קישור ל-RSS

העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך

מגזין הכיבוש - נושאים קשורים עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר ביום 8.5.12 - יומיים לפני חגיגת בר המצווה לעתירה - דחה בג"ץ את העתירה לביטול ההכרזה על מצב החירום. ביום 8.5.12 - יומיים לפני חגיגת בר המצווה לעתירה - דחה בג`ץ את העתירה לביטול ההכרזה על מצב החירום. האגודה לזכויות האזרח הגישה את העתירה במאי 1999 (עו`ד (כיום ד`ר) ענת שקולניקוב). מצב החירום שורר במדינה מיום הקמתה. העתירה הוגשה לאחר חקיקת חוק יסוד: הממשלה החדש, שהגביל את סמכות הכנסת להכריז על מצב חירום למשך שנה, אבל איפשר לה לחדש את ההכרזה ללא הגבלה. כשמצב החירום בתוקף הממשלה מוסמכת להתקין תקנות שעת חירום, שבכוחן לגבור על כל חוק. כמו כן קיימים חוקים לא מעטים, שתוקפם מותנה במצב החירום, כמו חוק המעצרים המינהליים ופקודת מניעת טרור, וכן חוקים שאין להם שום קשר למצב החירום, כמו חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים. מאז הגשת העתירה הממשלה והכנסת הבטיחו להאיץ את הליכי חקיקה שמטרתם לייתר את ההכרזה. בג`ץ קבע, כי אמנם ההליך מתנהל בעצלתיים וטרם הושלם, אבל העתירה מיצתה את עצמה ודינה להימחק. לדיווח על פסה`ד - http://www.haaretz.co.il/news/law/1.1703035 לחומרי העתירה - http://www.acri.org.il/he/?p=1854 השופט רובינשטיין: יא. לאחר העיון, באנו לעת הזאת לכלל מסקנה, כי העתירה מיצתה עצמה, אף שאמנם לא תמה המלאכה; אנו סבורים, כי יש לאפשר לרשויות המדינה לפעול לסיום תהליכי החקיקה שהעותרת סייעה בעתירתה לקדם. אומנם, עתירה זו ראויה היתה, והמסר שבליבה לא לשווא היה, אולם, כפי שציינו בהחלטה מיום 1.8.06, אין ניתן להתעלם מכך שישראל טרם באה אל המנוחה ואל הנחלה. אכן, בישראל היו וישנן תקופות ממושכות של רגיעה בטחונית יחסית, אולם רוחות המלחמה לא חדלו מעולם, ולמרבה הצער היחסיות בעינה. אין זה המקום להכביר מלים על ההתקפות מן האויר והיבשה מצפון ומדרום מערב, תוך פגיעה בנפש ורכוש, ועל האיומים הבלתי פוסקים מצד אויבינו מקרוב ומרחוק. גם במבט לאחור על התקופה בה מונחת עתירה זו בפני בית המשפט ניתן להיוכח, כי המציאות הישראלית היתה ועודנה רגישה ומורכבת ואינה מאפשרת להותיר את רשויות המדינה ללא סמכויות הנדרשות להן בזמני חירום. מלחמת לבנון השניה, מבצע `עופרת יצוקה`, האירועים האחרונים במסגרת המהפכות המכונות `האביב הערבי` במדינות השכנות, מעשי חמאס ואיומי איראן וחיזבאללה מזכירים תדיר את המצב הבטחוני. הטעים זאת משכבר הימים השופט (כתארו אז) יצחק כהן: `כאמור, הוראות חוק המעצרים באו במקום הוראות תקנות ההגנה (שעת חירום) בדבר מעצרים וגירושים. במבוא להצעת החוק נאמר, כי `במצב המצור שבו נתונה המדינה מאז הקמתה, אין לוותר על אמצעים מיוחדים כדי להבטיח התגוננות נאותה של המדינה והציבור בפני מי שזומם להשמידה`. על-פי סעיף 1 של החוק הוא חל בתקופה שבה קיים במדינה מצב של חירום בתוקף ההכרזה לפי סעיף 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש`ח-1948 כידוע, מצב חירום זה נמשך כבר למעלה מ-30 שנה ומי יודע כמה זמן יימשך עוד. עובדה זו של התמשכות מצב החירום, אמנם מחייבת מצד אחד צמצום אמצעי החירום שנוקטת המדינה כדי להגן על קיומה, באופן שעד כמה שאפשר אמצעים אלה לא יפגעו בזכויות האזרח, אך מצד אחר עובדת המשכו של מצב החירום מטעמים ובנסיבות שהן מן המפורסמות מצביעה על כך, שמדינת ישראל נמצאת מאז קיומה במצב שקשה להשוותו למצבה של כל מדינה אחרת` עמ`מ 1/80 כהנא נ` שר הביטחון, פ`ד לה(2) 253, 257). דברים אלו נאמרו לפני למעלה משלושים שנה, אולם בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו; כפי שהסבירה, במחצית הראשונה של העשור הקודם, השופטת חיות: `המאבק המזוין שמנהלים ארגוני הטרור הפלסטינים נגד אזרחי ישראל ותושביה היהודיים, מחייב היערכות מתאימה. הוא מחייב גיוס כל האמצעים העומדים לרשותנו כמדינה, על מנת להתמודד עם הסיכונים הביטחוניים שהציבור הישראלי חשוף אליהם כתוצאה מפעילות טרוריסטית זו. חקיקת חוקים אשר יתנו מענה לצורכי הביטחון היא אחד מאותם אמצעים ולכך מכוון חוק האזרחות...הקושי ליטול סיכונים בענייני ביטחון ובעניינים הכרוכים בחיי אדם הוא מובן וברור והוא מתגבר בעיתות של משבר ושל סכנה מתמשכת המצריכים החמרה והידוק של אמצעי הביטחון` (בג`צ 7052/03 עדאלה-המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ` שר הפנים (לא פורסם), פסקה 3 - פס`ד מיום 14.05.2006 (ההדגשה הוספה - א`ר). ובעת האחרונה, סיכם השופט מלצר, דווקא נוכח הרגיעה היחסית: `מן האמור לעיל עולה, כי בניגוד לרושם בדבר שקט יחסי, שלו טענו העותרים – ארגוני הטרור הפלסטינים, לרבות אלו הפעילים בשטחי איו`ש, מנסים כל העת לשלח ולהוציא מן הכוח אל הפועל פיגועים כואבים בלב מדינת ישראל. לצורך ביצוע פיגועים במתווה של הרג המוני...` (בג`ץ 466/07 ח`כ זהבה גלאון-יו`ר סיעת מר`צ-יחד (לשעבר) נ` שר הפנים (לא פורסם), פסקה 13 – פס`ד מיום 11.1.12; להלן עניין חוק האזרחות). דבר זה גם עולה בעליל מחומר גלוי וחסוי שבית משפט זה נחשף אליו בתיקים בטחוניים רבים. יב. מנגד, דבר שעמדנו עליו לאורך ההליך, אין להשלים עם השימוש שנעשה במשך השנים בהכרזה על מצב החירום במצבים בהם נחוץ היה להגיע לחקיקה עדכנית מאוזנת שאינה חקיקת חירום. קו זה הוא שהנחנו גם כאשר ביקשנו לפרש בצמצום את הסמכות להתקין צוי פיקוח מכוח חוק הפיקוח על מוצרים ושירותים, תשי`ח-1957, אשר במסגרתו הוצאו צוים רבים (והוזכר במסגרת העתירה כאחד הקשיים המרכזיים במצב הנוכחי). ראו בעניין זה דבריו של ממלא מקום הנשיא (כתארו אז) השופט אגרנט לפני כמעט יובל: `מוטב שהשר, בעל הסמכות, ישקול בכובד ראש אם המצב...מחייב באמת את השימוש בה במקרה קונקרטי זה או אחר...רצוי הדבר שאותם הענינים, אשר תובעים הסדרים ללא זיקה כלשהי לסכנות הנובעות ממצב חירום, יוסדרו על-פי החקיקה הרגילה של הכנסת, שאיננה מיועדת לשעת חירום דוקא...מוטב הוא, שהשרים יחסכו בשימוש לגביהם בסמכויות הרחבות והדרסטיות, שהוענקו להם בחוק הפיקוח...` (ע`פ 156/63 היועץ המשפטי לממשלה נ` אוסטרייכר פ`ד יז(3), 2088, 2096). לעניין זה ראו גם בג`ץ 344/89 ח.ס.ה. – סחר בינלאומי בע`מ נ` שר התעשייה והמסחר, פ`ד מד(1) 456; בג`צ 266/68 עיריית פתח תקוה נ. שר החקלאות, פד`י כ`ב(2); בג`צ 2740/96 עזיז שנסי נ` המפקח על היהלומים, פ`ד נא(4), 481; ראו והשוו לעניין הצנזורה הצבאית על פי תקנות ההגנה בג`צ 680/88 שניצר נ` הצנזור הצבאי הראשי, פ`ד מב(4), 617. יג. כאמור, אנו נדרשים לבחון היש עילה להתערבותנו בפעולת הרשות בהכרזה על מצב החירום כיום. שוכנענו, כי בנסיבות דהיום ונוכח מכלול הצעדים שננקטו, מעורבותנו אינה נדרשת עוד לעת הזאת, בלא שננעלו דלתות לעתיד לפי הצורך. כפי שציינתי במקרה אחר: `מטבע הדברים, תפקידו של בית המשפט בכגון דא הוא לא אחת לשמש מעין `שמרטף` של הרשויות (בג`ץ 5587/07 עוזיאל נ` מס רכוש וקרן פיצויים (לא פורסם), כדי לעקוב אחר מילוי הוראות הדין ולממש את זכויות האדם. דומה כי במקרה דנא היתה העתירה זרז לפעילות מסוגים שונים...דבר זה בהחלט נשא פירות מסוימים, ונראה כי ניתן עתה לסיים את הטיפול בעתירה, תוך שרושמים אנו לפנינו את התחייבויות המשיבים` (בג`ץ 1527/06 התנועה להגינות שלטונית נ` משרד התחבורה (לא פורסם) פסקה י`ב). יד. בהודעת העדכון האחרונה מטעם המדינה מיום 29.11.11, נזכרה הקמתו של צוות מאבק מיוחד לעניין ההכרזה על מצב החירום, הפועל מאז 22.6.09 ומפקח על התקדמות תהליכי העבודה הממשלתית לניתוק החקיקה מן הזיקה להכרזת החירום. בנוסף, הודעת העדכון האחרונה פירטה את המשך הליכי החקיקה בתחומים רבים, ונציין במיוחד שוב את סוגית הצוים שהוצאו, בין היתר, מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים: על פי הודעת העדכון האחרונה, מתוך 160 הצוים שעמדו בתוקף בוטלו לאורך תקופת העתירה כ-91, ומתוך 69 הצוים שנותרו צפויים עשרות להתבטל בעתיד הקרוב. סוגיה זו הייתה מן הכואבות שבהסדרי החירום, נוכח הזיקה הרופפת בין צוים רבים לבין נושאי חירום כנתינתם; גם בתחום זה האור נראה בקצה המנהרה. טו. נזכיר, כי מספר תהליכי חקיקה הגיעו לסיומם הראוי במהלך השנים בהם היתה עתירה זו תלויה ועומדת. כך למשל, החוק להארכת תוקף של תקנות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט) [נוסח משולב], התשל`ג-1973 הוחלף בשני דברי חקיקה חדשים: חוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי), התשס`ה-2005 וחוק הספנות (עבירות נגד בטחון השיט הבין-לאומי ומיתקנים ימיים), התשס`ח-2008. חוק נוסף שנועד להשלמת תהליך נמצא אף הוא בתהליכי חקיקה (לפי הודעת העדכון האחרונה תזכיר חוק הספנות (בטחון), התשס`ח-2008 פורסם, ונמצא בהכנה לקראת הצעת חוק); הצעות חוק נוספות עברו קריאה ראשונה, ואחרות נמצאות בשלבי חקיקה אחרים ותכליתן לבטל או לתקן דברי חקיקה קיימים כדי לנתק את הקשר ההיסטורי, שתקפותו הלכה ודעכה, שבין ההכרזה על מצב החירום לבינם. טז. במקביל לכך התבשרנו, כי תהליכי החקיקה חדרו לשולי הגרעין הקשה של חקיקת החירום: דיווח מטעם מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים מיום 19.5.11 פירט, כי הצעת חוק המאבק בטרור, התשע`א-2011, נמצאת בתהליכי חקיקה ראשוניים ועתידה להחליף את פקודת מניעת טרור, תש`ח-1948, ולתקן את חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל`ט-1979 וחוקי חירום נוספים. בהקשר זה פורסם לאחרונה תזכיר חוק לתיקון תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 (להלן תקנות ההגנה). תקנות ההגנה הותקנו כידוע בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל על ידי השלטון המנדטורי כאמצעי לביסוס סמכויותיו של הנציב העליון (סעיף 6 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל (הגנה) 1937), וכללו הוראות בנושאים רבים, בין היתר, מעצר וגירוש, תפיסה והחרמה של נכסים בידי הממשלה, שיפוט וענישה בבתי משפט אזרחיים וצבאיים, צנזורה צבאית, הטלת מיסים ועוד. תקנות אלו נקלטו אל הדין הישראלי לאחר סיום המנדט, דרך סעיף 11 לפקודת סדרי שלטון ומשפט. תקנות ההגנה הללו, חרף שמן, מהוות דבר חקיקה ראשי ותוקפן אינו מותנה בקיומה של ההכרזה לגבי שעת חירום; אולם המהלך הנזכר נראה כמורה שוב על הלך הרוח ועל ההבנה מצד הרשויות, כי הגיעה העת להיפרד משארי חקיקת החירום המלוים אותנו מאז קום המדינה; וחלקה נראה כמובן אנכרוניסטי, שלא לומר דרקוני, בתום 64 שנים. יז. עוד נזכיר, כי בית משפט זה אינו מחליף ככלל את שיקול הדעת של הרשויות המוסמכות. כלל זה נכון שבעתיים כאשר עסקינן, במציאות בטחונית דינמית וקשה לצפיה, נזדמן לי לומר לא מכבר: `שרויים אנו מזה שנים במצב נזיל, חולות נודדים, שכשופטים איננו יודעים להעריכם אל נכון. השתלטות החמאס על עזה...תקופות ארוכות של ירי על שדרות וישובי עוטף עזה, ההסכם בין חמאס לפת`ח (מחודש אפריל 2011) שאין לדעת את משמעותו, והאירועים שכונו `האביב הערבי` (החל מחודש דצמבר 2010) - האם בידינו לקבוע היטב יותר מגורמי הביטחון והממשלה את משמעותם הבטחונית? לדידי, התשובה אינה יכולה להיות בחיוב. אכן, זו חקיקה של הוראת שעה - וכך יאה לה, כדי שתיבחן מדי פעם מחדש בקפידה - אך לצערנו השעה אינה קצרה, בגלל נתונים עלומים והשתנויות תכופות` (ענין חוק האזרחות, פסקה מ`ג). יח. בחתימה נאמר: אף שיש לברך על ההתקדמות, המלאכה רחוקה מגמר וקצב השינוי אינו משביע רצון. המדינה הצהירה זה מכבר על הצורך לשנות את המצב הקיים ולנתק את הקשר בין חקיקה קיימת להכרזה על מצב החירום; עליה המלאכה לגמור, ויפה שעה אחת קודם. גם בהקשר זה כמו בהקשרים רבים אחרים, גובה המצב הבטחוני מחיר מן הדמוקרטיה הישראלית: `ישראל נאבקת בסיטואציה שהיא אולי הקשה ביותר [מבין מדינות דמוקרטיות אחרות - א`ר]; היא משתדלת לעשות כמיטב יכולתה, גם אם עשייתה אינה מושלמת, ובקרה נחוצה תדיר` (`משפט ציבורי בימי משבר, וימי מלחמה` (2002), ספרי נתיבי ממשל ומשפט (תשס`ג) 16, 20). אך המחיר, כפי שנאמר לאורך ההליך, אינו הכרחי בכל ההקשרים.ישנה התקדמות, אף שקצב הדברים יכול היה להשתפר; המלאכה עודנה מרובה, אך לעת זו יש להותיר את המשך התהליך לרשויות המוסמכות תוך המסר כי מה שהחל לפני למעלה מעשר שנים, ראוי שיגיע לסיומו הלא רחוק. ישראל היא מדינה נורמלית שאינה נורמלית; היא נורמלית, כי היא דמוקרטיה פעילה שזכויות היסוד בה, ובהן בחירות חופשיות, חופש ביטוי, עצמאות בתי משפט וגם הייעוץ המשפטי - נשמרות. היא ממלאת ביסודם את יעודיה כמדינה יהודית ודמוקרטית. היא אינה נורמלית, כי טרם הוסרו איומים מעל קיומה, מדינה דמוקרטית יחידה המצויה תחת איום כזה, וגם טרם הוסדרו כראוי יחסיה עם שכניה, חרף הסכמי שלום עם מצרים וירדן והסכמים מסוימים עם הפלסטינאים, והמאבק בטרור נמשך, וכנראה יימשך בעתיד הנראה לעין. עדיין איננו יושבים איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו. `המסה הנורמלית` דיה לבקש כי חקיקת החירום תותאם למדינה דמוקרטית בת 64 שנים; האתגר הוא עיצוב מערכת חוק, גם בנושא זה, המתמודדת עם הפן הנורמלי והפן הלא נורמלי כאחת. יעד זה הוא בר השגה; לא בשמים היא. ttp://elyon1.court.gov.il/files/99/910/030/t38/99030910.t38.htm קישורים למאמרים האחרונים בנושא מחר (שישי) משמרת מחאה על הקטל הנמשך של עובדי הבניין‎ עצרו את האש – לא למתקפה על עזה! הפגנת חרום הערב (ד`) מול משרד הביטחון ‎‎ קפלן פינת השלום: הערב וובינר מהצד השמאלי של הפגנות השבת