קישור ל-RSS

העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך

מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר הריסות וצווי הריסה בדרום הר-חברון 24.11.11 מאת אהוד קריניס קבוצת הכפרים 25.11.2011 בביקורנו אתמול בסוסיא שמנו פעמינו לבית הספר המקומי כדי להמשיך ולהתרשם מהתפתחות המוסד. בבואנו למקום נוכחנו שמאז ביקורנו האחרון, לפני שבועיים, בנייתו של מבנה הקבע כמעט והושלמה, למקום הובאו מבני שירותים ניידים, בור מים שאמור לשמש את בית הספר הולך ונחצב ודרך העפר המוליכה לבית הספר עוברת שיפוץ ושיפור. התלהבותנו הראשונית למראה ההתקדמות בשיפור התשתיות של בית הספר נמוגה כאשר מנהל בית הספר הציג בפנינו את צווי הפסקת העבודה שנמסרו לידיו יום קודם לכן על-ידי קצין של המנהל האזרחי. המשמעות של צווי הפסקת העבודה שהוציא המנהל האזרחי לבי`ס בסוסיא היא ברורה- אעפ`י שבית הספר נבנה על הגבול שבין אזור B לאזור C (כ-100 מטר בתוך אזור C לדברי קצין המִנהל) ואעפ`י שהוא מספק שירות חיוני לילדיה של סוסיא הפלסטינית - ממשל הכיבוש הישראלי מעוניין להביא להריסתו המוחלטת של בית הספר (הצווים שחולקו כוללים את המבנה המרכזי, מבני השירותים, בור המים והדרך המובילה לבית הספר) באמצעות מיצוי התהליכים המנהליים והמשפטיים המוליכים מצווי הפסקת העבודה אל צווי ההריסה ולבסוף להריסה עצמה. פעולות ההריסה שביצעו כוחות הכיבוש הישראליים בדרום הר-חברון אתמול (יום חמישי 24.11.11) מלמדות שמשך המהלך הביורוקרטי המוביל אל ההריסה משתנה ממקרה למקרה: במקרה של מוחמד מוסא מוע`נם מסוסיא הסתיים המהלך תוך שבועות ספורים: בהעדר הגנה משפטית חלפו לא יותר מחודשיים מיום הוצאת צווי הפסקת העבודה למגוריו של מוחמד, ועד ליום אתמול שבו עלה הבולדוזר, בליווי של כוחות צבא ומשטרה, והחריב את שני המבנים הארעיים ששימשו את משפחת מוע`נם בחודשים האחרונים. לעומת-זאת, במקרה של כפר המערות אום-פקרא, אותו מהלך ביורוקרטי המוביל אל ההריסה נמשך פרק זמן ממושך הרבה יותר: באביב של שנת 2000 חזרו אנשי המקום אל הכפר ממנו גורשו בחורף 1999. על-פי פסיקת הביניים של בג`ץ שאפשרה את שובם, נמנעה מהם כל עבודת בנייה עד למתן פסק דין סופי בעניינם. השנים חלפו להם ופסק הדין הסופי לא ניתן. ההקפאה שמנעה כל אפשרות של פיתוח באום פקרא (כולל מניעת התחברות לרשת החשמל [ראו: villagesgroup.wordpress.com/2011/11/05/south-hebron-hills-update/]) הפכה לעובדת קבע. לפני כארבע שנים החלו אנשי אום-פקרא לפרוץ את צו ההקפאה והעזו לבנות מסגד אבן קטן לשירות אנשי המקום. באותו זמן הוסיף מוח`תר הכפר- מחמוד חמאמדה, מבנה בן שני חדרי מגורים מעל למערתו, לטובת משפחתו המתרחבת. בשנים שלאחר-מכן נוספו באום-פקרא עוד כמה מבנים. נגד כל אלה הוציא המִנהל צווי הפסקת עבודה זמן קצר לאחר בנייתם. עורכי הדין שאת שירותיהם שכרו בעלי המבנים הצליחו לעכב לכמה שנים את מרוצת גלגלי הביורוקרטיה של הכיבוש, עד ליום חמישי האחרון (24.11.11): שני בולדוזרים שהגיעו לאום פקרא בליווי אנשי המנהל, חיילים ושוטרים, הרסו עד היסוד את מסגד הכפר ואת מבנה המגורים של מוח`תר הכפר (נזק נגרם גם למערת המגורים הממוקמת מתחת למבנה זה). כמו-כן הרסו כוחות הכיבוש חדר אירוח מאולתר של משפחה נוספת, ומבנה קטן של משפחת המוח`תאר ששימש כמכלאה לארנבות. רק אחת משתי הארנבות שהיו במכלאה בעת ההריסה הצליחה לשרוד ואילו השנייה נפחה את נשמתה. במהלך ביצוע ההריסות באום-פקרא עצרו כוחות הכיבוש שתי צעירות בנות המקום - בתו של של המוח`תאר,סַוּסַן חמאמדה, סטודנטית בת 21, וקרובת משפחת בת ה-17 - אמל חמאמדה. שתי הצעירות נלקחו למתקן מעצר בתל-מונד בישראל. ממעט המידע שידוע לנו בשלב זה נראה שהמשטרה הישראלית מתכוונת להאשים צעירות אלה (שאנו תמכנו ותומכים בלימודיהם המקצועיים והאקדמיים) בכתבי אישום חמורים, כאלה שעשויים להביא לכליאתן לפרק זמן ארוך יחסית. אהוד קריניס קבוצת הכפרים יכ קישורים למאמרים האחרונים בנושא סוף שבוע של הפגנות בדרישה להפסקת אש והחזרת החטופים מנסים לשמור על שפיות זה אינו "מבצע נגד טרור"- זהו נסיון לדכא מרד