קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

תנו ל"אסירים הביטחוניים" ללמוד
haokets
יהונתן אלשך ודפנה הירש
21.01.13
http://www.haokets.org/2013/01/21/%D7%AA%D7%A0%D7%95-%D7%9C%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93/



מי שרואה בהנגשתה של ההשכלה `פרס` ובמניעתה `עונש` חוטא למהותה של ההשכלה ולאינטרס של חברה דמוקרטית בהפצתה – גם בקרב אסירים פוליטיים, פלסטיניים כמו גם יהודים.

בעקבות גילוי הדעת של מרצי הפתוחה מבין האסירים הפוליטיים שמשטר האפרטהייד הדרום אפריקני כלא ברובן איילנד שמול חופי קייפטאון, חלק ניכר למדו באוניברסיטה הפתוחה של דרום אפריקה (UNISA). בעוד שמשטר האפרטהייד מעולם לא נחשד בליברליזם יתר, והעומדים בראשו לא נודעו כיפי נפש במיוחד, האינטרס המובהק של השלטון בכך שאסירים – הן פליליים והן פוליטיים – ילמדו, היה ברור. האינטרס המוחלט של כל דמוקרטיה בהנגשה מקסימאלית של השכלה לכל אדם באשר הוא, בדיוק כמו ההכרה בנזק שבחסימת או אפילו הגבלת הגישה להשכלה לכל אדם באשר הוא, היא זו שניצבת בתשתיתן של האוניברסיטאות הפתוחות בכל העולם, וזו של ישראל בכללן.

ביום שישי האחרון (18.01) התפרסם ב`הארץ` גילוי דעת אשר מוחה על החלטת בית המשפט העליון להשאיר על כנה את מניעת הלימודים האקדמיים מה`אסירים הביטחוניים`, עליו חתמו 96 חברי סגל ועובדים מהאוניברסיטה הפתוחה. נזכיר: עד שנת 2011 אסירים ביטחוניים, כמו אסירים פליליים, יכלו ללמוד באוניברסיטה הפתוחה במהלך תקופת מאסרם (כ-200 אסירים ביטחוניים מימשו זכות זו). בשנת 2011 אסר השב`ס על לימודי האסירים כאמצעי לחץ במסגרת המו`מ לשחרורו של גלעד שליט, אולם גם לאחר ששליט שוחרר, הזכות ללמוד לא הוחזרה. במאי השנה הגישו האסירים עתירה לבית המשפט המחוזי בנצרת. בתגובה לכך החליט השב`ס למנוע את הזכות ללימודים גם מאסירים ביטחוניים יהודים (מתוכם למד באוניברסיטה הפתוחה אסיר אחד). בית המשפט קבע, כי הלימודים הנם `טובת הנאה`, ועל כן אין מדובר בפגיעה בזכות. האסירים הגישו ערעור לבית המשפט העליון, אשר החליט ב-24.12 שלא לחייב את המדינה לאפשר להם ללמוד, בטענה כי הלימודים אינם זכות המוקנית לאסירים, וכי המדינה רשאית לקבוע אילו אסירים זכאים ללמוד. בימים אלה תלויה ועומדת בבית המשפט העליון בקשה לדיון חוזר בנושא בהרכב מורחב.

גילוי הדעת (אשר הופץ באופן אלקטרוני וקיבל כמה התייחסויות בתקשורת עוד לפני פרסומו ב`הארץ`), זכה להיענות רבה ומהירה, אבל גם להתנגדות גדולה הן בין כתלי המוסד והן מחוצה לו. למשל, יו`ר תנועת אם תרצו רונן שובל, אשר רואיין בתגובה לכתבה על גילוי הדעת ב`מקור ראשון`, אמר: `תמיכה במחבלים היושבים בבתי הכלא בישראל מצביעה שוב על כך שישנם גורמים באקדמיה שאיבדו את המוסר ואת ההבחנה בין טוב לרע. עצומה זו… מהווה ניסיון להפעיל לחץ פוליטי ולכפות על אזרחי ישראל וסטודנטים הלומדים באוניברסיטה הפתוחה לממן לימודים למחבלים המבקשים לפגוע בהם`.

אילו היה מדובר רק בעמדתו של שובל – ממוביליו של תהליך מקרתיסטי באקדמיה הישראלית – לא היינו טורחים להתווכח איתן. אלא שטענות דומות לאלה שהשמיע שובל חזרו על עצמן, בגרסה כזו או אחרת, בדבריהם של רבים מן המתנגדים ללימודי האסירים, והן ראויות למענה רציני. נציין, כי דברים אלה הם על דעת הכותבים, ולא בהכרח מייצגים את עמדת כל החותמים על גילוי הדעת. ראשית, אזרחי ישראל לא מימנו וגם לא יממנו את לימודיהם של האסירים – האסירים הביטחוניים שילמו על לימודיהם כמו כל סטודנט אחר. שנית, דבריו של שובל חושפים את הזיהוי הגורף של האסירים עם `מחבלים` המבקשים לפגוע באזרחים ישראלים (או כפי שכתב בן-דרור ימיני ב-nrg: `אסירים ביטחוניים` הוא `שם מכובס לטרוריסטים`). נכון, בין האסירים יש כאלה שהיו מעורבים בפיגועי טרור (רבים מהם שוחררו בעסקת שליט). אלא שהמונח `אסירים ביטחוניים` אינו מבחין בין מי שנאסר משום שלקח חלק בתכנון פיגוע טרור בלב אוכלוסייה אזרחית, למי שנאסר משום שהיה שותף לארגון הפגנות נגד אמצעי הדיכוי שמפעילה ישראל בשטחים או משום שהוא משתייך לארגון אשר ישראל הגדירה כ`בלתי חוקי`.

המונח `אסירים ביטחוניים` מציג את כל מי שמתנגד באופן פעיל לכיבוש הישראלי כאיום על ביטחונה של ישראל, ולפיכך הוא אינו שם מכובס לטרוריסטים, אלא לאסירים פוליטיים. מראשית הכיבוש הישראלי של השטחים, בתי הכלא תפקדו כאמצעי מרכזי במאמץ הישראלי לשבור את ההתנגדות הפלסטינית. החלטת המדינה להפסיק את לימודי האסירים מייצרת למעשה מצב שבו רוצחים סדרתיים יהודיים רשאים ללמוד, ואילו פלסטיני שנכלא משום שארגן הפגנות נגד גדר ההפרדה, אשר גוזלת חלק נכבד מאדמות כפרו, אינו רשאי לעשות זאת. האם מישהו יעלה על דעתו לשלול את הזכות ללמוד מאסירים פליליים? להיפך, רוב האנשים מבינים היטב כי רכישת השכלה מהווה מרכיב חיוני בתהליך השיקום לקראת חזרתו של האסיר לחברה. הבערות תמיד מזיקה ומסוכנת יותר לחברה. וזוהי בדיוק הנקודה: מניעת לימודים מהאסירים הבטחוניים היא לא רק אקט של אפליה, היא גם אקט של איוולת וזאת משום שמדינת ישראל אמורה להיות מעוניינת בכך שהאסירים ילמדו.

אסירים שלמדו בכלא למדו עברית, הם רכשו ידע על החברה הישראלית והמערכת הפוליטית הישראלית, על ההיסטוריה (ובכללה ההיסטוריה היהודית), על דמוקרטיה, על ההקשרים הסוציולוגיים, הכלכליים, הפסיכולוגיים והתיאולוגיים שבבסיס סכסוכים ועל ההיסטוריה המורכבת של תהליכי פתרונם. מי שרואה בהנגשתה של ההשכלה `פרס` ובמניעתה `עונש` חוטא למהותה של ההשכלה ולאינטרס של חברה דמוקרטית בהפצתה – גם במעמקי בית האסורים, גם בקרב אסירים פוליטיים, פלסטיניים כמו גם יהודים.
הכותבים הם חברי סגל באוניברסיטה הפתוחה


קישורים למאמרים האחרונים בנושא

גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית
בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו
אזרחית ירדן שבאה לחתונה בשכם נעצרה במעצר מנהלי, פתחה שביתת רעב