רונן שובל, אופיר כלפה. אחד מצליח, אחד נכשל. מדוע? המדור לחקירה במובן מאליו – איסוף, מיון וניתוח נתונים גלויים באמצעי התקשורת כדי לגבש ולעבד תמונת מציאות הלכה למעשה במדינת ישראל
מהן הידיעות החיוניות הנדרשות לנו כדי לקבל תמונת מצב על מי שאנחנו פוגשים דרך אמצעי התקשורת? ניקח לדוגמה את רונן שובל ואופיר כלפה – שני אנשים שבאחרונה עלה שמם בתקשורת בשל מעורבותם בתביעות משפטיות בעלות עניין ציבורי. שניהם בתחילת שנות השלושים לחייהם, עוסקים במנהיגות חברתית/פוליטית, בעלי תארים אקדמאים, נשואים והורים לילדים. כלפה, תושב שדרות, עתר לבג`צ נגד חוק ועדות קבלהליישובים הנבנים על קרקעות המדינה, אחרי שנפסל על ידי ועדת הקבלה של קיבוץ גבים. שובל, תושב רמת השרון, הגיש תביעת לשון הרע בסך 2.6 מיליון שקלים נגד קבוצת הפייסבוק אם תרצו – תנועה פאשיסטית.
אם נצליב את סיפוריהם, נגלה כי האחד נוחל הצלחות מסחררות, ואילו השני נאבק על זכויות פוליטיות בסיסיות. כדי להבין למה, יש לשים לב לפרטים מוחשיים שהתפרסמו על השניים בתקשורת ולשאול: מהן שיטות הפעולה שהם נוקטים במאבקיהם? מהי מידת קרבתם למערכות השליטה, ההון והכוח במדינה? מהי מידת המעורבות בפועל של מערכות המדינה בחייהם? מהי מידת האמון שבעלי הכוח והשליטה מפגינים כלפיהם? מהן עמדותיהם האידיאולוגיות של השניים כפי שהן משתקפות במעשיהם?
המסקנה העיקרית מהצלבת המידע היא כי למרות שעל פניו נראה שאין ביניהם כל קשר, הרי שצד אחד (שובל) משפיע מאוד על חייו של השני (כלפה). כמו כן מתגלה ששובל נאבק עד חורמה בכלפה, מבלי שהאחרון יהיה מודע לכך.
1. מי?
האזרח רונן שובל
בן 31, עומד בראש תנועת אם תרצו שהקים עם אביו, המיליונר אדוארדו שובל, ב-2006. בנוסף להיותו יו`ר התנועה, שובל משמש כדירקטור לאסטרטגיה שיווקית בחברת ההיי-טק Accells של אביו. מטרתה של אם תרצו היא לפעול נגד גופים או אזרחים שלא מצהירים על נאמנות לאידיאולוגיה של מייסדי מדינת ישראל (`אנטי-ציונים`), אך במיוחד כלפי גופים או אזרחים אשר מתחזים כנאמנים לאידיאולוגיה של מייסדי מדינת ישראל (`פוסט-ציונים`), או כדברי שובל: `כופרים בזכותם של הציונים למשול`. מאחר ומייסדי המדינה כבר הלכו לעולמם, פועלת אם תרצו נגד המתנגדים להגמוניה של שכבת צאצאי מייסדי המדינה: `הכוח הגדול שאפיין את המייסדים אזל ואנחנו הבנו שחייבים לעשות התחדשות`, אמר לקובי בן-שמחון מ`הארץ`.
שובל הוא בעל תואר שני במחשבת ישראל מהאוניברסיטה העברית, ועושה דוקטורט בפילוסופיה פוליטית באוניברסיטת פריז. לפי בן כספית, שובל עשה את שירותו הצבאי בחיל השריון; לעיתונאי צור ארליך אמר כי לאחר כמה חודשים בשריון חטף התקף אסתמה ועבר לשרת בקריה ב`חמ`ל של המטכ`ל`; לקובי בן שמחון אמר: `ישבתי בבור, במקום שבו רואים תמונה יפה על הדרך שבה מתקבלות החלטות על החיים של החברים שלי`. `בור` הוא כינוי פמיליארי בישראל לחדר הפיקוד של מטה הצבא בתל אביב. שובל, ואחריו גם בן שמחון ועורכיו, השתמשו בו מבלי לפרשו – בהנחה שהקוראים יודעים במה מדובר.
האזרח אופיר כלפה
בן 32, בשנים האחרונות מנהל את פרויקט `שדרות שלנו`, הנחשב לפרויקט הדגל של העיר בתחום הטכנולוגיה. במסגרתו הוקמו `כיתות חכמות` ומרכזי מחשוב ביישוב וביישובים אחרים בסביבה, ומתקיימים בהם קורסים במחשבים לצעירים ומבוגרים. כלפה אף מתנדב במיזם שנועד לגבש את קהילת צעירים בעיר. הוא בעל תואר שני למנהיגות ציבורית ופוליטית מאוניברסיטת תל אביב. לנסים משעל סיפר כי שירת בגולני במשך ארבע שנים.
2. נלחם למען
שובל
אידיאולוגיה ציונית. בשורה הראשונה של אתר תנועת אם תרצו כתוב כי מטרתה היא: `חיזוק וקידום ערכי הציונות בישראל`.
כלפה
מדינה דמוקרטית. טען בעתירתו כי: `במדינה דמוקרטית אין מקום להליכי סינון ומיון מועמדים למגורים` וגם `החוק פוגע פגיעה קשה וחריפה בזכויות יסוד חוקתיות ובהן הזכות לשוויון, לקניין ולפרטיות והוא מסדיר מנגנון לאפליה ולהדרת מיעוטים וקבוצות ש`אינן רצויות` בעיני הרוב``.
3. קירבה למקבלי החלטות/רמת האמון של השלטון באזרח
שובל
למרות היותה של אם תרצו תנועה צעירה וקטנה יחסית, מופיע ראש הממשלה בנימין נתניהו בסרטון של התנועה, מפזר דברי תשבחות באנגלית. שרי הליכוד משה יעלון, גדעון סער ויולי אדלשטיין נאמו בועידות השנתיות של התנועה, ובאחרונה התברר כי אפילו תלמידי בתי הספר בישראל לומדים את משנתו של היו`ר שובל. גם הסוכנות היהודית התגייסה לעזרת התנועה והיא משמשת צינור להעברת כספים מאמריקאים עשירים נוצרים ויהודים מזה שלוש שנים. עוצמתו הפוליטית של שובל והיותו חלק בלתי נפרד מהמנגנון השלטוני בישראל מתוארת באתר התנועה: `התנועה נהנית מקשרים הדוקים במערכת הפוליטית ומדלת פתוחה למערכות השלטון ולמקבלי ההחלטות בישראל. דו`חות התנועה הפכו למכשיר מרכזי בעיצוב דעת הקהל ובגיבוש מדיניות של גורמים שונים בישראל`.
כלפה
רמת האמון של השלטון בכלפה נמוכה מאוד: הוא עבר מבחני קבלה מחמירים על ידי קבוצת האזרחים הממונים על אדמות המדינה בפועל – ונכשל. הוא מצדו מערער על החלטות השלטון באופן דמוקרטי ודורש הקצאה צודקת, שקופה ושוויונית של משאבי הקרקע. כלפה ביקש להתקבל להרחבה של קיבוץ שהוקם על אדמות השייכות למדינה ומנוהל על ידי מינהל מקרקעי ישראל וקק`ל בשיתוף הסוכנות היהודית.
השניים האחרונים הם ארגונים חוץ-מדינתיים שאנשיהם אינם נבחרים באופן דמוקרטי על ידי אזרחי המדינה, ויחד עם המינהל הם הקובעים למי יוקצו האדמות בישראל והם המסמיכים את קבוצת האזרחים שתפקידה לעשות סלקציה. כפי שנכתב לפני כמה שורות, הסוכנות היהודית היא האחראית על הזרמת רוב הכספים מחו`ל לחשבון הבנק של אם תרצו. רונן שובל, אגב, יצא להגנת ועדות הקבלה: `כאשר נציגי העם מחוקקים את חוק ועדות הקבלה, ובית המשפט העליון נוהג כדיקטטורה שיפוטית שיודעת טוב מהעם ומנבחריו נאורות מהי ולוקח לעצמו את הסמכות לפסול חוק – הוא רומס את הדמוקרטיה`, כתב.
לפי מחקר של פרופ` אורן יפתחאל מאוניברסיטת בן גוריון, יישובים קהילתיים המפעילים ועדות סלקציה זוכים על ידי המדינה להטבות רבות – הנחות במחיר המגרשים, השתתפות במימון, הקלות במסים ועוד: `המעמד הבינוני עושה לעצמו שדרוג על אדמות המדינה ובסיוע המדינה`. עוד הוא מצא, כי רוב המתקבלים למקומות אלה הם אשכנזים. פרופ` יפתחאל נמצא אשם בהטיה אנטי-ציונית בדו`ח שהגישה תנועת אם תרצו בשיתוף המכון לאסטרטגיה ציונית לוועדת החינוך של הכנסת ובהשתתפות שר החינוך, בנובמבר 2010. הוועדה הזמינה בין השאר את ראשי האוניברסיטאות בארץ ואת בכירי תנועת אם תרצו כדי לדון בנושא על סדר היום: הדרת עמדות ציוניות באקדמיה.
4. קירבה לבעלי ההון/מחזיקי משאבים ציבוריים
שובל
בנוסף להיותו בן של מיליונר, כאמור, פורסם לפני כחודשיים ב`הארץ` כי התרומות מבעלי ההון בישראל לתנועתו של שובל גדלו פי ארבעה.
כלפה
בשנים האחרונות, לאחר כמה עתירות לבג`צ, שונו נהלי הקבלה ליישובים הקהילתיים ונקבע כי פסילת מועמדים תיעשה רק על סמך חוות דעת מקצועית ומבחני אישיות. וזהו המסלול שעברו אופיר כלפה ואשתו דנה-לי: `לאחר שיצרו קשר עם הקיבוץ, `הוצמד` להם נציג מטעמו והחלה שרשרת הסינון. זו כללה מענה לשאלות רבות, מילוי טפסים מסוגים שונים וסיפוק מידע רב לרבות פרטי תעסוקה בעבר ובהווה, פרטים מלאים בנוגע לשירותם בצה`ל וקיומו של חוב אזרחי כתוצאה מהליך אזרחי או בהוצאה לפועל. כמו כן, הם נדרשו להביא טופס אישור על היעדר רישום פלילי`. כאמור, כלפה נכשל (ועדת הקבלה אינה מחויבת לנמק מדוע פסלה אותו).
5. שיטת פעולה
שובל. ניאו-קפיטליזם
שובל ואביו הקימו את אם תרצו לפי מודל של חברה עסקית: `התחלנו להתייעץ עם אנשי עסקים, החלטנו שמה שלא נעשה, גם אם בסוף החלום שלנו ייכשל, לפחות ננהל אותו בצורה מקצוענית`.
הפגנה של אם תרצו אל מול אירוע של הקרן החדשה. איפה הצי`ח? (צילום מסך מסרטון של הטלוויזיה החברתית)
הוא משתמש בחוקרים פרטיים, כנהוג אצל תאגידים ובעלי הון: `אנחנו מפעילים חוקרים פרטיים כדי לגלות מי זה`, אמר בהקשר לסרטונים שהרגיזו אותו ביוטיוב. כמו כן, התגאה שובל בפני בן כספיתעל שימוש בחברה פרטית של קציני צבא לשעבר, כדי שיחקרו עבורו ארגונים שסדר יומם (המוצהר לפחות) הוא דמוקרטיה ושוויון זכויות: `את התחקירים עשתה לנו חברת `קלע מחקרים` שהקימו קצינים שעבדו באמ`ן ועשו בעבר צי`ח (ציון ידיעות חיוניות, פעולה מודיעינית, ב`כ) של חמאס. עכשיו הם עשו צי`ח של ארגונים שתומכים בחמאס, ושל הקרן החדשה` [כספית לא ביקש הבהרה לגבי מעורבות קציני צבא לשעבר בפעילות מודיעינית ובמעקבים נגד גופים ואזרחים העוסקים בפעילות גלויה (המוצהרת לפחות) למען דמוקרטיה וזכויות אזרח, אם כי הסביר לקוראים מה זה `לעשות צי`ח`].
שובל עושה שימוש בתביעות דיבה ובאיומים בתביעות דיבה בסכומים גדולים. אמצעי זה מקובל פעמים רבות על בעלי הון ותאגידים כדי למנוע ביקורת ציבורית. תביעה זו המכונה SLAPP (Strategic lawsuit against public participation נועדה להרתיע גופים חלשים מבחינה כלכלית, להטיל אימה על הנתבעים ולהשתיק את הדיון הציבורי בעניינו של התובע. אפשר לציין בקטיגוריה הזאת את תביעתם של האחים עופר נגד העיתונאי מיקי רוזנטל או האיום בתביעת דיבה של שלדון אדלסון נגד ערוץ 10.
כך לדוגמה כותב הבלוגר תומר פרסיקו בתצהיר שהוגש לבית המשפט במסגרת תביעת לשון הרע, שהגיש שובל נגד אם תרצו – קבוצה פאשיסטית: `בסופו של דבר החלטתי אף אני שלא שלא לכתוב על הקשר שבין רעיונות `אם תרצו` והלאומנות שצמחה ברומנטיקה הגרמנית… ביקשתי להימנע מהסיכון של תביעת דיבה נוספת נגדי ועוד על ידי גוף חזק כמו `אם תרצו`…`.
ניתן גם לציין את שיתוף הפעולה בין אם תרצו ל`אנוכי` – ארגון ישראלי הדוגל בפילוסופיה האגואיסטית של הסופרת האמריקאית איין ראנד – בארגון תחרות הקריקטורות `האסלאם הפונדמנטליסטי והגרעין האיראני`. אנשי קבוצה זאת מוחים נגד תשלום מיסים כלשהם ורואים בסולידריות חברתית ובהפגנות שנערכו בקיץ האחרון בישראל ובארה`ב סכנה מוחשית. כמו כן, מעריצים אנשי אנוכי את תנועת מסיבת התה בארה`ב. חבר השופטים בתחרות כלל, בין השאר, את העיתונאי בן דרור ימיני.
כלפה. דמוקרטיה וסולידריות חברתית
פנה לקליניקה ציבורית למשפטים לקבלת עזרה משפטית ולאחר מכן לאמצעי התקשורת (אגב, גם הקליניקות למשפטים של האוניברסיטאות נאשמות באנטי-ציונות בדו`ח של אם תרצו). כלפה פנה לבג`צ כתהליך אסטרטגי המקובל במאבקים חברתים בישראל נגד החלטות השלטון, כשהוא נסמך על העובדה כי: `תפקיד בית המשפט העליון הוא בין השאר לשמש כגוף המותח ביקורת שיפוטית על החלטות הרשות המבצעת, כחלק מכלי חיוני בשמירה על זכויות האדם וכגורם מאזן לכוחה של הרשות המבצעת`.
כלפה: `אני לא מבין למה לא נאבקים על זה יותר - כל אזרח רשאי לגור איפה שהוא רוצה`
כלפה משמש לפה לאזרחים מוחלשים: `יש המון משפחות שלא התקבלו. הן מתביישות לבוא ולדבר על הנושא, ומצד שני ועדות קבלה ממשיכות להתנהל איך שהן רוצות… הן יוצאות מנקודת הנחה שמעטות מהמשפחות ימשיכו הלאה ולכן החלטתי לפנות לבג`צ`, אמר ברדיו ללא הפסקה. הוא נאבק באופן אוניברסלי בעניינים עקרוניים לדמוקרטיה, כמו שקיפות וחלוקה הוגנת בהקצאת משאבי המדינה. `אני לא מבין למה לא נאבקים על זה יותר – כל אזרח רשאי לגור איפה שהוא רוצה`, אמר לגל`צ.
בעתירתו, הוא טוען כי החוק פוגע פגיעה קשה וחריפה בזכויות יסוד חוקתיות ובהן הזכות לשוויון, לקניין ולפרטיות והוא מסדיר מנגנון לאפליה ולהדרת מיעוטים וקבוצות ש`אינן רצויות` בעיני הרוב. `במדינה דמוקרטית`, נטען בעתירה, `אין מקום להליכי סינון ומיון מועמדים למגורים ויש להורות על ביטולו של חוק ועדות הקבלה`.
6. תפיסה עצמית
שובל
מזהה את עצמו כמדינת ישראל וסבור כי פגיעה בו היא פגיעה בה. וכך ענה בתגובה לביקורת שהטיח בו הבלוגר יוסי גורביץ: `מדובר בבלוג של אדם המבקש לפגוע בלגיטימיות של מדינת ישראל`. כמו כן הוא מוציא מטעם עצמו התראות ואזהרות נגד אזרחים שלדעתו מפירים את החוק (למשל, לפרופ` יהודה שנהב). במשטר דמוקרטי אמור אזרח הסבור כי אזרח אחר מפר חוקים לפנות לגורמים הממונים על החוק ולא לשלוח בעצמו מכתבי התראה לנאשמים.
כלפה
מזהה את עצמו כנציג העשוקים וחושב שייתכן כי פסילת מועמדותו קשורה לא רק למעמדו החברתי, אלא גם לכך שאינו מתנהג כמצופה ממעמדו החברתי: `זה לא ייתכן ששניים-שלושה אנשים יחרצו את גורל משפחתי ואני לא פוסל את האפשרות שהשמות `כלפה` ו`שדרות` היו בעוכריי. אולי זה בכלל הדעתנות שלי – אני רוצה לדעת. בזה שאנשים לא נאבקים הם נותנים גושפנקא להתנהלות הזאת`.
7. קשר לפוליטיקה מפלגתית
שובל
מלבד הקשרים ההדוקים עם מפלגת הליכוד (כפי שתוארו למעלה), פעל שובל בגלוי לטובת השלטון כאשר דרש מאנשי המאבק החברתי לנהל מו`מ עם הממשלה: `לצערנו, הקרן החדשה לישראל והשמאל הרדיקלי מצליחים להשתלט על המאבק החברתי ומסרבים לפניות חוזרות ונשנות שלנו ושל גורמים נוספים, לנהל מו`מ עם הממשלה לפתרון המשבר`, אמר בקיץ האחרון. בנוסף, כספית מציין כי שובל קיבל בבחירות האחרונותפניות משלוש מפלגות שאליהן הצביעו רוב תושבי גבים: קדימה, העבודה והליכוד (חוץ ממרצ).
כלפה
לא ידוע; אך הוא האשים את תושבי גבים בצביעות: `אני לא מבין את הגישה של להצביע למרצ או לדב חנין, אבל הכרה במגוון דעות ואנשים – לא אצלנו`. בבחירות האחרונות הצביעו רוב תושבי גבים (212 קולות) לרשימות העבודה (81), קדימה (63) מרץ (32) והליכוד (12). ישראל ביתנו קיבלה שישה קולות ולחד`ש היו שני מצביעים.
8. נראו לאחרונה
שובל
ערב שירי להקות צבאות בקמפוס של מכללת תל חי: `אגודת הסטודנטים ותנועת אם תרצו מחזירים עטרה ליושנה – אנחנו אוהבים את ישראל ולא מתביישים לשיר את זה! כולם מוזמנים לערב שירי הלהקות הצבאיות ולחגיגה ארצישראלית אמיתית! בתוכנית – הרצאת אורח והופעה של להקה צבאית. כניסה חופשית (דגלים עלינו!)`.
כלפה
השתתף בכנס `הפוליטיקה של המחאה` שנערך ב-11-12 בינואר במכללת ספיר שבנגב. הכנס כלל דיונים בנושאים `כלכלה בעקבות המחאה`, `בין תחריר למדריד`, `פוליטיקה ללא מפלגות`, `החברה האזרחית והמחאה` ו`מהו צדק חברתי`, ונחתם בשיח מסכם בנושא: `האם הדור החדש משנה כיוון לפוליטיקה אחרת`.
***
מסקנות
מהימנות ואמון
מאיסוף המידע הגלוי על שובל בכלי התקשורת, מצטייר אדם העומד מעל כל חשד ובעל הסטטוס הגבוה ביותר בחברה הישראלית. מערכות השלטון מביעות בו אמון רב ביותר, והוא אורח רצוי במשרדיהם של מנהיגי ישראל וכן אצל בעלי ההון. העיתונות הממוסדת מאשררת ומקבלת את מעמד-העל שלו, בין אם היא מאמצת או מתנגדת לעמדותיו. כך לדוגמה תחקירים על שובל ותנועתו החלו מלמטה – מאזרחים, בלוגים עצמאיים וקבוצות פייסבוק, ורק לאחר מכן עברו לעיתונות המודפסת. שובל מתלונן על היחס של ציבור מתנגדיו. בתצהירו בתביעת הדיבה נגד קבוצת הפייסבוק אם תרצו – קבוצה פאשיסטית, אמר: `סטודנטים באוניברסיטאות מצדיעים לעבר פעילינו במועל יד ואף יורקים לעברם`.
לעומתו כלפה – למרות מעמדו כמנהיג חברתי מוכר בעירו, היותו אדם העוסק במחשבים, עברו כחייל קרבי ותאריו האקדמאים הנחשבים כמקדמי יוקרה בחברה הישראלית – הוא בדרגת חשוד הלכה למעשה על ידי השלטונות ונציגיהם בחברה. הוא עבר מבחני מהימנות רבים (בהם אפילו תעודת יושר מהמשטרה) ונכשל.
אפקטיביות
מעמדו של שובל מסמיך אותו לחשוד באחרים ומעניק לו אפשרות להיות אגרסיבי מבלי להסתכן. הוא מנהל חקירות נגד אזרחים וגופים בישראל: מאנשי רוח ועד ארגוני זכויות אדם. המנדט הזה ניתן לשובל על ידי השלטון, והוא זכה לכך שחשדותיו יבשילו לכדי פעילות אפקטיבית ומעשית בצורת חקירות בוועדות כנסת – כאשר אנשי אם תרצו יושבים ליד השולחן ומולם נשיאי אוניברסיטאות, ומתבצע מינוי ועדות חקירה על ידי המועצה להשכלה גבוהה. דרישותיו לפיטורי מרצים ולהפסקת תרומות לאוניברסיטאות ולקרנות ציבוריות גורמות למרצים לפחד ולתורמים להפסיק את תרומותיהם. שובל אף תרם לשינוי השיח הציבורי בישראל, שבו במקום לבדוק את פעילותם של אזרחים תובעים מהם הצהרה אידיאולוגית; כך גם אלה המתנגדים לשובל מתחילים כל שיחה שלהם בעניין בהתגוננות: `אני ציוני` או `אתה לא תגיד לי מה זה ציוני…`.
מנגד, כלפה הגיש עתירה נוספת הנוגעת לענייני חלוקת האדמות וועדות הקבלה – מכיוון שפסיקות בג`צ בעניינים אלה אינן נאכפות.
שימוש באמצעים דמוקרטיים
המנדט שניתן לשובל על ידי מפלגת השלטון כדי להילחם בגופים ואזרחים שאינם רצויים להם, הוא לכאורה חוקי – אבל אינו דמוקרטי. גם שיטות הפעולה התאגידיות של שובל נחשבות חוקיות במשטר דמוקרטי, אבל אי אפשר לראות בהן פעילות דמוקרטית או פעילות להפצת הדמוקרטיה, להפך. זאת בעוד כלפה פועל אך ורק באמצעים דמוקרטיים כדי לקדם את הדמוקרטיה, ויש הלימה בין דבריו למעשיו.
אהבת מולדת והקרבה הלכה למעשה
במעשיו של שובל קשה לאתר אהבת מולדת ודאגה לזולת, בגלל שעניינו העיקרי הוא טיפוח האידיאולוגיה שתעזור לשמר אותו ואת שכבתו החברתית בשלטון – הן פוליטית והן כלכלית. ניתן לאשש זאת בכך שרק עקב טענותיו האידיאולוגיות, זכה שובל לכבוד מלכים בקרב ההגמוניה. בחירה במסלול זה בישראל לא דורשת הקרבה של חיים, רכוש או התקדמות בקריירה אלא להפך, היא רק מעשירה כלכלית וחברתית. במקרה של שובל, הוא זכה בגיל צעיר להצטרף בזינוק מטאורי לשלטון ולהשפיע על החברה הישראלית, בלי שיצטרך אפילו להיבחר כחבר כנסת.
במעשיו של כלפה לעומת זאת ניתן לראות בקלות קריטריונים כמו אהבת המולדת, דאגה ואהבה לכלל אזרחיה, בעיקר כי לא בחר עקב כישוריו האישיים להשתלב בממסד הקיים ולהפעיל קשרים כדי לקבל את מבוקשו, תוך זניחת מי שנמצאים בעמדות חלשות ממנו. כלפה בחר להיות מסור ולהיאבק גם למען משפחות אחרות תוך שהוא מפגין אכפתיות ואחריות – בחירה הדורשת הקרבה אישית וכלכלית.
בפועל
מעשיו של שובל קשורים להגנתה וביצורה של האליטה השולטת, ומדובר באינטרסים פרטיקולריים. לא בטוח שהפרויקטים ששובל מקדם ועניינם גילוי סטיות אידיאולוגיות אצל אזרחים, אנשי רוח ואנשי אקדמיה בישראל אכן נמצאים במקום הראשון בסדר דאגותיהם של אזרחי ישראל; ולא רק בגלל שאם תרצו לא מוציאה אלפי אנשים לרחובות, אלא בגלל שחקירת סטיות אידיאולוגיות מעניינת את השולטים בלבד. ובכל זאת, שובל זוכה כי תלמידי ישראל ילמדו את משנתו. מעשיו של כלפה לעומת זאת קשורים לפיתרון הבעיה הכי אקוטית כיום במדינת ישראל: אי-השיוויון בחלוקת משאבים בישראל ועקב כך התרוששות רוב אזרחי המדינה. תביעותיו של כלפה הן אוניברסליות, ובכל זאת עניינו העקרוני מוגדר כבעיה אישית וזוכה בתקשורת לפינה צנועה בענייני חברה וחינוך.
מבלי לדון בתכניה של האידיאולוגיה אותה מנסה שובל להפיץ, עצם זה שלקח על עצמו להפיצה, הפך אותו למועדף על ידי השלטון ובעלי הכוח. במעשיו הוא נלחם בעד זכויות היתר של קבוצת אזרחים מובחנת במדינה, ומנצח. שובל נלחם בכלפה ומביס אותו (ללא קשר לזה שייתכן כי כלפה מאמין גם הוא באותה האידיאולוגיה), בעוד האחרון נוקט במעשיו באידיאולוגיה דמוקרטית, נלחם בעד שיוויון ונגד זכויות יתר של קבוצת אזרחים מובחנת, ובינתיים – מפסיד.
ד נ |
