קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

מה שרואים מבאב אל-שמס
haokets
רמי יונס
16.01.13
http://www.haokets.org/2013/01/16/%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%91%D7%90%D7%91-%D7%90%D7%9C-%D7%A9%D7%9E%D7%A1/





ביום שבת נכחתי לכמה שעות בבאב אל-שמס, הכפר הפלסטיני החדש שהוקם על אדמה פלסטינית בשטח E1. הצבא הנאור בעולם חסם בכוחות מתוגברים את כל דרכי הגישה אל הכפר והכריז עליו כ`שטח צבאי` סגור, כך שנאלצתי ללכת כשעה בשטח קשה ולראות את חבריי השמנים נופלים ומגלגלים עצמם אל עבר היעד ההיסטורי, ועל כן כל הכבוד לצה`ל. הכפר כונה בתקשורת `מאחז`. כינוי זה מיד מעלה אסוציאציית מתנחלים משיחיים רוקדים על הר, מרביצים לפלסטינים ועוקרים עצי זית. אין דבר וחצי דבר בין האקט ההירואי, המרגש, מעורר ההשראה וההיסטורי של 200 הפעילים הפלסטינים שבנו אוהלים סמליים על קרקע פלסטינית פרטית לבין הפשעים הפליליים בחסות המדינה אותם מבצעים המטורפים האלימים, שברגע הקמת מאחזיהם זוכים לחיבורי חשמל ומים, ואז הצבא טוען שאין לו מספיק כוחות לפנותם. כשם שהמרחק בין שני המקרים עצום, כך גם המרחק בינינו לבין ייצוג דמוקרטי הולם ואמיתי במשחק האפרטהייד המתקיים מזה 63 שנים.

שם, בבאב אל-שמס, בעודי מתהלך בין האוהלים אותם הקימו הפעילות והפעילים, לא יכולתי שלא לחוש את משק כנפי היסטוריית ההתנגדות העולמית הלא-אלימה ושל כל מאבק של חלש מול חזק מושחת. ואם לא העולמית, לפחות ההיסטוריה הפלסטינית `הצנועה`, וזאת בשל פרטים לכאורה קטנים: ראשית, הייצוג הנשי בכפר היה בהחלט גבוה. לא זאת בלבד, ההרגשה הייתה שצעירות פלסטיניות הן אלה שמנהלות וסוחפות את שאר הפעילים. שנית, רוב הפעילים הם צעירים מתחת לגיל 30, ערבים ולא ישראלים או פעילי סולידריות אירופאים. שלישית, ההחלטה הגורפת מראש לסלוד מאלימות ולא להגיב לפרובוקציה הריטואלית של הצבא והמשטרה בעת מגע עם פלסטינים – החלטה שלא הופרה למרות הכאתם הנמרצת של 20 פעילים ועיכוב חלק גדול מהם. שלושת הפרטים האלה בהחלט לא טריוויאליים. גם אם לא צמחו יש מאין (תפקידן של הנשים הפלסטיניות בהיסטורית המאבק הוא מקור גאווה לכל פלסטיני), הם מבשרים על יצירתיות, נחישות, חזון וסבלנות. בסיומו של היום, בעודי חושב איך אספר לנכדיי בעתיד ש`הייתי שם כשזה קרה`. החלטתי להיכנס לפייסבוק. הלוואי ולא הייתי עושה זאת.

סטטוס אחרי סטטוס, פוסט אחרי פוסט, וידאו אחרי וידאו, בחירות והכפשות. חבריי מבל`ד, אנשים אינטליגנטיים בבסיסם, מרביצים סיסמאות קופירייטינג גרועות וחלולות. פעילי חד`ש מתגאים בתשדיר הבחירות ההזוי בסגנון The Voice שבו נואם מזכיר המפלגה ומס` 6 איימן עודה ומכריז כי אנו רוצים שוויון זכויות, תוך הימנעות מוחלטת מלסיים ב`כאזרחי ישראל` (בכל זאת, תשדיר לקהל ערבי ולא יהודי). על הפוסטים של תומכי דעם לא יכולתי בכלל להסתכל – סם ההזיות הכי טוב לא היה יכול להצדיק עוד איזה פוסט מעמדי ביום היסטורי זה. מרצ? הפוסטים של תומכיה המדברים על פיתרון מדיני יותר גרועים מהימין הישראלי (אם אני אשמע עוד פעם `בואו נדבר עם עבאס` אני אשבור משהו על מישהו!). וכך, בעוד אל ג`זירה וחדשות 2 פותחות מהדורה עם באב אל-שמס, המפלגות הערביות עסוקות בהתקוטטות ובעוד ניסיון קלוש לגרד עוד מנדט. לא יכולתי שלא לחוש את הניתוק העצום, העבודה בעיניים שהממסד הציוני שתל בנו כה עמוק עד שהתעוורנו ואיבדנו את היכולת להבין מהו מאבק עממי לא אלים ואמיתי למען צדק.

ניחשתם נכון, אני בעד החרמת הבחירות. שוב ניחשתם נכון, אני גם בעד מאבק עממי, פלסטיני ולא אלים. אתמול (15.01) התפרסם מאמר מערכת ב`הארץ` בו קוראים לערבים להצביע, כי אנחנו כביכול מלכתחילה בחרנו או החלטנו להיות אזרחים שווים בדמוקרטיה, ושמאבקנו הפרלמנטרי כבר שנים נושא פרי. מיותר לציין שלא בחרנו או החלטנו שום דבר, מאחר והאלטרנטיבה הייתה מותו/שחו בים/צאו מפלסטינה. זאת ועוד, יותר מאשר הנוכחות בכנסת נושאת פרי (על איזה עץ הוא צומח?) היא מזיקה לנו מאחר והיא מרחיקה אותנו מאחינו הפליטים ויושבי 67` ומציגה מצג שווא שבו בישראל אכן מתקיימת דמוקרטיה. הציונות אוהבת ללמד אותנו (כולל השמאל הציוני) שדמוקרטיה היא שלטון הרוב. טעות! לא פחות חשובה מכך היא נכונותו של המיעוט ליטול חלק במשחק הדמוקרטי. ללא מיעוט, אין דמוקרטיה. ללא ערבים, אין דמוקרטיה במצב צבירה פיקטיבי.

במקום לנשק את רגלי הפלסטינים על נכונותם לוותר על כבודם הלאומי לשחק משחק מכור, הממסד מנסה לפסול פעם אחר פעם את מפלגת השמאל היחידה בישראל המייצגת נאמנה את ערכי השמאל האוניברסאלי. שמאל ציוני הוא הכל רק לא שמאל, חד`ש לא מתייחסת בפתרונותיה לעשיית צדק היסטורי, אלא מדברת מעמדית ומציעה בתורה גם היא פתרון שיותר קרוב לאפרטהייד מאשר לשמאל: אף פעם לא שאלתם את עצמכם מדוע כל המפלגות הגדולות תומכות ברעיון שתי המדינות? הנה מגיעה בל`ד, מפלגה הנושאת את עול הלאומיות הפלסטינית (כי כמיעוט נכבש מישהו חייב לעשות זאת. בור מי שלא מבין את זה), דוגלת בפמיניזם ובשוויון זכויות לכל בני האנוש מהנהר ועד לים – רעיון כל כך `סמולני` שהוא על גבול ההיפי ממש – בו לשני העמים יהיה ייצוג שווה ויבוטל האפרטהייד, והממסד לא יכול לשאת זאת, כי הוא לא מוכן שנרחיק לכת עד כדי כך במשחקו שלו.

ח`כ ג`מאל זחאלקה טען שהיה מחרים את הבחירות באם חנין זועבי היתה נפסלת על ידי בית המשפט. ואני טוען שהגיע זמן. באב אל-שמס הוכיחה שיש דרכים אחרות. הממסד רועד ומשקשק מול מאבקים עממיים לא אלימים, כי הם מאבקים צודקים. בואו נלמד מהבאסקים בספרד, אפשר וצריך להתנהג כמיעוט כבוש ונרדף, כי אנחנו באמת כאלה. כדי להקים עוד עשרות ומאות באב אל-שמס נצטרך להיות מחוץ לבית השקרים הישראלי. נצטרך את חנין זועבי איתנו במחנות, מובילה את הצעירים, ולא בבתי משפט מגוננת על זכותה לצאת למשטים.

הכותב הוא פעיל בקבוצת `ח`וטווה`- קבוצת אקטיביסטים פלסטינית מרמלה ולוד



ד נ
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית
בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו
אזרחית ירדן שבאה לחתונה בשכם נעצרה במעצר מנהלי, פתחה שביתת רעב