קישור ל-RSS

העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך

מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר דוד גרוסמן: מכתב לבצלם hagada דוד גרוסמן 02.01.13 http://hagada.org.il/2013/01/02/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%9C%D7%91%D7%A6%D7%9C%D7%9D/ יותר מארבעים וחמש שנה נמשך מצב הכיבוש. בגדה המערבית סיומו אינו נראה קרוב, ורצועת עזה הופכת להיות ענייה, מבודדת וקיצונית יותר ויותר. העימות האחרון שניטש ברצועת עזה ובדרום ישראל, עימות שמיליוני אזרחים משני הצדדים שילמו בו מחיר יקר, רק מדגיש עד כמה אנחנו רחוקים ממשא ומתן לפתרון הסכסוך. כארבעה מיליון הפלסטינים החיים בסמוך מאוד אלינו משוללי זכויות בסיסיות, אשר לנו, בישראל, הן מובנות מאליהן. הם חיים לידנו, אבל חומות של חרדה וחשד, של איבה וגזענות מפרידות בינינו לבינם. במציאות הזאת, פעילותו של ארגון `בצלם` מעוררת השראה ותקווה. מזה למעלה משני עשורים `בצלם` מגן על זכויות האדם, וממשיך להאמין שהשמירה על הזכויות האלה היא חיונית וגם אפשרית, אפילו באזורי הדמדומים של הכיבוש והסכסוך. ייתכן שגם אתם, כמוני, פונים מעת לעת ל`בצלם` לשם קבלת מידע אמין וניתוחים מעמיקים של מצב זכויות האדם בשטחים הכבושים. נתונים אלה הם תוצאה של עבודת מחקר שקדנית ואמיצה. היא נעשית בידי ישראלים המחויבים לערכים אוניברסאליים של צדק, ושחשובה להם מאוד הדמוקרטיה הישראלית – נשמת אפה של מדינת ישראל. כמוכם, גם הם חרדים לעתידה של מדינת ישראל ולחוסנה, הפיסי והמוסרי. עבודתם, בעיני היא שליחות. המידע של `בצלם` משמש להמרצת דיונים מעמיקים וחיוניים – במאמרי דעה, בתוכניות טלוויזיה, וגם סביב שולחנות האוכל בבתים ובבתי הקפה בישראל. המידע הזה הוא כמעט תמיד מטריד, מזרז לפעולה וקורא תיגר על קובעי המדיניות בישראל. ארגון `בצלם` אינו חושש להעז ולאתגר את הכיבוש ומנגנוניו. הוא עושה זאת באמצעים רבים ומגוונים, כמו, למשל, חלוקת מצלמות לפלסטינים החיים בקרבת אזורי החיכוך והעימות הקשים ביותר. `בצלם` אינו נרתע מטיפול בנושאים שהפוליטיקאים שלנו מעדיפים להתעלם מהם. יש בכך לקח לכולנו: אין מדובר פה ב`פוליטיקה` בלבד: מדובר בעמידה באתגר האנושי הגדול שהכיבוש מציב בפני כל אחד ואחת מאיתנו. מדובר בשוויון בין בני אדם באשר הם, בהגנה פעילה על כבוד האדם, בפעולה נחושה לסיום האלימות ובמתן כבוד וחירות לשכנינו. כל אלה הם עיקרי האמונה ועיקרי הפעולה של `בצלם`. העובדה שהכיבוש נמשך כבר למעלה מ-45 שנים מקוממת ואף מזעזעת. אני מתקשה להבין איך מדינה יכולה לראות את עצמה כדמוקרטיה , בעת שהיא מקיימת שלטון מתמשך של כיבוש, דיכוי ואפליה, בלי כוונה ממשית להביא לסיומו. את העיוות הגדול של הכיבוש איננו יכולים, למרבה הצער, לסיים בעתיד הקרוב. ואף על פי כן, אנשי `בצלם` ממשיכים לפעול ללא לאות ובלי טיפת ייאוש כדי לחשוף את מעשי העוול הגדולים והקטנים, את ההתעללויות ה`מקומיות`, ואת שרירות הלב שיודעת להסוות ולהצדיק, כביכול, את מעשיה באינסוף דרכים ותירוצים. בשבילי, עבודתו של `בצלם` היא מקור לגאווה – גאווה על אותם חלקים בחברה הישראלית שמסרבים לוותר על השקפת עולמם האנושית. אני מקווה שתצטרפו אלי ותתמכו במאמציו של הארגון להבטיח את כבודם וחירותם של בני אדם, גם כאשר אין שלום בינינו לבינם. פעילותו של `בצלם` מעניקה לכולנו תקווה, שעל אף המכשולים הרבים, ישראלים ופלסטינים יכולים לבנות לעצמם עתיד טוב יותר. ד נ קישורים למאמרים האחרונים בנושא לגנות או לא לגנות, זאת השאלה בתיהם של 44 פלסטינים מתוכם 22 ילדים נהרסו אתמול בגדה המערבית בלילה בלילה כשכולם ישנים חיילים מתפרצים לבתים פלסטינים