קישור ל-RSS

העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך

מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר פעמיים בחודש אחד מכות והתעללויות: שוטרי מג"ב תקפו את עבד א-רחמאן בורקאן בן התשע פעמיים בחודש btselem בצלם 4.7.12 http://www.btselem.org/hebrew/beating_and_abuse/20120704_border_police_officers_assaults_burqan ב-29.6.2012 תיעד צלם מתנדב של בצלם שוטר משמר הגבול הבועט בילד פלסטיני בעת ששוטר נוסף אוחז בו, ברחבה הסמוכה למערת המכפלה בעיר חברון. הסרטון פורסם על-ידי בצלם ב-2.7.2012 והופץ בהרחבה באמצעי התקשורת הישראליים, הפלסטיניים והבינלאומיים. שידור הסרטון עורר גל של תגובות והעלה את הנושא לדיון ציבורי. ביום הפרסום הודיעה המחלקה לחקירות שוטרים (מח`ש) לבצלם כי פתחה בחקירה לבירור נסיבות המקרה. מעדויות שגבה בצלם עולה כי הייתה זו הפעם השנייה בתוך פחות מחודש שבה תקפו שוטרי משמר הגבול את הילד עבד א-רחמאן בורקאן: ביום ראשון ה-3.6.12, בסביבות השעה 8:00 בבוקר, היה עבד א-רחמאן בורקאן, תלמיד כיתה ג`, בדרכו לבית הספר ביום האחרון לשנת הלימודים. בסמוך למחסום ה`מאפיה`, הקרוב למערת המכפלה, פגש בורקאן בחבר מבית הספר. בעדותו לבצלם סיפר בורקאן כי חברו קילל שוטר משמר הגבול שהיה במחסום ובתגובה השוטר החל לרדוף אחריהם. שני הילדים ברחו מן המקום והגיעו לבית הספר. מאוחר יותר, בסביבות השעה 9:30, שב בורקאן ועבר ליד מחסום זה בדרכו הביתה. השוטר, שעדיין היה במחסום, הבחין בו והורה לו לגשת אליו. בעדותו סיפר בורקאן: `פחדתי מהשוטר וניסיתי לברוח, אבל הוא רדף אחרי והיה יותר מהיר ממני. אחרי כמה מטרים הוא תפס אותי בצווארון של החולצה. הוא הפיל אותי על הארץ ודרך על גב יד שמאל שלי. כמה חתיכות קטנות של חצץ ננעצו לי ביד וזה כאב. התחלתי לצעוק. ראיתי שירד לי דם מהיד. אני חושב שהשוטר שם לב שיורד לי דם. הוא בעט לי במותן השמאלית ואמר לי להסתלק`. שכנו של עבד א-רחמאן, יזן ר`יית`, בן 10, ראה את המתרחש וניגש לסייע לחברו. בעדותו סיפר: `רצתי לבית שלו כדי לספר לאמא שלו מה שקרה. אמרתי לה ששוטר של משמר הגבול שבר לעבד א-רחמאן את האצבעות ויורד לו דם. אמא של עבד א-רחמאן כעסה ויצאה בריצה מן הבית`. האם, ראניה בורקאן, תארה בעדותה את שארע לאחר מכן: `אחרי מה שיזן סיפר לי דאגתי מאוד לבן שלי. יצאתי ורצתי למחסום, שנמצא במרחק של 150 מטר בערך מהבית שלי. קרוב למחסום ראיתי את עבד א-רחמאן. הוא בכה וצעק. ראיתי שיורד לו דם מיד שמאל. שאלתי אותו: “מי עשה לך את זה?”, והוא הצביע על שני שוטרי משמר הגבול שהיו במחסום. כעסתי מאוד כשראיתי את עבד א-רחמאן ככה וניגשתי אל השוטרים. שאלתי את אחד מהם בכעס: `למה עשית את זה לבן שלי?`. הוא התייחס לדברים שלי בזלזול והורה לי לעזוב את המקום. בשלב הזה הגיע אל המקום ג`יפ של המשטרה. השוטר שירד ממנו שאל אותי מה קרה, ואמרתי לו ששוטר משמר הגבול תקף את הבן שלי. הוא אמר לי לגשת לתחנת המשטרה בקריית ארבע ולהגיש תלונה. עניתי לו שאין טעם להגיש תלונה, ושאני רוצה להכות את השוטר כמו שהוא הכה את הבן שלי. השוטר התחיל לצחוק וללעוג לי, ואמר: `תרביצי לו אם את יכולה`. אמרתי לו שאני יכולה להרביץ לו ושאני מפחדת רק מאלוהים. בינתיים הגיע שכן שלי. הוא הרגיע אותי ואמר לי שלא כדאי לי להסתבך ועדיף שאקח את הבן שלי לרופא. לקחתי את עבד א-רחמאן הביתה, שטפתי לו את היד ושמתי לו חומר חיטוי. אין לי כסף לקחת אותו לרופא. המצב הכלכלי שלנו קשה מאוד ואני לא יכולה להרשות לעצמי גם להגיע לתחנת המשטרה בקריית ארבע כדי להגיש תלונה`. ב-1.7.12 פנה בצלם למח`ש בשם משפחתו של הילד בדרישה כי תיפתח חקירה לבדיקת האירוע. ביום שישי, ה-29.6.2012, מעט לפני השעה 8:00 בבוקר, יצא עבד א-רחמאן בורקאן מביתו על מנת להביא למשפחתו אוכל מבית תמחוי המופעל על-ידי הווקף המוסלמי במערת המכפלה. בעדותו לבצלם, סיפר עבד א-רחמאן: `כשיצאתי מהחצר שמובילה אל הרחוב הפתיע אותי שוטר משמר הגבול שרץ אחרי. פחדתי וניסיתי לברוח, אבל הוא קפץ עלי מהר ותפס אותי ביד. קיבלתי מכה בפה וזה כאב. פחדתי מאוד. הוא דיבר אלי בעברית ולא הבנתי מה הוא רוצה ממני. התחלתי לצעוק ולבכות ולהתחנן שיעזוב אותי. השוטר המשיך להחזיק אותי עד שהגיע שוטר אחר. השוטר השני בעט בי בכוח בירך ימין. כאב לי מאוד ובכיתי. שני השוטרים עזבו אותי והלכו. קמתי ורצתי הביתה כי פחדתי שהשוטרים ירדפו אחרי עוד פעם. גיליתי שבזמן שהשוטרים הרביצו לי השתנתי במכנסיים מרוב פחד. ישבתי קצת בבית עד שנרגעתי ואז יצאתי החוצה כדי להביא את האוכל למשפחה. כשהגעתי לרחוב ראיתי את השכן שלנו, ראאיד, עם מצלמה. הוא אמר לי שהוא צילם אותי גם כשהשוטרים הרביצו לי. אחר כך המשכתי לבית התמחוי. הלכתי והסתכלתי מסביב כי בדרך הייתי צריך לעבור ליד כמה מחסומים של משמר הגבול ופחדתי שירביצו לי שוב`. הצלם, ראאיד אבו א-רמילה, מתנדב בפרויקט `חמושים במצלמות` של בצלם, סיפר בעדות שמסר לבצלם כי בסביבות השעה 8:00 בבוקר שמע ילדים מהשכונה ושוטרי משמר הגבול מקללים זה את זה והחל לצלם דרך חלון ביתו את המתרחש. לדבריו: `פתאום ראיתי שוטר של משמר הגבול קופץ מהרחוב ומסתתר מאחורי קיר של אחד הבתים. זמן קצר אחר כך הופיע ילד ויצא אל הסמטה שבה הסתתר השוטר. השוטר, שראה אותו, התנפל עליו, משך אותו בזרוע שלו והפיל אותו על הקרקע. כנראה שהנשק שלו או משהו פגע בפה של הילד. המשכתי לצלם. הילד צעק ושם את היד שלו על הפה. הוא התחנן לשוטר שיעזוב אותו. שוטר אחר הגיע למקום. הוא בעט בירך של הילד ששכב על הקרקע. אחר כך השוטרים עזבו את הילד והוא קם ורץ משם`. בעקבות פרסום הסרטון בתקשורת ב-2.7.12, הודיעה מח`ש לבצלם כי נפתחה חקירה פלילית וכי השוטרים החשודים יזומנו לחקירה באופן מידי. כמו כן פורסם בתקשורת בערב הפרסום כי מפקד משמר הגבול הורה להקים צוות מיוחד לבחינת האירוע. למחרת פרסום הסרטון זימנה מח`ש את עבד א-רחמאן בורקאן למסור את עדותו לגבי שני האירועים בהם תקפו אותו שוטרי מג`ב. גם הצלם ראאיד אבו א-רמילה זומן למסור עדות. העדויות נגבו בתוך תחנת משטרת חברון בקריית ארבע ואחד משוטרי התחנה שימש כמתורגמן. בצלם רואה בחומרה את הדרך שבה נוהלה החקירה. אין זה ראוי לגבות עדות ממתלונן שהותקף על-פי החשד על-ידי שוטרי מג`ב בתוך תחנת משטרה, ולהיעזר בשירותיו של שוטר כמתורגמן. הדבר חמור במיוחד כשמדובר בילד בן תשע, שלא ניתן לצפות כי ידע להבחין בין בעלי התפקידים הרשמיים השונים העומדים מולו – שוטרי מג`ב, שוטרים וחוקרי מח`ש. גביית עדות בסביבה הנתפסת מן הסתם על-ידי הילד כמאיימת מקשה עליו למסור את עדותו ובכך פוגעת בחקירה ובאפשרות למצות את הדין עם הפוגעים ד נ קישורים למאמרים האחרונים בנושא סוף שבוע של הפגנות בדרישה להפסקת אש והחזרת החטופים מנסים לשמור על שפיות זה אינו "מבצע נגד טרור"- זהו נסיון לדכא מרד