קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

כאשר משטר פוחד מהאזרח
on-the-left-side
אהרון אביתר
17.10.12
http://on-the-left-side.org.il/?p=4724




משטר שאינו בטוח בצדקת שלטונו, כי אינו נהנה מהסכמת האזרחים, רודף עד חרמה כל רעיון המערער על דרכו. גם אצלנו.

בזמן האחרון מופיעים מאמרים בכתבי עת במערב הטוענים שלמרות גודלה ועוצמתה הכלכלית של סין, אין היא עומדת באמות המידה המגדירות מעצמת-על. חסרונה הגדול הוא המרקם החברתי הפנימי הרעוע, שחיתות שלטונית והיעדר בסיס לזהות לאומית. לא בכדי התעלמה ממשלת סין משנת המאה למהפכת 1911, שמיגרה את שושלת הקיסרים האחרונה. למפלגת השלטון אין עניין להזכיר מהפכה שמטרתה הייתה דמוקרטיה. בדיונים אלה נטען שגם ברית המועצות, בשיא כוחה, יכלה להתמודד עם ארצות הברית רק במישור הצבאי, ואילו בשאר התחומים פיגרה אחריה ואחרי שאר מדינות המערב. ההיסטוריון הצרפתי עמנואל טוד ניבא כבר בשנת 1975 שברה`מ תקרוס תוך 15 שנה, עקב כשליה הפנימיים. ואכן, הוא צדק.

מה שמאפיין משטרים כאלה, בשונה מדמוקרטיה ליברלית, הוא הפחד מפני אנשים בודדים המעזים להרים את קולם. ג`פרסון כתב שסמכות צודקת של שלטון נובעת מהסכמתם של הנשלטים. משטר שאינו בטוח בצדקת שלטונו, כי אינו נהנה מהסכמת האזרחים, רודף עד חרמה כל שיר או רעיון המערערים על דרכו. משטר כזה גם משכתב את ההיסטוריה, ומשכיח אירועים שזיכרונם גורם אי-נוחות. זכורים היטב `העדכונים` לאנציקלופדיה הסובייטית. כך סין רודפת את אזרחיה אי ויוי ומאו הנגפן, ומחזיקה בכלא את חתן פרס נובל לשלום ליו שיאבו. כל `חטאם` של אנשים אלה הוא רעיונם החתרני שיש לבני אדם זכויות בסיסיות. פוטין ומשטרו פוחדים פחד אימים מפני מספר זמרות, שקולן עלול לערער את יציבות השלטון, ומפני רב אמן בשחמט המנסה לקדם רפורמה דמוקרטית. ממשלת ביילורוס הגדילה לעשות כאשר עצרה בחור שצילם דובוני צעצוע שהגיעו על גבי בלונים משוודיה, כתרגיל של עיתונאים שוודיים שביקשו ללעוג לדיקטאטור לוקשנקו. גם צחוק הוא חתרני ומסוכן. ועדות מדאיגה לעתידה של ארה`ב כמעצמת-על, באה לידי ביטוי ברדיפתה הבלתי סבירה אחרי ג`וליאן אסנג`, מייסד הויקיליקס.

בישראל אנו רואים תופעה זו בצנזורה הרעיונית המופעלת בביקורת הגבולות. המדען פרופ` נועם חומסקי מנוע כניסה, ופרופ` יואל ביינין – עורך `הקול היהודי למען השלום` – עוכב שעות בנמל התעופה בחקירה טורדנית. שניהם `נענשו` על דעותיהם והתבטאויותיהם, ויש מקרים נוספים רבים של הפעלת `משטרת הדעות` של ממשלת ישראל. לשיא הגיעו הדברים השבוע, כאשר מפקד גלי צה`ל ירון דקל פסל לשידור את השיר `עניין של הרגל` של יזהר אשדות ואלונה קמחי. בתחנה זו קראה שדרנית לאלימות פיזית נגד שמאלנים, ושדר הביע משאלה שבארה`ב ייבחר נשיא שבאמת שונא ערבים. ביטוים פשיסטיים אלה מותרים בגל`צ. הם מעודדים אותנו להתבונן ביושר במה שהכיבוש עושה לצלם האנוש של החייל, ואיך הוא משפיל את `הצבא המוסרי ביותר בעולם` ומסכן את המדינה.
עם המאמין בצדקת דרכו אינו פוחד מביקורת, מוכן להקשיב לה ומוכן לתקן ליקויים. מי שיש לו ביטחון עצמי לא יזעק אם אזרח ערבי לא ישיר את `התקווה`, ולא יעצור מפגינים בהאשמות שווא של `תקיפת שוטר` ותרגילים נתעבים דומים המאפיינים את תגובות הממשל לסטיות מהנורמה המקובלת. קשה להשתחרר מהתחושה שיוזמות החקיקה האנטי דמוקרטיות שאפיינו את הכנסת היוצאת נבעו מתחושה עמומה שדרכם היא נלוזה. אחרת, אי-אפשר להבין את זעמם על פעילות `הקרן החדשה לישראל` וארגוני זכויות האדם השונים. על שוחרי הדמוקרטיה וזכויות האדם בישראל לפעול נמרצות לסיכול מגמות אלה. בראש ובראשונה עלינו להגיע לקלפי בבחירות הבאות. רצוי, לדעתי, לתמוך במרצ, אבל אפילו הצבעה ליחימוביץ` עדיפה על עוד ארבע שנים של המשטר הימני המתעמר בנו היום. מה שחשוב הוא שמאות אלפי המיואשים והאדישים לא ישבו בבית ביום הבחירות.



ד נ
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית
בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו
אזרחית ירדן שבאה לחתונה בשכם נעצרה במעצר מנהלי, פתחה שביתת רעב