קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

בני-בלי-בית: מסגרת נורמטיבית חדשה לבחינת הריסת בתים מנהלית במזרח ירושלים
icahd
Itay.Epshtain
23.11.11
http://www.icahd.org/?p=7967&mid=5370911




הוועד הישראלי נגד הריסת בתים הגיש לדווחים המיוחדים של האו`ם תלונות בטענה כי מדיניות ישראל במזרח ירושלים מפירה את המשפט הבינלאומי ועלולה להוות פשע מלחמה.

הוועד הישראלי נגד הריסת בתים הגיש ביום ב`, 31 באוקטובר 2011 - תלונות לדווח המיוחד של האו`ם לנושא זכויות אדם של עקורים, לדווחית המיוחדת לנושא דיור הולם, ולדווח המיוחד למצב זכויות האדם בשטחים הפלסטינים הכבושים – בדרישה לחקור את מדיניות ישראל במזרח ירושלים.

התלונות מתבססות על דו`ח הקובע כי ישראל מבצעת הפרות חמורות של החוק הבינלאומי במזרח ירושלים. הדו`ח, שנכתב על ידי עורכת דין אמילי שפר, בעריכתו ובייעוצו המשפטי של עורך דין מיכאל ספרד, מנתח את מדיניות ישראל ואת הפרקטיקה שהיא מפעילה במזרח העיר לפי משפט זכויות האדם הבינלאומי והדין ההומניטארי. מסקנותיו קובעות כי ישראל מבצעת הפרות בוטות של הדינים הבינלאומיים הללו, שוללת את זכותם של הפלסטינים לדיור הולם, לפיתוח ולהגדרה עצמית, ומפירה את האיסור על הפיכת אדם לנטול אזרחות ותושבות.

עוד קובע הדו`ח, כי הריסת בתיהם של פלסטינים במזרח ירושלים מהווה ברוב המקרים פשע מלחמה של הריסת רכוש. בהריסת הבתים, בהגבלת האפשרות לבנות באופן חוקי ובשלילת מעמד תושב הקבע של פלסטינים – ישראל למעשה מחוללת תהליך של הגירה כפויה על בסיס אתני, ובכך מפירה את המשפט הבינלאומי וייתכן שאף מבצעת פשע מלחמה. הדו`ח מוסיף וקובע כי ישנן ראיות שמכלול הפעולות והמדיניות שמיישמת ישראל על הפלסטינים במזרח ירושלים נועדו לשמר את המאזן הדמוגרפי בעיר של רוב יהודי, וכי מניע זה הינו אסור ופסול.

פניית הוועד הישראלי נגד הריסת בתים לאו`ם מהווה תקדים – מדובר בפעם הראשונה שארגון ישראלי פונה לאו`ם ומבקש פתיחת חקירה בעניין מדיניות ישראל במזרח ירושלים. לינדה רמסדן, מנהלת סניף הוועד הישראלי נגד הריסת בתים בבריטניה, ואיתי אפשטיין, מנכ`ל-שותף של הוועד הישראלי נגד הריסת בתים, פגשו בשבוע שעבר את אנשי הצוות של הדווחים המיוחדים. בפגישה שנערכה בז`נבה (במסגרת הופעת הוועד הישראלי נגד הריסת בתים בפני ועדת האו`ם לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות) נמסר כי הדווחית המיוחדת לנושא דיור הולם תענה בחיוב לתלונה שהוגשה, ותבוא בחודש ינואר 2012 לביקור במזרח ירושלים, בעקבותיו תפרסם את ממצאי חקירתה.

`בחיפוש אחר צדק אנו פונים לקהילה הבינלאומית. מוסדות האו`ם יטיבו לחקור ולהכריע ביחס למדיניותה הפושעת של ישראל במזרח ירושלים`, מסביר איתי אפשטיין, מנכ`ל-שותף של הוועד הישראלי נגד הריסת בתים. `לצערנו, בג`ץ ממעיט בחשיבותן של זכויות האדם של הפלסטינים, ובמיוחד שהדברים אמורים בזכות לדיור הולם ובטוח, הזכות לפיתוח והגדרה עצמית לאומית`. עורכת דין אמילי שפר, מחברת הדו`ח, מתריעה מפני השלכות המדיניות הישראלית בשטחי מזרח ירושלים. `המדיניות הישראלית כבר הניעה תהליך של הגירה כפויה של פלסטינים מהעיר, תופעה שרק צפויה לגדול במידה והמדיניות והפרקטיקה הנוכחיות ימשכו`. אמרה שפר.


הריסות הבתים במזרח ירושלים – מידע נוסף

הריסות הבתים במזרח ירושלים מתבצעות מסיבות מנהליות – כלומר העדר אישורי בנייה. בעוד הפלסטינים מייצגים כ-30% מאוכלוסיית ירושלים, הם מתגוררים על שטח של 9% מהעיר. תוכנית האב לירושלים קובעת רוב יהודי בעיר של כ-70% מהתושבים, תוך כדי שמירה על מיעוט פלסטיני של לא יותר מ- 30%. כדי לשמר את היחס, מיושמת מדיניות מפלה נגד הפלסטינים במזרח ירושלים, בין היתר גם בתחום התכנון והבנייה. צפיפות הבנייה המותרת במזרח ירושלים נמוכה בהרבה מהצפיפות המותרת במערב העיר, ותוכניות המתאר של מזרח העיר לא שונו מאז שנת 1967 – מה שבפועל לא מותיר לפלסטינים ברירה אלא לבנות ללא היתר. הפלסטינים במזרח ירושלים מחזיקים במעמד תושב קבע, אותו יאבדו אם לא יתגוררו באופן קבוע במזרח ירושלים, ועל כן הם נאבקים להישאר באזור. אך השלטונות הישראלים מציבים בפני כל מי שרוצה לבנות את ביתו באופן חוקי חומה בירוקרטית המייצגת מדיניות שתכליתה ייהוד העיר.

המדיניות הישראלית לא מותירה לפלסטינים, אלא שתי ברירות: להישאר באזור, לבנות באופן בלתי מוסדר ולהסתכן בהריסת הבית ועקירה כפויה מבתיהם, או לעזוב את איזור מזרח ירושלים ולהסתכן בשלילת מעמד התושב והזכות לחזור לבתיהם. במידה ויגורשו ויישלל המעמד שלהם – נותרים הפלסטינים למעשה חסרי תושבות – ובכך מפרה ישראל הלכה למעשה את הזכות להגדרה עצמית, ואת הזכות ללאום לאזרחות ולתושבות, המעוגנות במשפט זכויות האדם הבינלאומי. גירוש כפוי זה, על בסיס אתני, מהווה הפרה של המשפט הבינלאומי ואף ייתכן ומהווה פשע מלחמה על פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי.

הריסת הבתים עצמם מהווה שלילה של זכותם של הפלסטינים לדיור הולם. להריסות הבתים השלכות מרחיקות לכת על הקורבנות: למשפחות שבתיהם נהרסים לא ניתנים דיור חלופי או פיצוי. מספר לא מבוטל מהן מבלה חודשים ארוכים באוהלים ארעיים או ברחובות בעקבות ההריסה. בנוסף לאובדן שווי הבית והרכוש שנהרס, צפויים בעלי הבתים לקנסות כבדים בסכום של עשרות אלפי שקלים. מאז 1967 , הרסה ישראל יותר מ-2,000 בתים במזרח ירושלים. בין שנת 2000 ל-2011 נהרסו יותר מ-771 בתים במזרח העיר. מספר צווי ההריסה שהוצאו לבתים באזור עומד כיום על כ-1,500.



קישורים למאמרים האחרונים בנושא

סוף שבוע של הפגנות בדרישה להפסקת אש והחזרת החטופים
מנסים לשמור על שפיות
זה אינו "מבצע נגד טרור"- זהו נסיון לדכא מרד