קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - מצור, חומה ומחסומים

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

הפחד שזורעים בלבנו
haokets
אורנה עמוס
15.11.12
http://www.haokets.org/2012/11/15/%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%93-%D7%A9%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%95/






בנימין נתניהו הבטיח לנו ביטחון, אבל חיינו הפכו לגיהנום. תושבי ותושבות הדרום לא יכולים ויכולות עוד לחיות בחוסר ביטחון. חוסר ביטחון תעסוקתי, חוסר ביטחון כלכלי וחוסר ביטחון פיזי הם מנת חלקנו הקבועה כאן. אנחנו דורשים ודורשות שינוי מדיניות: הידברות ופתרון מדיני, ולא פתרון צבאי שנכשל פעם אחר פעם. הנה, אנחנו שוב תחת הפצצות.

גם בעזה חיות משפחות, נשים, ילדים ואבות, סבים וסבתות שנתונות לטרור והרג יומיומי, לכאב, לצער, להרס ולמוות. גם שם אנשים נאבקים באופן יומיומי ובקושי רב עד בלתי נתפס רק כדי לשרוד. גם בעזה כמהים התושבים והתושבות לפתרון שיביא חיים רגועים עם בטחון כלכלי ואישי.

אז למה דווקא עכשיו, במהלך עונת הבחירות, לפתע הגבול מתחמם? מה משיגה ההרתעה שמבטיחים לנו והפחד שזורעים בלבנו? העיתוי אינו מקרי. ברור שההפחדה משרתת את נתניהו ואת ברק לקראת הבחירות הקרובות. הרי כעס ופחד מייצרים שנאה, ושנאה היא רגש מצוין ואפקטיבי להמשך המלחמה – המדיניות היחידה שהצמד מכיר, שכן אין להם שום מתווה לשלום. לכאורה נתניהו רק מגיב למצב שהתהווה. המסר שלו הוא ביטחון, כאילו שהוא שומר עלינו. אבל האם אנחנו מרגישות מוגנות? האם הצלחנו לקבל ביטחון, רגיעה ושלווה?

בשנה האחרונה בוטלו ימי לימודים רבים וימי עבודה. כמה זמן יכולים ילדות לשהות במקלטים? כמה זמן קשישות יכולים לרוץ בפחד למרחב מוגן? כמה ימי עבודה יכולים להפסיד הורים ונשים בפרט? אנחנו לא מקבלים שום פיצוי על הימים האבודים, לא החזרת ימי הלימודים וגם לא פיצוי על אובדן ימי עבודה. כמה כסף, כוח, מחשבה, בני אדם יכולה המדינה להשחית על מלחמה, כלי נשק, שיקום, שיפוץ, גדרות, חומות, פיצויים, נפגעים, משפחות שכולות? תושבות הדרום מבינות היום מה אפשר היה לעשות עם הכסף שמממן את המטוסים, הפצצות וכל השאר. אפשר לממן בהם חינוך ציבורי מעולה, רווחה משופרת, בריאות, סל תרופות מורחב, דיור ציבורי, זכויות לאנשים עם נכות, שכר גבוה יותר לעובדים ותחבורה ציבורית מצוינת.

מאסנו בישיבה במקלטים, מאסנו בהרג ובמדיניות של מלחמה. אנחנו רוצים שלום. אפשר לעשות שלום. לימדו אותנו שאי אפשר, שאין בצד השני עם מי לעשות שלום. סיבוב דמים נוסף זה משמש כהוכחה נוספת לכך שאין מה לנסות בכלל. למי יש אינטרס לשכנע אותנו שאי אפשר? אני משוכנעת שאפשר ושכדאי. לישראל יש את הכוח והיכולת להוביל את הדרך לשלום באמצעות דרישה מהאו`ם להקמת מדינה פלסטינית וקיום מו`מ עם נציגות המדינה שתוקם להסדר קבע הכולל חזרה לגבולות 1967, חילופי שטחים, וחלוקת ירושלים על פי מתווה קלינטון שכולל שליטה ישראלית בשכונות יהודיות, שלטון פלסטיני בשכונות פלסטיניות ומעמד מיוחד לאגן הקדוש. לשם כך, על ישראל להפסיק את ההתנחלויות בשטחים ולהקצות זמן ומשאבים למו`מ מעמיק. בצד השני קיימת נכונות לשלום. יו`ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, הביע רצון להפסיק את מעגל ההרג. גם עם החמאס יש להידבר.
נו, השתכנעתם?

לא, שילכו לעזאזל הרוצחים האלה. בגללם אנחנו במקלטים כל היום… להפציץ אותם באוויר לרסס הכל. אין מי עם מי לעשות שלום. פשוט אין. יפת נפש שכמותך. ניסינו… הם לא רוצים… תראי מה הם עושים לנו, תראי, מה את תמימה? שלום עלק… שמאלנית!
הכותבת היא עובדת סוציאלית, תושבת הנגב, אם לנטע וניצן




ד נ
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

הישראלים בברלין מפגינים `לקבל את פני` נתניהו
היום בבית המשפט העליון - תביעת פיצויים של נער ששותק בארבעת גפיו מירי של הצבא.
הימים החולפים קשים מנשוא. המראות הקשים של הפצצות והריסות, לצד תמונותיהם של הקורבנות והפצועים הרבים, ביניהם עשרות נשים וילדים - מפלחות את הלב.