נתחיל מהסוף: ממשלת ישראל מתכננת ומבצעת טיהור אתני בנגב. ממשלת ישראל גם לא מנסה להסתיר את זה, וכדי למנוע לזות שפתיים, אם מישהו בעולם ישים לב או יפתח אכפתיות לעוולה הזו - ממשלת ישראל עושה הכל כדי להביא את האוכלוסיה הבדואית אל מעבר לסף הרתיחה כדי לייצר לעצמה לגיטימציה.
היום פרצו כוחות חמושים למתחם בית ספר יסודי (זו לא טעות: כוחות חמושים, בית ספר יסודי) תוך יריות גז מדמיע, קליעי מתכת מצופים בספוג, ועל פי דיווחים אחדים גם כדורי מתכת מצופים גומי שאסורים בשימוש בשטח מדינת ישראל (הגדה המערבית לא נחשבת, שם הכל הולך). רופאים לזכויות אדם מוסרים על שלושה עשר עצורים, בהם ילדים, עשרים ותשעה ילדים פונו לבית החולים סורוקה, איתם עם אישה בהריון, ילד שידו נשברה, וילד נוסף עם פגיעה בעין. זו פעם שניה בשלושים הימים האחרונים שפלישה אלימה כזו מתרחשת, ולאף אחד לא באמת אכפת.
התחמושת שנורתה בבית הספר היסודי בביר הדאג` הבוקר
מדינת ישראל הכריזה מלחמה על הבדואים. מעל 67% מהבדואים נמצאים מתחת לקו העוני (מול 20% באוכלוסיה הכללית), אחוז הנשירה מבתי הספר עומד על מעל 70%, ואיך עוזרת מדינת ישראל לצמצם את הפעם? היא משקיעה 30% פחות על אזרח בדואי מעל אזרח יהודי. תכנית פראוור שאומצה על ידי הממשלה מורה על טרנספר כפוי של מעל 70,000 בני אדם כדי לייצר שטח שהוא בדואיןפריי במערב הנגב. וכאילו זה לא מספיק, המדינה החליטה שבדואים רוצים לגור בישוב עירוני. אז מה אם הם אומרים אחרת, אז מה אם זה הולך נגד שנים של מסורת, נגד מאות שנים בהם הם הצליחו לגדל גידולים על אדמת הנגב העקשנית, מדינת ישראל החליטה שבדואים אוהבים עיר. למה? כנראה אפשר לצופף יותר מהם ככה. אז המדינה החליטה, והכריזה על `הקמת` ישוב בדואי חדש, רק מה - היא לא נותנת אישורי בניה. ולא רק לא נותנת אישורי בניה - אלא גם הורסת בשיטתיות כל מבנה שמוקם בלעדיהם כאילו אין מאחזים בעולם. כאן המקום להפנות לפוסט המצמרר של עידן לנדו על מדיניות ההפחדה וההתעמרות בחסות החוק והגזע באום אל חיראן הסמוך למיתר.
בית הספר בביר הדאג` הוקם אחרי עתירות של עדאלה, אחד הארגונים החשובים ביותר כיום לזכויות האזרחים הלא-יהודים בישראל, אחרי שהראו כי אין בית ספר אליו יוכלו לשלוח הבדואים את ילדיהם (סגרגציה כבר אמרנו?) בטווח של 40 ק`מ, וכי מעל שליש מהילדים בגילאים 3 עד 18 לא לומדים בשום מסגרת.
פרט חשוב שלא ראיתי שפורסם בכלי התקשורת הממוסדת הוא שגם הOECD וגם האו`ם הכריזו מספר פעמים שעל ישראל לחדול מיידית את הריסות המבנים בישובים הבדואים, לדאוג להם לדיור נאות, לחבר אותם לאלתר למים, חשמל, ביוב, ותחבורה, ולכבד את המורשת הבדואית ותרבותה החקלאית. גם בנושא הזה החליטה הממשלה להתעלם ובחסות הציונות, הפולק, והכסף - לגרש, להרוס, ולהכות.
***
בית ספר יסודי, גז, קליעים, ילדים פצועים, הריסות בתים שליושביהם אין מקום אחר ללכת, התעמרות פיזית ובירוקרטית, ואפילו שלילת זכות הבחירה, מדינת ישראל עושה כמעט הכל כדי להבעיר את השטח, כדי לתת צידוק לאזרחיה לקראת הטיהור האתני הגדול של הנגב. ראינו את זה עשרות פעמים באל-עראקיב, באום אל חיראן, בביר הדאג` ובעשרות ישובים `בלתי מוכרים` ו`מוכרים` ברחבי הנגב, ההזרה בתקשורת המציגה פעם אחר פעם את הבדואים כאויב, מתעלמת מאחריות הממשלה לדאוג לכל אזרחיה לקיום בכבוד גם אם הם אינם יהודים - כל זה קורה לנו מתחת לאף, אבל לאף אחד לא באמת אכפת. יוסי גורביץ אמר השבוע שכאשר יגלגלו קברניטי ההסברה את עיניהם וידברו על מחאה בלתי אלימה, נצטרך להזכיר להם שהם עשו הכל כדי לדכא אותה: אם בבלעין ונעלין, אם בתל אביב, ואם באל עראקיב. צווי ההפחדה שחולקו השבוע לפעילים הישראלים נגד הכיבוש שאף אחד מהם מעולם לא הרים יד או אבן על חייל או שוטר, אם זה עבדאללה אבו רחמה שנאסר למרות שעסק אך ורק בקידום המאבק העממי הבלתי אלים, ואם אלה רבים אחרים ששוב ושוב מתעקשת המדינה להכות בתקווה שיתנו לה צידוק לאסור, להרחיק, או גם להרוג כפי שראינו קורה בעבר באוקטובר 2000 ובשטחי הגדה לעיתים תכופות מדי.
ועוד דבר: הממשלה עומדת היום לפני בחירות, היא מחממת חזית בעזה, ועוד אחת בסוריה. `המבוגר האחראי` מרגיש כנראה שהוא לא מקבל מספיק זמן מסך ולשיטתו שלושה ילדים הרוגים בעזה זה מחיר סביר לקושש עוד כמה קולות. וכן, שלושה ילדים הרוגים, ארבעה מבוגרים הרוגים, וחמישים ושניים פצועים זה המחיר ששולם עד כה בסיבוב הנוכחי והיד עוד נטויה. עד שלא ירגיש המבוגר האחראי שכסאו מובטח, אנחנו צפויים לראות עוד הרבה כאלה.
ד נ
|
