קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

אובמה תציל אותנו!
hagada
שמואל אמיר
04.09.12
http://hagada.org.il/2012/09/04/%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9E%D7%94-%D7%AA%D7%A6%D7%99%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%A0%D7%95/



הנשיא מגלה מה מותר לנו
נשיא המדינה שמעון פרס עורר מהומת אלוהים כאשר אמר שישראל לא צריכה להפציץ את איראן בלי הסכמת ארה`ב. אפשר לחשוב שהוא אמר שלא צריך להפציץ את איראן – נקודה. האם שאל הכיצד ישראל וארה`ב דורשות מאיראן להימנע מחימוש גרעיני כאשר הן כבר מגורענות מכף רגל ועד ראש. או אולי הוא הזכיר את התערבותה הגסה של ארה`ב באיראן בעבר כאשר ארגנה פוטש נגד ראש ממשלת איראן דאז, מוצאדק, בעקבות הלאמת הנפט והחזרתו לעם האיראני, והחזירה את הנפט מחדש למונופולים, וגם המליכה על איראן את השאח המושחת – הכול בשם הדמוקרטיה וזכויות האדם כמובן. מעשים שעוררו את זעם העם האיראני וגרמו בעקיפין לכך שהאייתולות ישתלטו על המדינה. לא! לא אין חשש, כל אלה פרס לא הזכיר. הוא גם לא אמר שאין להפציץ את איראן, הוא רק אמר: בלי הסכמת ארה`ב אין להפציץ.

אמריקה מצידה שיבחה את הנשיא האמיץ שלנו ונותנת להבין שהיא תחליט בעצמה מתי היא תשתמש באופציות שמונחות לה על השולחן (כלומר האיומים להתערבות צבאית). בינתיים העניינים חזרו למהלכם הרגיל – אך עדיין לא כדאי להחזיר את מסיכות הגז לבוידם – עד לפעם הבאה.

אלא שאפשר למצוא בדבריו של פרס סיפור הרבה יותר מעניין מן הנושא האיראני. פרס הלוא מודה שאנו יכולים לעשות דברים רק ברשות או הסכמה של ארה`ב. מאליה עולה השאלה אילו דברים מותר לנו לעשות ברשות ארה`ב?

מתברר שארה`ב היא נדיבה מאוד כלפינו ומרשה לנו דברים כלל לא בלתי חשובים. ארה`ב מסכימה למשל לכיבוש ולשליטה של ישראל על השטחים הפלסטינים. כאן פרס כבר לא שואל להסכמת ארה`ב – היא ניתנה מכבר, לפני 45 שנים ולו רק בשתיקה, בקריצה או באי התערבות במעשי הכובש. אין זאת רק הסכמה לאחר מעשה. במשך כל השנים היא תמכה בישראל כבת ברית קרובה.

כל שנה היא מקציבה לנו מענק צבאי של 3 מיליארד דולר בקירוב. משנת 1949 עד 2011 קיבלה ישראל לפי הערכה שמרנית 123 מיליארד דולר! מהן 64 מיליארד במענקים צבאיים, ועזרה כלכלית של כ31 מיליארד עד 2007.

אמריקה עמוד התווך של הכיבוש הישראלי
לא נוכל לקיים ולהמשיך את הכיבוש ללא תמיכתה הכול צדדית של ארה`ב (וכמה מארצות המערב תוך תיאום עם ארה`ב). עזרה צבאית, פיננסית, כלכלית, פוליטית, ודיפלומטית. אין לתאר את ישראל היום בלי התמיכה העצומה בכל התחומים אלה. מי יספק לנו את המטוסים החדישים ביותר בעולם, את הצוללות הגרעיניות המשוכללות, את המימון המאסיבי לכל אלה. ומי יגן דיפלומטית ומדינית על הנשק הגרעיני שלנו (ומי סיפק אותו מלכתחילה?). ומי יושיט עזרה דיפלומטית לעת צרה מול דו`חות מאשימים נגד ישראל כמו אחרי מלחמות לבנון או `עופרת יצוקה` בעזה או אחרי הריגת טורקים בלב ים. ומי יגן עלינו באופן עיקש ומתמיד ואפילו עד הטלת ווטו במועצת בטחון בפני כל הצעה `אנטי ישראלית` שמשמעה זכויות הפלסטינים והחזרת השטחים.

האם מישהו יכול לחשוב שכל העזרה הזו לישראל מבוססת על `הערכים המשותפים` של ישראל וארה`ב כפי שחוזרים ושבים לפמפם הפוליטיקאים האמריקאים והישראלים? הערכים המשותפים האלה הם לאמתו האינטרסים האסטרטגיים והכלכליים האמריקאים במזרח התיכון. למען שמירת אינטרסים אלה מוכנים האמריקאים, כפי שראינו למעלה, לשלם לא מעט. בשעתו `היאנקים` היו ידועים כבעלי עסקים וסוחרים ממולחים, כאנשים קמצנים וחסכנים החסים על כל סנט. שום דבר לא השתנה בנידון. התמורה הישראלית משולמת בגדול ע`י שרותה האסטרטגי למערב באזור. (כבר הרצל הבטיח ב`מדינה היהודים` עזרה כזו ולא בכדי. הוא היה מרחיק ראות ולא `דיפלומט` תלוש כפי שתואר בעבר ע`י השמאל. חבל שהציונים שלנו, שמן הסתם יכעסו שאני מערב כאן את הרצל, לא לומדים את תולדות הציונות).

לאור האביב הערבי והסכנה המתמדת של הלאומיות הערבית לשלטון אמריקאי באזור נעשתה ישראל נכס אסטרטגי עוד יותר חשוב מבעבר.

הכיבושים הישראלים אינם חשובים לעצמם לאמריקה, הם גם לא אינטרס מיוחד שלה, אך מאבק פלסטיני-ערבי לעצמאות הוא מעצם טיבו מאבק אנטי אימפריאליסטי ואנטי אמריקאי. ערכה האסטרטגי של ישראל חשוב בהרבה מהזעם הפלסטיני. ארה`ב הייתה אולי מעוניינת שישראל תהיה יותר מרוסנת כלפי הערבים, ותנהג בהם בפחות גסות וברוטאלית כדי לא לפגוע באינטרסים האמריקאים בארצות הערביות, אך לא יותר מזה. לכן השלטון האמריקאי מפרסם לעתים גינויים לישראל כפי שקרה השבוע כאשר בדו`ח רשמי אמריקאי מכונים המתנחלים טרוריסטים, או יותר חשוב, כאשר אובמה הצהיר שההתנחלויות צריכות להיפסק. אז הוא אמר. השלטון הישראלי לא נבהל והבין את (חוסר) ערכם המעשי של התבטאויות שכאלה.

לו אמריקה הייתה רוצה באמת בגמר הכיבוש יכלה לעשות זאת כפי שנהגה בימי אייזנהאואר שהחזיר את ישראל מסיני יום אחרי שבן גוריון הכריז על `מלכות ישראל השלישית`. ישראל תלויה בארה`ב בלי כל אפשרות לוותר על עזרתה בכל התחומים ואינה יכולה להתנגד להוראה אמריקאית מפורשת.

קשה להאמין שכל אלה לא ידועים לאנשי השמאל בישראל, בממסד האקדמאי, במרחב התרבותי, בזרועות החברתיות השונות ובפרט בתקשורת. ובכל זאת הם פונים שוב ושוב אל ארה`ב ואל אובמה. שהוא יתערב, שהוא יפסיק את הכיבוש ויציל את ישראל מעצמה, כאילו אובמה הוא בכלל נשיא של ארץ אחרת ולא של ארה`ב וכל זוועות הכיבוש לא ידועות לו ולא נמשכו במלא עוצמתם גם בכהונתו. הליבראלים שלנו לא מבינים או לא רוצים להבין שהנשיא אובמה הוא מנהיג את המדיניות אותה הם רוצים שישנה. הם רוצים להפריד בין אובמה והמדיניות האמריקאית. זה מזכיר קצת את המוז`יקים (איכרים צמיתים) ברוסיה הצארית להם סיפרו – והם האמינו – ש`פאפושקה צאר` (אבא צאר) אוהב אותם ודואג להם וזה רק הפקידים סביבו שאחראים לכל צרותיהם.

הדוקטרינה של אובמה
אכן אובמה נבחר כאשר הבטיח כל מה שרוב הציבור רצה לשמוע כפי שמאז ומעולם הבטיחו כל המועמדים לנשיאות. ואפילו (רוב) השמאל נפל קורבן לקסמו הדמגוגי.

מאז עברה רוב כהונתו ואמריקה כבר מזמן התאכזבה. מאמר ראשי באחד העיתונים הליבראליים הגדולים הכתיר את מאמרו לסיכום כהונתו ב`נשיא רע`. העיתון הדמוקרטי השמאלי `הניישן` מתאר במאמרו הראשי את אובמה כיצד הוא גוחן על רשימת המיועדים להרג (Kill List) ע`י הכטב`מים (כלי טייס בלתי מאוישים) האמריקאים – בלי משפט ובניגוד לחוק כדי לאשרה אישית. והעיתון קובע שאפשר כבר לקבוע עכשיו שאובמה המשיך והעצים את `המלחמה בטרור` של בוש בפריצת גבולות החוק. העיתון מסכם ביחס להתנהלות אובמה: `שתיקה עכשיו אינה אופציה`. (לתשומת הלב המיוחדת של שוחרי זכויות אדם שלנו שרבים מהם היו או הנם עדיין מעריצי אובמה.)

מאמר בעיתון הליבראלי המכובד `ניו יורק רביו אוף בוקס` (16.8.12) מרחיב בנושא ומתאר את מה שהוא מכנה `דוקטרינת אובמה`. בדוקטרינה שני חלקים: 1. מלחמת חדירת המחשבים (Cyber – Warfare) כדי להסב נזק לתקשורת ולמודיעין של האויב; 2. הגדלה מזורזת של מספר כלי טייס בלתי מאוישים (כטב`מ) או Drones, מה שנקרא קודם `מזלטים` אך הם גדולים ומשוכללים מהם בהרבה. המאמר מתאר כיצד דוקטרינה זו היא החידוש של אובמה לעומת בוש, ועיסוקו האסטרטגי החשוב.

`אובמה לא פחות אגרסיבי מבוש אלא באמצעים שונים` נכתב במאמר. מחבר המאמר מספר כי פקיד ממשל גבוה הצהיר שההפתעה אצל אובמה היא האגרסיביות שלו. המחבר מוסיף שרבים מאוהדי אובמה לשעבר שואלים היום האם שיטות מלחמה אלה נגד אל קאידה באפגניסטן אינן יותר מרצח? וגם: האם להזיע מעל לרשימות מוות זה באמת מתאים לנשיא. לכך יש רק להוסיף שעצם הפרסום של הנשיא גוחן מעל רשימות אלה בניו יורק טיימס נעשתה בידי אנשי אובמה עצמם כדי להראות לציבור האמריקאי כמה תקיף ונחוש הנשיא שלהם. ומה שנוגע לנו – במאמר מסופר שיש שיתוף פעולה הדוק עם ישראל בשיטות הלוחמה האמריקאיות החדשות.

ניתן להתרשם מ`דוקטרינת אובמה` שהיא עלייה לדרגה חדשה של ניהול מלחמה. הוצאה להורג של האויב בלי משפט ובלי חוק. רצח אזרחים המוני בלי הבחנה, ובעיקר זו מלחמה של עשירים וחזקים נגד החלשים: מינימום קורבנות לתוקפים – מקסימום הרג לקורבנות, עלות אדירה של כלי המשחית שרק עמים עשירים יוכלו להרשות לעצמם בקנה מידה גדול. זה ניהול מלחמה מתוכנן ומותאם לאימפריאליזם המודרני.

כאמור זה האיש וזו המדיניות שהליברלים ואנשי שלום שלנו מייחלים להם ומקווים שיפסיקו את הכיבוש הישראלי בשטחים.

מצער שבין אלה נמנים אנשים שהשלום והפסקת הכיבוש הם משאת נפשם. אנשים המגלים לא מעט עוז רוח ציבורי במאבקיהם, אלא שאינם מסוגלים להשתחרר בסופו של עניין מן האוריינטציה על אמריקה.

אחד מן הידועים שבהם עיתונאי ידוע המייסר את השלטון והחברה הישראלית לנוכח שתיקתם אל מול הכיבוש, אך פשוט לא מזכיר את ארה`ב בהקשר כלשהו לכיבוש. מנהיג שלום אמיץ עם קבלות מקבל את אמריקה בארצנו ובמזרח התיכון כעובדה נתונה שאין לשנותה. פובליציסט אחר מודה שהתאכזב מאובמה ומונה אחד לאחד את אכזבותיו אך עדיין מקווה שאובמה עוד יפתיע לטובה. זה מזכיר לי בדיחה ישנה של אבא אבן. הלה נשאל על ספרו החדש של משה דיין: האם זה נכון שספר זה כולו רק כזבים ושקרים? והוא ענה: אינני יודע, יש ליעוד שני דפים לקרא.

ובפתח מערכת הבחירות לנשיאות ארה`ב ישנם שמתריעים לבחור באובמה כי בו טמון הסיכוי היחידי להישרדותו של העם בישראל (!).

טוני יודט האינטלקטואל האירופי הידוע שנפטר לפני שנה קרא לאינטלקטואלים ליברלים שתמכו בפלישת האמריקאים לעיראק למען הדמוקרטיה כביכול `אידיוטים שימושיים` (Useful Idiots). בישראל אין לנו עדיין אידיוטים מסוג זה, אך ההתעלמות מכך שהכיבוש רק אפשרי משום תמיכתה של ארה`ב היא הפניית מבט מן הסיבה האמיתית להמשך הכיבוש, ובעקיפין ובלי לרצות בכך, תמיכה בהגמוניה אמריקאית ובכך בהמשך הכיבוש.
דוגמה טובה לניתוח נוקב, אמיץ ונכון של הכיבוש נתן לנו פרופסור לייבוביץ` המנוח כאשר תאר את הכובשים כבעלי `אגרוף מרופד בדולרים`.



ד נ
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

Hjejejejej
גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית
בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו