קישור ל-RSS

העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך

מגזין הכיבוש - פרשנות עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר המלחמה היא חיינו אבל לא בשבילנו / הרב אליהו קאופמן בס`ד המלחמה היא חיינו אבל לא בשבילנו / הרב אליהו קאופמן ההתנגדות התורתית לגיוס הצבאי בישראל נובעת מנימוקים שמבוססים על כך שכולו מנוגד להלכות ה`שולחן ערוך` היהודי. משום כך הגיוס אליו מסוכן משתי סיבות עיקריות:1) מאחר והמסגרת המנחה אותו היא פרוצת גדר דתית, אזי, המתגייס אליו יכול בקלות להתיר תורה ומצוות ולהתפקר.2) על צבא שאינו צבא ה` לא ניתן לסמוך בעת קרב ומלחמה והשם בו מבטחו עובר על הלכות פיקוח נפש. עניין `לימוד התורה` אינו נימוק אמיתי לכלל שומרי המצוות לא להתגייס לצבא משום שאם מדובר בצבא כשר , אזי, חייבים שומרי המצוות להצטרף אליו כפי שהיה תמיד נהוג בישראל . לימוד התורה היה נעשה בזמן ההפסקות מהקרבות כפי שנאמר `לן בעומקה של הלכה`. לעומת זאת ההלכה מורה שאם הצבא טמא ואי אפשר לבטוח בו, אזי, יש להרים דגל לבן ולא להיות חלק ממנו ובודאי לא לקרא לתמיכה בהתגרות באומות העולם, דרכו. בשיטה השנייה כבר נהגו הפרושים בימי מלכי החשמונאים. מכאן שניצול המושג `לימוד התורה` ע`י `יהדות התורה` וש`ס - לאי גיוס לצבא, הוא נימוק צבוע שגובל בהסתה לשפיכות דמים. ובאמת אלה הרואים - מבין החרדים, בצבא הציוני סכנה רוחנית וגשמית אמיתית לא רק שאינם מצטרפים אליו אלא גם שוללים את כל ההרפתקאה הציונית שתולה את עצמה בצבא הזה. מדובר בחוגים שסביב ה`עדה החרדית`. חסידויות סאטמר , מונקאש ועוד כמה חוגים כאלה בחו`ל ותלמידי `בית בריסק`. לעומתם ה`כיפות הסרוגות` רואות בהרפתקאה הציונית `אתחלתא דגאולה` והם אומנם מתגייסים לצבא זה. האיום כיום - ל`גייס חרדים` ללא `וועדות עזר` למיניהן, איננו מתמקד על אותם חוגים חרדים רדיקליים שלא מכירים בצבא , אך גם לא מטיפים ללאומנות ציונית . הבעיה היא עם אלה הפוסחים על שני הסעיפים ומביאים את ה`סעיף` לרוב החילוניים. `יהדות התורה` וש`ס למדו לחיות על זכויות ולא על חובות. נכון שהם משלמי מיסים כמו כולם ומגיעות להם זכויות שוות אבל ב`חוויה הישראלית` שהנחילו לנו הציונים יש גם שפך דם. להבדיל מהערבים ומהחרדים של ה`עדה החרדית` הרי שהחרדים הציונים אינם יכולים לומר כי הצבא הציוני אינו מיצג אותם או שהוא מנוגד להם מצפונית. לאמיתו של דבר אותם חרדים ציונים חוששים - ובצדק, שילדיהם יתקלקלו ויתירו מצוות בצבא זה ולכן הם דואגים לשחרור ילדיהם (גם כאלה שמפסיקים ללמוד תורה...) , אך מנגד לא רק שהם סומכים על מעללי ה`צבא הטמא` , אלא שהם משיאים לו עצות של קרב, מגנים כל מחנה של שלום היוצא נגד הצבא ואף מכנים אותם כ`בוגדים` ומי שרוצה להיווכח בגו`נגל הצביעות הזה שיפתח את ה`עיתונות החרדית` ביום חמישי כל שבוע.. ביהדות אחת העבירות הקשות היא `לא תעמוד על דם רעך` ועל כך עוברים אנשי `יהדות התורה` וחלק גדול מש`ס יום,יום. לא פעם יוצא לי לשמוע משוחררים `חרדים` כאלה - שנפלטו מעולם התורה, המדברים בקיצוניות מה לעשות לערבים וכיצד לא לוותר על שטחים ובעיקר על כל ש`הצבא רכרוכי מדי`. כששואלים אותם מדוע לא יתגייסו הם מחייכים חיוך מטומטם ועונוים כי `אנחנו לא פריירים.יש מספיק חילוניים בשביל זה`. אין ספק שלא דעת תורה עומדת מאחורי הפרזיטים הללו ואני בהחלט מבין את החילוניים (שלהם ילד או שניים בסיכון חיים ) כאשר הם כועסים על כך ש`ציונים` אחרים משמטים שישה ילדים בממוצע . אחת הסיבות ללאומנות הקיצונית היא גם באי השתתפות אותם לאומנים וצאצאיהם במאמץ המלחמתי. כאלה יש לא רק חרדים אלא גם לא מעט חילוניים ואפילו עדות שלימות. מי שלא שירת מול אש ומי שאינו יודע מהי הקרבת שנות נעורים ומילואים בודאי שיאהב את המלחמה כשאחרים שופכים דמם עלייה. הרבנים הליטאים הכבודים שהמתנגדים לצבא הקלוקל חייבים להבין להחליט אם מגמתם `ללכת עד הסוף` נגד הגיוס לצבא ולמלא את בתי הכלא בלומדי תורה , אז שיישר כוחם לאורייתא, אך בתנאי אחד: שיוותרו על התקציבים הציוניים לעולם התורה, ובעיקר שיפסיקו לתמוך בכיבוש הציוני ויפנו את ההתנחלויות שלהם בביתר, עמנואל , מודיעין עילית - שם הם נהנים מגזילת אדמות ערביות בזכות כידוני ה`צבא הטמא` שהם קוראים לא להתגייס אליו. וכמו כן שיהפכו למובילים בשיחות השלום עם הערבים. ועד שהחרדים הציונים יחליטו לאן דרכם אני אהיה האחרון שיצא להגנתם נגד הגיוס לצבא, למרות שמעומק נשמתי וניסיוני הצבאי אני יודע שליהודי דתי אסור לדרוך בו O N קישורים למאמרים האחרונים בנושא בדרך למצדה - מאת עמוס גבירץ מלחמת הסחת הדעת - או, סכנת הג`נוסייד בעזה ההטעיה של הסכמי אוסלו