קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

מעשים ולא דיבורים לקראת הכרזה הקמת המדינה הפלסטינית - דיווח עגום של בומה ענבר על הנעשה בשטחים, ודיווח מעודד על יום כיף לילדים חולים


From: אנה
Date: 2011/9/26
Subject: Fwd: מעשים ולא דיבורים לקראת הכרזה הקמת המדינה הפלסטינית



אנא הפיצו הלאה. יש כאן עדכונים חשובים, אם כי הכותב, לאחר התיאור החשוב של הנעשה
בשטח, שוגה משום מה בתפיסה סימטרית של המצב (`נביא את המנהיגים של שני הצדדים לחתום
גם על הסכם של שלום`)




From: בומה ענבר
Date: 2011/9/26
Subject: Fwd: מעשים ולא דיבורים לקראת הכרזה הקמת המדינה הפלסטינית


בימים שבהם העולם רועש וגועש ומנהיגי המדינות מתכתשים האם לתמוך או להתנגד להקמת
מדינה פלסטינית, ברצוני לשתף אתכם בחוויות, בעליות ובמורדות שעברו עלי בימים
האחרונים. כהרגלי, אני ממשיך ביישום של הסיסמא שמלווה אותי זה שנים בפעולותיי :
ממשלות חותמות הסכמים (לו יהי) אנשים עושים שלום וממשיך להאמין שבמעשים כדוגמת אלה
שמיד אפרט נצליח אנו כבני אדם להביא את השינוי, ויסלחו לי הפוליטיקאים שמדברים
ונואמים בארה`ב.

ביום שישי, 16.09.11 שבוע לפני ש`הגדולים` נאמו באו`ם ארגנתי יום כיף לכ-50 ילדים
פלסטינים חולי סרטן. מבתי החולים דנה-איכלוב והדסה עין כרם התחלנו בביקור ממונע
בספארי שלווה בארוחת בוקר מאבולעפיה ביפו. משם המשכנו לבאולינג בחולון ולתיאטרון
הערבי-יהודי ביפו. שם נהנינו מארוחת צהריים ומהצגת הילדים `כיפה אדומה` (בערבית).
את היום סיימנו (איך לא) בשפת הים ביפו, שם חילקנו לילדים בלוני הליום, שלגונים
ושתיה קרה. הילדים והוריהם חזרו לבתי החולים אחרי כניסת השבת עייפים אך מרוצים עם
הרבה רגעי אושר ותקווה לבריאות שלמה ומהירה. כמובן שיום הכיף נעשה בעזרת מתנדבים
רבים תרומות כספיות וקבלת חלק מהדברים כתרומה כפי שכתבתי אנשים עושים שלום.

בנימה פחות אופטימית, יומיים לאחר מכן הוזמנו לפגישה עם מח`ט שומרון לתיאום עונת
המסיק שתתחיל בתחילת אוקטובר לפגישה הגיעו נציגי רבנים שומרי משפט ונציגי אגף
המשימות של התק`ם ועוד אנשים שאכפת להם ומבלים הרבה בשטח בעזרה לכפרים הפלסטינים
באזור במהלך כל השנה ובפרט בעונת המסיק. בשיחה הוסבר לנו שלפי תוכנית הצבא המסיק
ימשך כשבועיים בלבד על מנת לקצר את ימי החיכוך. אם תוגש בקשה יינתנו עוד ימי מסיק
כולל אבטחה צבאית צמודה. נאמר לנו שלוחות הזמנים נקבעו בשיתוף ראשי הכפרים
הפלסטינים אבל לי ברור שהתוכנית הוכתבה להם והם מחוסר ברירה אישורו אתה שהרי ברור
שתוך שבועיים הפלסטינים לא יצליחו למסוק עד הזית האחרון כאשר לכל כפר ניתנו מספר
ימים בודדים למסוק.

שלא כרגיל הפעם לא הספקנו לעשות סיור מקדים לפני הפגישה (על מנת לדווח ולדבר
בפגישה) את הסיור (נדרש רכב 4X4) עשינו אורי פינקרפלד מוטי גבע ואנוכי לאחר הפגישה
ולצערנו הרב ראינו שוב איך המתנחלים מאלון מורה שוב פולשים, בונים ונוטעים כרמים
בשטחים פרטיים שהבעלות עליהם הוכחה כבר בעבר. הצבא, כמובן, יודע על כך ואף הוציא
וביצע בעבר צווי הריסה ואיסור בנייה מחדש שהוציא המנהל האזרחי.
הבניה בפינת החמד ליד אלון מור בעין אל-כבירה שנהפכה לפינת הנצחה צה`לית לכאורה,
ללא תיאום עם יחידת ההנצחה וצה`ל, נבנתה מחדש כאשר מי המעיין זורמים לבריכת רחצה
ומשם לשטח, במקום שישמשו כמי שתיה לכפר דיר אלחטאב הסמוך שממנו הם שתו שנים
רבות,בנוסף הורחבו משטחי החניה חלקם על אדמה פרטית של תושב דיר אלחטאב, תוך עקירת
עצי זית עתיקים ושריפת חלק נוסף מהם למען עקירה נוספת. המנהל האזרחי הרס בעבר מספר
פעמים והמתנחלים שבים ובונים את המקום. והצבא? רואה וממשיך הלאה. מעניין מה היה
קורה עם פהיים חוסיין בעל האדמה הפלסטיני היה עושה זאת. במעלה ואדי עין
אל-כבירה ליד אלון מורה מצאנו לפני מספר שנים מאות עצי זית, שניטעו על אדמה פרטית,
ע`י מתנחל מאלון מורה. גם כאן המנהל הרס בעבר והאדמה הוחזרה לשימוש בעליה הפלסטני
החוקי על פי צו, אך הנה שוב אנחנו מגלים באותו מקום נטיעה ענקית (בגודל של יותר
ממגרש כדורגל). והצבא? יודע רואה ולא מונע.

למחרת, יום שני,נפגשתי עם מר ג`אדאללה שחאדה, מנהל המרכז הכולל בית יתומים כנסיה
ובית מלון בבית ג`אללה מתוך רצון להמשיך ולקדם פרויקטים נוספים של ילדים ונוער
ישראלים ופלסטינים הצענו להם את הפרויקטים הבאים: שיתוף פעולה עם מפעלות החברה
והחינוך בע`מ של הפועל ת`א כדי להקים קבוצת כדורגל ולערוך מפגשים ישראלים-פלסטיניים
משותפים, במסגרת פרויקט `הכר את השכן`; שיתוף פעולה עם ילדי קיבוץ הראל בפרויקט
בניה משותפת בקוביות לגו והשתתפות בתחרות בניה בינלאומית; המשך המפגשים והגדלת
הקבוצה שיצאה בעזרתי באוגוסט האחרון לשבועיים לגרמניה למעגלי הידברות ובילוי של
צעירים ישראלים בני קיבוצים, צעירים פלסטינים מבית לחם ונוער גרמני כדי לבסס קבוצה
גדולה שתיפגש ותשתף פעולה.

כל הפרויקטים הנ`ל ורבים נוספים נעשים בעזרת מתנדבים ותרומות שנשלחות (כל תרומה
תתקבל בברכה ותשמש רק לפעילות ולא לתשלום משכורות). המטרה פשוטה – לעשות שלום ולא
לדבר על שלום, שהרי מדיבורים לא הולכים למכולת. כפי שאתם יודעים, לי ברור שרק דרך
עשיה משותפת ולא משנה באיזה תחומים נביא את המנהיגים של שני הצדדים לחתום גם על
הסכם של שלום, סיום הכיבוש, הקמת מדינה פלסטינית עם שכנות טובה והעיקר מניעת שכול
נוסף לשני הצדדים.

אני חי בתקווה שאכן תקום המדינה הפלסטינית (אינשאללה) ונחייה בשכנות טובה, בשלום
ובפיוס ללא אלימות וללא שכול נוסף באזורנו. אינני מפסיק לחשוב כל הזמן על המחיר
היקר שאני ורבים אחרים, ישראלים ופלסטינים, שילמנו באובדן בן משפחה יקר בגלל ה`אין
שלום`. זאת, מספר ימים לפני האזכרה השנתית של בני היקר יותם שנהרג לפני 16 שנה
בלבנון במסגרת שירותו כלוחם בגולני.
בברכת שנת שלום ופיוס ומניעת שכול נוסף באזורנו

בומה ענבר buma.inbar@gmail.com
ספטמבר 2011
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית
בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו
אזרחית ירדן שבאה לחתונה בשכם נעצרה במעצר מנהלי, פתחה שביתת רעב