק הירדן.

לשיטתן של רשויות ישראל, קהילות הבדואים דוגמת חאן אל-אחמר, המונות 2,300 בני אדם, מפריעות להתפשטות המתוכננת של מעלה אדומים, כפר אדומים והתנחלויות אחרות, ולהקמתה של חומת ההפרדה בגדה המערבית.

בית הספר של חאן אל-אחמר, שהוקם ב-2009 על ידי הקהילה, הוא המוסד החינוכי היחיד העומד לרשות ילדי השבט הבדואי ערב אל-ג`אהלין. מבנה בית הספר, ידידותי לסביבה וייחודי מסוגו, נבנה מצמיגים משומשים ומלבני בוץ ומשרת כ-70 תלמידות ותלמידים. בג`צ דחה לאחרונה את עתירתם של מתנחלי כפר אדומים לסגור את בית הספר, ואולם העתירה הפעילה את הספירה לאחור לקראת הריסתו.

עמק הירדן הוא המפתח להקמתה של מדינה פלסטינית בת-קיימא, בדמות עתודת קרקע, עורף חקלאי ותשתית כלכלית אסטרטגית. יתרה מזאת, עמק הירדן הוא החיבור הקרקעי היחידי של המדינה הפלסטינית לירדן שכנתה.

אולם מאז הכיבוש של 1967, ישראל חמדה את עמק הירדן בשל הפוטנציאל הכלכלי הגלום בו, ובשל חשיבותו האסטרטגית למניעת הקמתה של מדינה פלסטינית. ישראל מצדיקה את נוכחותה באזור בטעמים ביטחוניים, ואולם בנאומו בפני הקונגרס האמריקני במאי האחרון, הבהיר ראש הממשלה נתניהו כי בהסדר הקבע העתידי עם הפלסטינים, ישראל תותיר בידה את השליטה בעמק הירדן על אלפי המתנחלים החיים בו.

וכך בעשורים האחרונים, ובמיוחד בשש השנים שחלפו מאז הנסיגה מעזה, ישראל ביצרה את אחיזתה הקולוניאלית בעמק הירדן, וקבעה עובדות בשטח בדמות התנחלויות ובסיסי צבא.

כ-65,000 פלסטינים חיים כיום בעמק הירדן. כ-25,000 מתוכם מתגוררים ביריחו, במה שאינו אלא בית סוהר תחת כיפת השמיים, מוקף במחסומים ומכשולים מכל עבריו. יתר הפלסטינים מתגוררים בקהילות חקלאיות שאדמתן השופעת היתה למדבר חרב, שעה שישראל מפנה את מקורות המים לשימושן הבלעדי של ההתנחלויות.

ישראל שולטת כעת ביותר מ-90 אחוזים מעמק הירדן באמצעות 36 התנחלויות שבהן חיים יותר מ-9,000 מתנחלים, בנוסף לאזורים צבאיים סגורים ושמורות טבע מוכרזות. בה בעת, פעולות של נישול כגון הריסת בתים, פינויים בכוח והחרמת רכוש, אשר מועצמות על ידי אלימות המתנחלים והטלת מגבלות על חופש התנועה, הותירו את הפלסטינים בעוני מנוול.

בחודשים האחרונים חיים אלפי הפלסטינים בעמק הירדן בפחד מתמיד מפני גירוש מיידי, בעוד ישראל מבצרת את שליטתה ועליונותה באזור. בשעה זו דנים בירושלים בסיפוח עמק הירדן לישראל כתגובה לפניית הפלסטינים להכרה בריבונותם בעצרת הכללית של האו`ם. טיהורו של עמק הירדן מפלסטינים מכשיר את הקרקע לכך. הלכה למעשה, הסיפוח הושלם.

איתי אפשטיין הוא מנכ`ל-שותף של הוועד הישראלי נגד הריסת בתים.



Itay Epshtain
Co-Director

The Israeli Committee Against House Demolitions (ICAHD)
الحركة الاسرائيلية ضد هدم البيوت


Office: +972-2-624-5560
Mobile: +972-54-2623306
Skype: iepshtain
Facebook Linkedin
www.icahd.org

קישורים למאמרים האחרונים בנושא

גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית
בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו
אזרחית ירדן שבאה לחתונה בשכם נעצרה במעצר מנהלי, פתחה שביתת רעב