קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

אני הייתי פה קודם: ארכיאולוגיה בשרות הנישול
haokets
יונתן מזרחי
20.08.12
http://www.haokets.org/2012/08/20/%D7%90%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99-%D7%9B%D7%90%D7%9F-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%9D/





השימוש בבית הכנסת העתיק בסוסיא כעדות לזכות ראשונים של היהודים במקום וכהצדקה לגירוש תושבים לא-יהודים ממנו, מלמד על חברה שאינה מצליחה לחיות עם סביבה משתנה
אחד הוויכוחים העולים במפגשים בין יהודים וערבים, עוסק בשאלה מי היה כאן קודם ואיזו תרבות היתה חשובה ומשפיעה יותר בתולדות הארץ. זהו ויכוח שמזהה מיד את הישראלים עם היהודים ואת הפלסטינים (שיש הקוראים להם בשם הכללי ערבים) עם האיסלאם. פעמים רבות העובדות ההיסטוריות הבסיסיות נדחקות על ידי שני הצדדים על מנת לצייר תמונה חד-ממדית של עבר יהודי או מוסלמי, כאילו השני אינו חלק מתרבותה של הארץ. כך למשל, ישראלים רבים מתקשים לקבל את העובדה שרוב תושבי הארץ עד המאה ה-20 היו ערבים.

אולם הוויכוח על הזכות ההיסטורית על הארץ לא נעצר רק בשאלת נוכחות האוכלוסייה במאה ה-19, אלא פעמים רבות נסוב סביב שאלת אתרים ארכיאולוגיים ושייכותם הלאומית. כבר מראשית המחקר הארכיאולוגי, חפירות ארכיאולוגיות שחשפו בתי כנסת קדומים נתפסו כהוכחה לעבר היהודי בארץ ויותר מכך כצידוק היסטורי לנוכחות של הישראלי החדש. שרידי בתי הכנסת העתיקים שרובם מהמאות הרביעית עד השביעית לספירה ומעידים על נוכחות יהודית בתקופה הביזנטית נמצאו בגליל, בגולן ובהיקף קטן יותר בדרום הר חברון.

העיסוק האקדמי בבתי הכנסת העתיקים הוא עשיר ורחב ונוגע בשאלות רבות על הזהות היהודית המקומית, מנהגים ואמונות, השפעת הנצרות והפגאניות על התפתחות היהדות ושאלות רבות אחרות. לעומת זאת, נדמה שהציבור הרחב מתעלם מהאפשרות להכיר את החברה היהודית העתיקה ומתייחס לחשיפת בית כנסת קדום כסוג של קושאן – תעודה המעידה על בעלות במקום. מכיוון שאיש אינו מערער על זכותה של ישראל על הגליל, והמאבק על הגולן אינו בסדר היום של החברה הישראלית, נותר המאבק על האדמות בדרום הר חברון במרכז הוויכוח הפוליטי. הדוגמה הבולטת ביותר היא הנעשה בסוסיא.

בשנת 1970 נחשפו בסוסיא בית כנסת ויישוב עם סמלים יהודיים, המעידים על יישוב יהודי או נוכחות יהודית משמעותית במאות שלישית עד השמינית לספירה. בחצר בית הכנסת נחשף מסגד עתיק שנבנה לאחר שבית הכנסת יצא מכלל שימוש. היעדר עדות לחורבן אלים בסוסיא מעלה השערות רבות על השינוי שחל באוכלוסייה: האם אימצה את דת האיסלאם? האם היהודים נטשו? לצד המסגד נחשפו כתובות בערבית שעד היום לא פורסמו. הממצא הקראמי מעיד על נוכחות בשטח בית הכנסת והמסגד עד המאה ה-13 לספירה. השלב הבא של התיישבות בסוסיא מאופיין בהתיישבות עונתית שראשיתה במאה ה-19 או בתחילת המאה ה-20. המחקר המרכזי העוסק בחיי הנוודים למחצה בדרום הר חברון הוא של יעקב חבקוק ומלמד על אופי החיים של קבוצות אוכלוסיה אלו, אשר התבססו על נדידה עונתית מיישובי אם ליישובי לוויין. ייתכן שזו הסיבה להכרה של המדינה ב-3,000 דונם מאדמות סוסיא כפרטיות.

לצד לימוד על העבר, סוסיא מלמדת רבות על ההווה. השימוש בבית הכנסת כעדות לזכות ראשונים של היהודים במקום וכהצדקה לגירוש תושבים לא-יהודים ממנו, מלמד על חברה שאינה מצליחה לחיות עם סביבה משתנה. בעוד בכל מקום בעולם ישנה הבנה שהעבר המקומי אינו משמש כלי לבעלות לאומית, בישראל הארכיאולוגיה עדיין נתפסת בעיני רבים ככזו.
למרות שלא יעלה על הדעת שהעבר המוסלמי או היהודי של ספרד ופורטוגל מצדיק כיבוש מוסלמי חדש, והעיר העתיקה של חלב שבסוריה כולל השרידים היהודים שבה (אשר סוריה נהגה לשמר ולטפח עד למהומות האחרונות) אינה אומרת שחלב אינה עיר סורית, בסוסיא שבדרום הר חברון נראה כי תפיסת עולם זו עדיין לא מקובלת. הדבר דומה למשחק שכולנו מכירים מגן הילדים: אני ישבתי על הכיסא הזה קודם ולכן המקום תפוס.




ד נ
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

Hjejejejej
גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית
בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו