קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

גזענות - חפשו אותה במקום העבודה
ynet
חנה זהר
21.03.13
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4358430,00.html





רבים מזדעזעים מהגזענות והאלימות ברחובות, אך האפליה המערכתית אלימה לא פחות.

אפליה מערכתית מכוונת היא תופעה נפוצה מאוד. מאחורי הקטלוג לישראלים ושאינם ישראלים, הקיים בחוקים ובנוהלים - גלויים וסמויים - מסתתר קיפוח שיטתי ומתמשך. ההבנה של שורשי הגזענות המערכתית בגילוייה הכלכליים נחוצה כדי לפעול נגדה.

אסתפק בשתי דוגמאות מהתחום של זכויות העובדים כדי להמחיש את תפקיד הממסד ביצירת קיפוח כלכלי: מאות אלפי עובדים זרים הועסקו בישראל מאז 1994 ויותר ממיליון עובדים פלסטינים מאז 1970. עובדים אלה הוחרגו מחוק הבריאות הממלכתי, למרות שהבאתם הותרה על-ידי המדינה כדי לסייע לקשישים ומוגבלים, לעזור בבניין הארץ ולענף החקלאות. קיפוח זה נעשה למרות שישראל חתומה על האמנה הבינלאומית הקובעת כי עובדים בהיתר יזכו לאותן זכויות כמו העובדים המקומיים.

הביטוח הרפואי של עובדים זרים הופקד בידי חברות פרטיות, שהעניקו שירותים רפואיים מעטים ובקמצנות. סל השירותים הרפואיים שנקבע אינו כולל מעקב וטיפול רפואי לאחר תאונות עבודה. שיעור תאונות העבודה בארץ הוא מהגבוהים ביותר במדינות המפותחות. מדי שנה מתפרסמים נתונים מדאיגים על מספר ההרוגים בתאונות עבודה, במיוחד בענף הבנייה שבו מועסקים עובדים זרים ופלסטינים רבים. את מספר הנפגעים אין לדעת, כי אין דיווח מלא על תאונות ואין אכיפה.

חוק הביטוח הלאומי מקנה (על הנייר) לכל העובדים שנפגעו בתאונות עבודה, ישראלים או זרים, את הטיפול הרפואי הדרוש. הבעיה מתחילה במעקב הרפואי ובהמשך הטיפול לאחר האשפוז. עובד ישראלי מקבל ללא תשלום את הטיפולים מקופת החולים שבה הוא מבוטח. לעומתו, העובד הזר צריך לשלם עבור כל טיפול או בדיקה נוספים, משום שחוק הבריאות הממלכתי אינו חל עליו. הוא יקבל החזר כספי רק לאחר הכרה של הביטוח הלאומי בתאונה - תהליך הנמשך בין חמישה לתשעה חודשים. כאשר אין לו כסף לשלם, כי הוא אינו עובד, הוא יוותר על טיפול הכרחי ומצבו עלול להחמיר.

הביטוח הלאומי חוסך מיליוני שקלים מהסרבול הביורוקרטי שיצר ב`פרשנותו` לחוק. אילו היה מסתפק באישור של המעסיק על תאונת העבודה, הניתן עם הגעתו של הנפגע לטיפול רפואי, היתה נמנעת בקלות הסחבת על חשבון העובד.

ועוד דוגמה: לאחר כיבוש השטחים התירה דינת ישראל לפלסטינים לעבוד בארץ. החלטת ממשלה משנת 1970 קבעה בסעיף הראשון כי לעובדים הפלסטינים מגיעות אותן זכויות כמו לעובדים הישראלים, ולכן הם ישלמו מסים כמוהם. בפועל, הניכויים לביטוח הלאומי, שנגבו במלואם מהעובדים ומעסיקיהם, הועברו ברובם למשרד האוצר. כך, למרות שהעובדים שילמו עבור מלוא הביטוחים, הם בוטחו בפועל רק בסעיף נפגעי עבודה ופשיטות רגל. קצבת זקנה למשל נמנעה מהם לאחר שנות עבודה מאומצות. ההפרשים בין מה שהעובדים שילמו לבין מה שקיבלו מגיעים למיליארדי שקלים.

אותה החלטה משנת 1970 היתה מסווגת כ`סודית ביותר`, אף שתוכנה לא נגע לנושאים בטחוניים אלא כלכליים. רק בראשית שנות ה-90 היא נחשפה בעתירה לבג`ץ, שהגיש `ארגון מגדלי הפרחים` בדרישה להחזר הסכומים ששילמו המעסיקים לביטוח הלאומי (ולמעשה הועברו לאוצר במקום לעובדים). בעקבות העתירה קיבלו מעסיקים ועובדים פלסטינים רק בענף החקלאות החזרים כספיים מהמדינה.

סחר העבדים והעבדות הרשמית ששררו באירופה ובארצות הברית במאות הקודמות הוצדקו ב`עליונות האדם הלבן`. ניצול כלכלי עומד גם מאחורי אפליות על בסיס דתי, עדתי, לאומי, מיני, ועוד. גם כיום, רבים מזדעזעים מהגזענות והאלימות ברחובות, אך חשוב להבין - האפליה המערכתית אלימה לא פחות.

הכותבת היא מייסדת עמותת `קו לעובד`, ומרכזת את הטיפול בעובדים ישראלים ופלסטינים.
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית
בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו
אזרחית ירדן שבאה לחתונה בשכם נעצרה במעצר מנהלי, פתחה שביתת רעב