קישור ל-RSS

העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך

מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר בשל פסיקת סולברג: נשיאת העליון היוצאת נגד הנשיא המיועד Dan Yakir - ACRI תומר זרחין 23.11.11 http://elyon1.court.gov.il/files/09/660/019/n12/09019660.n12.htm השופט קבע כי תאומים בני 15 מירושלים יישארו ללא מעמד קבע. ביניש סברה שיש לקבל את ערעורם, ואילו גרוניס ולוי פסקו שאין להתערב. ב-2009 פסק השופט סולברג כי מוחמד ומחמוד עבד אל חאפז לא זכאים על פי החוק למעמד תושבות בישראל. אביהם, אחמד, ביקש לרשום את השניים כתושבי קבע מכוח חוק הכניסה לישראל - ונדחה. לאב 11 ילדים משתי נשים, כולם תושבי קבע פרט לתאומים. משרד הפנים טען כי מרכז חייהם של בני המשפחה הוא מחוץ לתחומי מדינת ישראל. המשפחה גרה בשכונת ואדי חומוס, שהיא חלק מהכפר צור באהר, שחלק גדול ממנו נכלל בשטח המוניציפאלי של ירושלים וחלקו לא בריבונות ישראלית. עם השנים התפתח הכפר ובתים רבים נבנו בשטח שמחוץ לתחום העיר ירושלים, בהם שכונת ואדי חומוס, שבה גרה משפחתם של התאומים. למרות זאת, ניהלו תושבי הכפר את חייהם כיחידה אחת עם חיי חברה וקהילה משותפים. סולברג בחן את תקנות הכניסה לישראל המסדירות הענקת מעמד לילדים שנולדו בישראל להורה בעל מעמד, וקבע כי תכלית התקנה היא להעניק לילד מעמד זהה לזה של הוריו כדי שיוכל לחיות עמם מבלי שייאלצו להעתיק את מקום מגוריהם. לפיכך, קבע כי אם התאומים גרים עם הוריהם בתא משפחתי מחוץ לשטח מדינת ישראל - אין כל הצדקה להעניק להם מעמד. הוא דחה גם את הבקשה להכיר במעמדם מכוח הליך של איחוד משפחות וקבע כי התכלית ההומניטרית של הנוהל לא מתקיימת במקרה זה. בפסק דין נוקב תיארה ביניש, שנותרה בדעת מיעוט מול השופט גרוניס והשופט בדימוס אדמונד לוי, איך תושבי צור באהר חיו את חייהם כיחידה אורגנית שלמה, החולקת מערכת שירותים בתחום החינוך, רפואה, רווחה והחברה בירושלים. ביניש סברה כי מציאות החיים בכפר ובשכונותיו המזרחיות המצויים בשטחים מורכבת וייחודית, ויש לבחון בחינה מהותית של שאלת מרכז החיים והזיקות של בני המשפחה לישראל. בחינה זאת, סברה ביניש, לא יכולה לבוא על פתרונה, רק בהישען על בחינת מיקומו הפיזי של בית המשפחה, כפי שעשה סולברג. בנוסף הדגישה ביניש כי מציאות שבה בתוך תא משפחתי אחד קיים פיצול בין מעמד ההורה למעמד ילדיו עלולה לפגוע ביציבות ובאיזון ההכרחיים ליצירתו של תא משפחתי תקין ובהתאמה להתפתחותו התקינה של הקטין - פיצול היוצר בתוך התא המשפחתי קבוצות שזכויותיהן הסוציאליות פחותות משל יתר בני המשפחה, מצב שלא רצוי מבחינת עקרון טובת הילד. `מצב שבו הילדים חסרי מעמד, הן באזור והן בישראל, אינו תקין כלפי פנים וכלפי חוץ`, כתבה ביניש. `כלפי פנים - יש בו כדי לפגום ביציבות התא המשפחתי, תוך יצירת הבחנה פנימית בין בני המשפחה. כלפי חוץ יש בו כדי לפגום ביכולתו של התא המשפחתי להמשיך לנהל את חיי השגרה התקינים בכפר, לצורכי לימודים ולצורכי ביקורי משפחה וחברים`. http://elyon1.court.gov.il/files/09/660/019/n12/09019660.n12.htm השופט בדימוס אדמונד לוי, שאליו הצטרף גרוניס, כתב בנימוקיו: `אמת, ייתכן כי בנסיבות הללו גם העומד בפתחה של המדינה יחוש עצמו כאילו בא בקרבה. אך לא כך הוא, שכן קו הגבול - גם אם לאחדים נראה הוא כקביעה נוקשה ושרירותית - רק הוא שביכולתו להצביע על מקום הימצאו של אדם`. לוי הוסיף כי הוא חושש שלקבלת הערעור תהיינה השלכות מרחיקות לכת והוסיף כי ייתכנו מצבים שאדם ינהל את מרכז חייו בישראל ויקבע את מקום מגוריו מחוצה לה. `האם לא ניתן להעלות על הדעת מקרים נוספים של כאלה המתגוררים בפאתי ירושלים אך עובדים מדי יום בתוכה ונעזרים בשירותים שונים שהעיר מציעה?`, שאל לוי. גרוניס, כמו לוי, חשש מהשלכות הרוחב של קבלת הערעור. `המקרה מעורר התלבטות קשה`, כתב. `הנטייה המתבקשת והייתי אומר אף טבעית היא לפסוק לזכותם של המערערים. זאת, נוכח התוצאה הקשה מבחינת המערערים של דחיית טענותיהם`. יחד עם זאת קבע כי לא ניתן להתעלם מההיבט העקרוני של `השלכות הרוחב` של פסיקה המקבלת את טענותיהם. `הכרעה לזכות המערערים המתקבלת על ידי בית המשפט העליון, על רקע הוראת החוק והתקנות, אינה יכולה להיות מצומצמת לעניינם בלבד. ברור כי בשכונת ואדי חומוס גרים אחרים שמצבם דומה. חובה עלינו לצפות אפשרות שהסוגיה תחזור ותעלה`. http://www.haaretz.co.il/news/law/1.1573269 ד נ קישורים למאמרים האחרונים בנושא סוף שבוע של הפגנות בדרישה להפסקת אש והחזרת החטופים מנסים לשמור על שפיות זה אינו "מבצע נגד טרור"- זהו נסיון לדכא מרד