קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

ערביי ישראל במרץ השחור
on-the-left-side
הודא אבו חמיד
03.04.13
http://on-the-left-side.org.il/?p=7236





מרץ השחור נגמר, והאביב הגיע. האם זה אביב גם לערביי ישראל, ובמיוחד לערביות ישראל? זה תלוי בכל אחת ואחד מכולנו, יהודים וערבים.

בשבת האחרונה, 30 במרץ, ציינו – ערביי ישראל ויהודים איכפתניקים – את יום האדמה ה-37. בעצרות המרכזיות בסח`נין (המוצלחת) ובצומת שוקת (המוצלחת פחות) לא הסתפקנו באיזכור `החטא הקדמון` – ההפגנה ב-30 במרץ 1976 שמחתה על החלטת הממשלה להפקיע 20,000 דונם באזור סח`נין לצורך `ייהוד הגליל`, הפגנה שהסתיימה בהרג 6 מהמפגינים. לא – הפגנו גם נגד הפקעות הקרקעות הממשיכות גם היום, במיוחד בנגב. הפגנו נגד התוכנית להרוס את הכפר הבדואי עתיר, כדי ליצור במקום שמורת טבע ויער. והפגנו נגד הכוונה לסלק את שלושת בתי הספר היסודיים של הכפר הלא-מוכר וואדי אל-נעם, במטרה ללחוץ על התושבים לנטוש את הכפר (המוזכר בתוכנית פראוור ובהמלצות בגין כמיועד להריסה).
לפני כן, ב-21 במרץ, ציינו – ערבים ויהודים כאחד – את היום הבין-לאומי למאבק בגזענות. הפעם בלטו שתי תקיפות על רקע גזעני: תקיפת צעיר ערבי במסעדה בת`א, ותקיפת צעירה ערבייה בתחנת הרכבת הקלה בירושלים. תלונות הוגשו למשטרה, אבל פרט לחוגי השמאל בישראל – לא ראיתי זעזוע מהתקיפות בחברה ובתקשורת הישראלית. האם צריך שוב להזכיר שהגזענות איננה יודעת גבולות?! האם צריך שוב להזכיר שמי שלא נאבק בגזענות נגד ערבים, ימצא עצמו מהר כמטרה לגזענות?!

יום לפני כן, ב-20 במרץ, ציינו – ישראלים (יהודים וערבים) ופלסטינים וירדנים – את הגעתו של הנשיא אובמה למזרח-התיכון. גם אני צפיתי חסרת נשימה בנאומו המרהיב של אובמה בבנייני האומה בירושלים. אבל אני צפיתי גם בנאומיו ברמאללה. האם אי אפשר לדחוף לשלום כולל במזרח התיכון, בלי להשפיל את נשיא פלסטין מחמוד עבאס ואת העם הפלסטיני כולו ולנסות להרגילם להמשך ההתנחלויות? אך הייתה גם נקודת אור בביקור: במודעות שפרסמו אנשי מס`ד בעיתונות העברית, האנגלית והרוסית, בברכה לאובמה ובהדגשת הצורך לבחינת יוזמת השלום הערבית, ובמודעה גדולה יותר שפרסמו הבוקר ב`הארץ` – הוזמנו לחתום לראשונה גם ערבים ישראלים רבים, והם נענו וחתמו. להוציא בחד`ש, לא פונקנו, ערביי ישראל, בפעולות משותפות יהודיות-ערביות. אני שמחה לתקדים!

ועוד לפני כן, ב-8 במרץ, ציינו – נשות העולם כולו – את יום האישה הבין-לאומי. ארגון עדאללה פרסם לקראת יום זה נייר עמדה על העסקת נשים ערביות במשרות ציבוריות. אומרים שהחוברת הדקה ביותר במזרח התיכון היא חוברת הסכמי השלום… אז כדאי שתדעו: למרות חוקים מפורשים והחלטות מנמשלה מפורשות, החוברת של נשים ערביות ישראליות במשרות ציבוריות – דקה עוד יותר!… מספר הנשים היהודיות במשרות ציחבוריות גדל בהתמדה, וטוב שכך, אלא שהנשים הערביות יכולות רק לחלום על משרות אלה. אגב, במקביל פרסם פורום יורומד לזכויות אדם נייר עמדה על הדרת נשים במדינות `האביב הערבי`… צרת רבים – נחמת טיפשים…

אז מרץ השחור נגמר, והאביב הגיע. האם זה מבשר גם אביב לערביי ישראל, ובמיוחד לערביות ישראל? זה תלוי בכל אחת ואחד מכולנו, יהודים וערבים. גם כסוציולוגית וגם כפעילה חברתית למדתי את שיודע כל רופא: הדרך לפרוגנוזה, לטיפול ולריפוי, מתחילה בדיאגנוזה – אבחון נכון. אבחונים נכונים של עוולות ההפקעות, הגזענות, ההשפלות, ההתנחלויות והדרות הנשים – נותנים תקווה לריפוי. אינשאללה!




הודא אבו חמיד הנה סוציולוגית ופעילה חברתית
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית
בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו
אזרחית ירדן שבאה לחתונה בשכם נעצרה במעצר מנהלי, פתחה שביתת רעב