ACRI
Bana Shoughry-Badarne
08.08.12
:פסק דין חלקי בבג`צ 1265/11 - עתירתנו נגד סגירת תלונות בידי המבת`ן
ביום 6.8.2012 ניתן פסק דין חלקי בשתי עתירות שהגישו הוועד הציבורי נגד עינויים, חמישה ארגוני זכויות אדם נוספים ו-22 קורבנות עינויים נגד מדיניות היועץ המשפטי המעניקה חסינות מלאה לחוקרי שב`כ החשודים בהפעלת עינויים מפני חקירה פלילית והעמדה לדין. שתי העתירות ביקשו מבג`צ הכרעה בשאלת החובה לפתוח בחקירה פלילית בכל מקרה בו מוגשת תלונה על שימוש בעינויים ו/או בהתעללות בנחקרים בידי עובדי שב`כ. (בג`צ 1265/11 הוועד הציבורי נגד עינויים נ` היועץ המשפטי לממשלה ובג`צ 9061/11 חותרי נ` היועץ המשפטי לממשלה) את העתירות כתבו בעזרתי עוה`ד סמאח אל-ח`טיב איוב, אירית בלאס ונביל דכוואר ועוה`ד סמדר בן נתן הובילה את הדיון בעתירות שהתקיים בינואר 2011.
רקע
בג`צ 1265/11 הוועד הציבורי נגד עינויים נ` היועץ המשפטי לממשלה) שהוגש בפברואר 2011 בשם הוועד הציבורי נגד עינויים, האגודה לזכויות האזרח בישראל, המוקד להגנת הפרט, יש דין, עדאלה ורופאים לזכויות אדם ו-12 עותרים פרטניים, דרש את ביטול מדיניות היועץ המשפטי לממשלה, ולפיה נמנע מהפעלת סמכותו הקבועה בסעיף 49ט1.(א) לפקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל`א-1971, ולא להורות למחלקה לחקירת שוטרים (מח`ש) לפתוח בחקירה פלילית נגד חוקרי שירות הביטחון הכללי, החשודים במעורבות בעינויים ולו באחת מ-750 התלונות שהוגשו אליו בעשור האחרון. תחת זאת וכעניין של מדיניות מועברות כל התלונות לבדיקה מקדמית, שמתבצעת על ידי מבקר תלונות נחקרי שב`כ (המבת`ן), שהוא עובד השב`כ, בפיקוח הממונה עליו בפרקליטות המדינה, שאיננו מוסמך להורות על פתיחה בחקירה פלילית. כתוצאה ממדיניות זו נגנזו כל התלונות שהוגשו נגד חוקרי שב`כ החשודים בהפלת עינויים ו/או יחס אכזרי ו/או בלתי אנושי ו/או משפיל כלפי נחקריהם, אך ורק על סמך אותה בדיקה מקדמית פנימית של המבת`ן, ובלי שנפתחה ולו באחת מהן חקירה פלילית עצמאית, באופן המעלה חשד להענקת חסינות מוחלטת מראש לחוקרי שב`כ החשודים במעורבות בעינויים, תוך הפרה בוטה הן של התחייבויות מדינת ישראל במשפט הבינלאומי המנהגי וההסכמי והן של הדין בישראל.
בג`צ 9061/11 חותרי נ` היועץ המשפטי לממשלה הוגש בדצמבר 2011 בשם 12 קורבנות עינויים, אשר תלונותיהם נגד חוקרי שב`כ לא זכו למענה ענייני לא מהיועץ המשפטי לממשלה ולא מהממונה על המבת`ן בפרקליטות המדינה למרות שהוגשו בין השנים 2007 ל-2010. להשלמת התמונה נציין, כי בנובמבר 2011 הודיע היועץ המשפטי לממשלה על כוונתו להעביר את המבת`ן מהשב`כ למשרד המשפטים, אך ככל הידוע לנו עד כה לא הושלם תהליך זה.
פסק הדין החלקי
בג`צ (השופטים רובינשטיין ופוגלמן בהסכמת הנשיא גרוניס) דחה את הסעד העקרוני בעתירות, אך מתח ביקורת על מנגנון בדיקת התלונות על עינויים בשב`כ וקבע כי `את מנגנון הבדיקה המקדמית באמצעות המבת`ן יש לבחון הן לגופו והן במבחן התוצאה - כיוון שמעולם לא הביא לפתיחה בחקירה פלילית.`. נקבע כי הנתונים הסטטיסטיים אומרים דרשני ומחייבים יתר שקיפות. עם זאת, נפסק כי החובה להורות על פתיחה בחקירה אינה אוטומטית, וקיימת סמכות לעריכת בדיקה מקדמית, וזאת אך ורק בכפוף להבטחת עצמאות המבת`ן, הפיכתו לעובד משרד המשפטים ויצירת הפרדה מוסדית ברורה בינו לבין השב`כ. ובלשונו של השופט רובינשטיין:
`ל`ג. נוכח הסמכות העקרונית לערוך בדיקה מקדמית, ונוכח הצורך בתשתית ראייתית מתאימה כדי להצדיק פתיחה בחקירה פלילית, דומני בסיכומו של יום, כי במישור העקרוני מנגנון המבת`ן והממונה עליו (וכבר ציינתי כי ראוי שיהיה זה דרג המוסמך לפעול מכוח סעיף 49ט1, וכן כי ראוי להאציל לו גם סמכות לפתוח בחקירה) מהוה איזון ראוי בין האינטרסים הרלבנטיים; הכל, כמובן, בכפוף להשלמת התהליך של ניתוק המבת`ן משב`כ והפיכתו לאיש משרד המשפטים (מעמדו ככזה יובהר גם מול מתלוננים), ומטבע הדברים שערי הביקורת השיפוטית לא יינעלו גם בעתיד....`
בנוגע לטענת העותרים שהחלטות הממונה על המבת`ן ניתנות בחוסר סמכות נקבע שסגירת התיק צריכה לעבור אישור של היועמ`ש או מי שהוסמך על ידו. ובלשונו של השופט רובינשטיין:
`כ`ח. ... כדי ליתן ביטוי מיטבי לכוונת המחוקק, תובא סגירת כל תלונה שיש לגביה המלצת סגירה על-ידי הממונה לפתחו של המשיב או מי מטעמו שנאצלה לו הסמכות לפתוח בחקירה, כך שהחלטת הסגירה תהא על דעת בעל הסמכות לפתוח בה.`
`ל`ז. הסיכום הוא איפוא, כי אין פסול בקיומו של מנגנון המבת`ן - במשרד המשפטים; כי ראוי שהממונה על המבת`ן יבדוק כל תלונה ויוסמך בחוק לא רק לסגור את התיק אלא גם לפתוח בחקירה (באצילת סמכות). החלטת הסגירה תהא על דעת בעל הסמכות; הודעה על זכות ערר כדין תימסר בכל תיק; וכמובן לא ננעלו שערי ביקורת שיפוטית.`
באשר לעניינם של 22 העותרים הפרטניים מתח השופט רובינשטיין ביקורת על העובדה שעד לשלהי שנת 2011 לא יידעו הרשויות את מאות המתלוננים, שתלונותיהם נסגרו בידי הממונה על המבת`ן באופן פורמאלי וברור, כי עומדת להם זכות ערר וזאת בשל אי בהירות אצל הגורמים הממסדיים. על כן, ביקש את תשובת המדינה תוך 30 ימים להצעה לאפשר לעותרים הגשת עררים על ההחלטה שלא לפתוח בחקירה פלילית בעניינם, והבהיר כי:
`ל`ה. ....על המשיב - הבוחן, בין היתר, את העררים המוגשים על ההחלטות שלא לפתוח בחקירה פלילית בגין תלונות אלה - לרדת לעומקם של הדברים ולמנוע כל פירצה, במיוחד בסוגיה רגישה זו, ולשם השקיפות יש מקום לשקול לעגן את המבת`ן בדין. וכמובן, על כל אלה מתוספת הביקורת השיפוטית....`
`ל`ט.... יודיע המשיב בתוך 30 יום (ימי פגרה במניין) אם נכון הוא לאפשר ערר על החלטות הממונה, וזאת לגבי - החלטות הממונה על המבת`ן בעניינם של העותרים, ככל שלא כללו הודעה על הזכות לערור. במסגרת תשובתו יידרש המשיב גם לעדכון באשר להעברת המבת`ן למשרד המשפטים; נציין, כי הסדרת נושא זה חיונית בעינינו, ועשויה להצדיק כשלעצמה עתירה ככל שטרם הסתיימה או לא תסתיים במועד קרוב.`
השופט פוגלמן הצטרף לעמדתו של השופט רובינשטיין בסוגיות המרכזיות ובראשן העובדה שלא נפתחה חקירה פלילית ולו בתלונה אחת, אך קבע כי בחינת הליך קבלת ההחלטות תיעשה במקרה קונקרטי לאחר מיצוי הליכים במתווה שהציע השופט רובינשטיין:
`1. מקובלות עלי מסקנותיו של חברי השופט א` רובינשטיין בפסק דינו החלקי, ואני מסכים למתווה המוצע בו לבחינת טענותיהם הפרטניות של העותרים. מצטרף אני גם להערותיו המוסדיות של חברי, ביחס לצורך לעגן בחקיקה ראשית את סמכויות המבת`ן והממונה על המבת`ן, ובדבר חשיבות העברת המבת`ן למשרד המשפטים. אדגיש כי לשינוי מוסדי זה משקל מכריע מבחינתי. ככל שיתברר כי השינוי לא יוצא מהכח אל הפועל, תהיה זו עילה לחידוש הדיון, כפי שמציין גם חברי.`
`3. בצד האמור אוסיף כי לא נעלמה מעיניי טענתם הכללית של העותרים – שלא נסתרה – כי ככלל מנגנון הבחינה המקדמית באמצעות המבת`ן לא מביא בפועל לפתיחה בחקירה פלילית, על אף מספר רב של תלונות שהוגשו במסגרתו. נתון זה מצדיק בחינת הליך קבלת ההחלטות לגופו. בחינה כזו ראוי שתיערך על רקע תשתית עובדתית קונקרטית, לאחר מיצוי הליכים במתווה שאותו הציע חברי בפסקאות ל`ח-ל`ט לפסק-דינו.`
http://elyon1.court.gov.il/files/11/650/012/t05/11012650.t05.htm
|
