קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

הלקח של חברון - לא נלמד
הרב אליהו קאופמן
01.08.12





השבוע ימלאו 83 שנה למאורעות חברון ושוב תיתלהם הלאומנות הציונית ותניף את דגל הפרעות כהוכחה ניצחת ש`אין עם מי לדבר`. אבל המוזר הוא שספרי ההיסטוריה הציונית הם יותר מסלקטיביים בכל הנוגע למאורעות אותם ימים ולסיבות שהביאו לשפך הדמים של אז. ברצוני לציין מספר עובדות ואירועים שהציבור הרחב אינו זוכה לקראם או לשמוע עליהם, והם מאוד חשובים לידיעה כעובדות על מה שאירע אז, באותם ימים שלפני התפרצות הדמים של תרפ`ט.

כבר הרצל עצמו טען- בראשית המאה, כי הישוב היהודי בחברון `אלה יהודים שצריכים לעבור מן העולם`. לימים חזר בן גוריון(מעט לפני מאורעות הדמים בעיר) על רעיון זה וכינה את הישוב שם `ישוב גלותי שצריך להיעלם`. בן גוריון טען גם כי `הישוב הזה מיותר ואינו ציוני , וצריך להיעלם`. לא לחינם חזר בן גוריון על הרעיון ההרצליאני , וזאת לאחר שחברון נותרה העיר היהודית היחידה שחברת `אליאנס` לא חדרה אליה עם בתי הספר שלה, לאחר התנגדות הרבנים המקומיים וה`בן איש חי` - ראש הגולה מעירק.

לימים חזר בן גוריון על דבריו כאשר התנגד למעשה החזרה של הרב חיים בא`גיו וחבריו לעיר, בראשית שנות ה-30. לאחר אותו תשעה באב אלים בי`ם של תרפ`ט - בו הרויזיוניסטים ניהלו פרובוקציות מול הכותל והר הבית, העלו הרב חיים באג`יו ובני חברון אחרים את הרעיון לערוך מפגש `סולחה` עצמאי בחברון, עם ראשי הערבים, כדי שהאש לא תתלקח לעיר זו וכדי להסביר לערבים את ההבדלים בין הישוב היהודי הישן לבין הציונים. אנשי ה`ההגנה` מנעו פעולה זו והבטיחו `הגנה מלאה` על הישוב היהודי. על הבטחה זו חזרו אנשי ה`הגנה` בערב אותה שבת שלפני הטבח. ממש לפני כניסת השבת - כך מעידים תלמידי ישיבת `סלובודקה` של אותם הזמנים, הופיע איש `הגנה` במכנסים קצרים ועל אופניים והבטיח שוב כי `כוחות ה`הגנה` פרוסים באזור`. האיש חזר לי`ם ולימים גילו התמימים כי הכל היה להד`ם.

דרך אגב, בספרי ההיסטוריה הישראלים לא כתוב דבר וחצי דבר על חזרתם של חלק מתושבי חברון היהודית לעירם בשנות ה-30 המוקדמות וחידוש הישוב היהודי שם בחסות ערביי העיר ואלה שבביתם ניצלו לא מעט מיהודי העיר...

מהעובדות המרות הסתבר שרוב הנרצחים היו בני הישוב האשכנזי בעיר למרות שהללו היוו מיעוט קטן באוכלוסיה היהודית שם. מחקירת העניינים ברור כי הפרובוקציות הלאומניות של הבית`רים הן אלה שהביאו להתפרצות מאורעות תרפ`ט ולטבח בחברון. שלא יטענו הדמגוגים כי אני מאשים את ה`קרבנות` בטבח משום שאותם קרבנות הפכו לכאלה רק משום הלאומנים הרויזיוניסטים ואילו הלאומנים הרויזיוניסטים לא היו מעולם קרבנות הפרובוקציות שלהם אלא מצאו `פריירים` אחרים לשם כך.

הלקח של חברון חוזר אלינו באופן יום יומי. הלאומנות הציונית, נישול הילידים הערבים - מהשטחים הכבושים ועד אל-ערקיב שבנגב, והרעיון של `בלעדיות דמוגרפית` הם אלה המביאים לטבח ולרצח המתפרצים בזעם נגד הכובש אך הקרבנות הם באמת חפי פשע ותמימים שהפרובוקטורים הלאומנים קושרים אותם אליהם בעבותות של שקר `אידיאולוגי`, גזל ומרמה.

לפני שנים - באמצע שנות ה-90, הייתי בין מארגני מפגש של צאצאי יהודי חברון לערבייה, בחברון, כדרך לסלול אפשרויות קיום חדשות בין העמים. כדאי מאוד לנסות ולחדש את היוזמה ההיא - שראש עיריית חברון דאז, מר נתשה, עמד בראשה. הלקח הוא להדוף את הלאומנות הציונית הבאה במסווה של המשך `כיבוש הקרקע` ב`התנחלויות ממלכתיות` או `בנייה ציונית` על חשבון המיעוט הערבי.

ולבסוף סתם חומר למחשבה - מהו הקשר בין התנכרות ראשי הציונים לישוב היהודי של חברון והבטחות הסרק להגנתם (גם במחיר מניעת ה`סולחה`) לבין הטבח ?...




ד נ
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

היום (רביעי) משמרות מחאה ברחבי הארץ: די למעצרים המנהליים! ישוחרר מאהר אל-אח`רס!
גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית
בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו