קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

מלחמה על חשבוננו
nrg
יעל פז-מלמד
8/3/2012
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/344/409.html?hp=1&cat=479&loc=27#talkback

אילו הייתי יהודייה אמריקאית, והייתה נופלת בידי הזכות להיות אחת מ-14 אלף הנציגים שהקשיבו בהתרגשות לנאומו של ראש ממשלת ישראל, הייתי מוסיפה עוד שתי קימות מלוות במחיאות כפיים סוערות. אולי אפילו היו זולגות על לחיי כמה דמעות. מה אכפת לי? הרי לא אני היא זו שאצטרך לשלם את מחיר חרחורי המלחמה שלו. מקסימום איאלץ לשלם עוד כמה דולרים על מילוי טנק הדלק במכוניתי.

מה זה לעומת הגאווה היהודית שלי לנוכח חוסנה, נחישותה ועוצמתה של המדינה ההיא, שברור כשמש שבזמן הקרוב לא אעז לבקר בה. השתגעתי? אולי הם יחליטו לתקוף בדיוק כאשר אשהה שם. ואז מה?

אבל אני חיה כאן, כמו כשבעה מיליון אזרחים נוספים, ולכן את תוצאות הנאום הרהוט באנגלית הרהוטה אנחנו נצטרך לשלם.

אולי זו הסיבה שבני השיח של ראש הממשלה אינם הישראלים, אלא היהודים האמריקאים. שם מונחים הכבוד הגדול, ההתלהבות, מחיאות הכפיים שמרימות את נתניהו אל-על. שם גם אפשר לחזור שוב ושוב אל תופת השואה, להתגאות בעוצמה של הצבא הישראלי בלי לומר מילה אחת על המחיר הכבד שייגבה אם אכן נתקוף באיראן. והמחיר הזה יגיע, והוא יהיה כבד הרבה יותר ממה שמשערים.

נכון לעכשיו, האיש ששומר עלינו מפני עוד מלחמה שתתרגש עלינו הוא נשיא ארה`ב, מחוזק בנשיא מדינת ישראל. אבל בל נשלה את עצמנו שזה יספיק לנו. שרשרת הנאומים חוצבי הלהבה של ראש ממשלת ישראל היא בעיקרה תוצאה של הפיכתנו, אזרחי המדינה, למגני מדינות המערב, כמו גם מדינות ערביות לא מעטות.

אנחנו אלו שלקחנו על עצמנו, שלא בטובתנו, ואולי אפילו בלי שאיש התכוון לכך, לעמוד בפרץ נגד איראן גרעינית. כרגע אנחנו לבד במקום המטורף הזה, בעוד שני האנשים המופקדים על ביטחוננו ועל חיינו, נתניהו וברק, מובילים אותנו צעד אחר צעד, בנחישות וללא רגישות, אל עבר נקודת האלחזור.

נכון ששר הביטחון שלנו הרגיע שלא ייהרגו 5,000 אזרחים ישראלים, אולי אפילו לא 500, אבל מי מבטיח שזה לא יהיה יותר מ-5,000?

פרנויה ואי-רציונליות

נתניהו וברק יכולים לתכנן בקפידה את הכל, חוץ מאשר את התוצאות. את המחיר. לצערנו הרב, אינו תלוי בהם. הנימוקים בעד תקיפה באיראן נשענים על הנחת העבודה שמולנו עומד מנהיג לא רציונלי, שלא יהסס לנקוט צעדים מטורפים נגד ישראל, אלא אם כן ננחית עליו מכת מנע שתחסל את יכולותיו הגרעיניות. אלא שההנחה הזו פועלת לשני הכיוונים. את אותה אי-רציונליות הוא עלול להפעיל גם אם נתקוף. הפרנויה שמובילה את המצדדים בתקיפה מדברת על השמדת מדינת ישראל במקרה שלא נפעל נגד הגרעין האיראני.

בעולם המושגים של נתניהו, ההשמדה תהיה של העם היהודי כולו, כמו שעשה המשטר הנאצי, שהוא בר השוואה למשטרו של אחמדינג`אד. גם זה פועל לשני הכיוונים. אם נתקוף, האם אפשר לקבוע בביטחון שמדינת ישראל תמשיך להתקיים באותה עוצמה ופריחה שאנו זוכים לה היום?

אילו היה נתניהו נואם בפני 14 אלף ישראלים, הוא היה חייב להתייחס לשאלות הללו. כי אלו הם חיינו וזהו גורלנו. אלא שאין לו אפילו תשובה אחת ניצחת לשאלות הקיומיות הללו. הוא יכול רק להעריך. איך בכלל הגענו למצב שבו השאלות הללו מגולגלות לפתחנו? עד לפני זמן לא רב איראן הייתה הבעיה של העולם בהנהגתה של ארה`ב.

והנה, זה חודשים אנחנו עושים הכל כדי לקבל בלעדיות על הנטל הנורא הזה. מי שקוטף את עיקר פירות ההתעקשות המטורפת שלנו הוא אובמה. מה יותר טוב לפני בחירות מלהופיע כמנהיג השפוי, שעושה הכל כדי למנוע מלחמה בעוד מדינה רחוקה? חבל שהוא לא המנהיג שלנו.




ד נ
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית
בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו
אזרחית ירדן שבאה לחתונה בשכם נעצרה במעצר מנהלי, פתחה שביתת רעב