קישור ל-RSS

העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך

מגזין הכיבוש - פרשנות עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר אנשי הרוח הציונים מציעים פיצה לסאמר עיסאווי http://freehaifahebrew.wordpress.com/2013/04/14/%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99- %D7%94%D7%A8%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D- %D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%94- %D7%9C%D7%A1%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%A2%D7%99/ אנשי הרוח הציונים מציעים פיצה לסאמר עיסאווי אפריל 14, 2013 אשת ראש הממשלה, הגברת נתניהו, הפכה לסמל לאטימות לב, מעין מרי אנטואנט מקומית, כאשר היציעה לסטודנטים השובתים רעב נגד העלאת שכר הלימוד פיצות. לא תמיכה בדרישותיהם הצודקות, לא הערכה להקרבתם במאבק, רק סמל לאנוכיות ונהנתנות של מי שאינו מבין מהו מאבק, מהו צדק ומהי הקרבה. מי שמתיימרים להיות אנשי רוח במדינת ישראל הוכיחו היום כי אטימות ליבם עולה בהרבה על זו של גברת נתניהו. `סופרים ומשוררים ובהם אלי עמיר, עמוס עוז וא.ב יהושע פנו במכתב אישי לסאמר אל עיסאווי, ששובת רעב כבר יותר מ-230 יום, וקראו לו לחדול מהשביתה.` כך קראנו היום (13.4.2013) בעיתונות. לא, הם לא התעוררו לאחר מאסרו ללא סיבה של סאמר, כפי שלא מחו על מאסרם ללא משפט של אלפי פלסטינים אחרים, מהם פעילים פוליטים, עיתונאים ואנשי רוח. הם גם לא נזעקו לאחר מאתיים יום שסאמר שובת רעב, כאשר המשך ההתעלמות מזעקתו מסכנת באופן מיידי את חייו. מה שעורר אותם להגיב היה מכתבו קורע הלבבות של סאמר מעל מיטת הדווי בבית החולים, אותו פירסם ב`הארץ` העיתונאי האמיץ גדעון לוי. במכתבו כותב סאמר: `…בחרתי לכתוב לכם: אנשי רוח, משכילים, סופרים, עורכי דין, אנשי תקשורת ופעילים בחברה האזרחית הישראלית… `ישראלים, אני מחפש משכיל אחד מביניכם אשר עבר את שלב המשחק בין צללים ומראות. אני רוצה שיביט בי כשאני מאבד את הכרתי. שימחה את אבק השריפה מעטו, את קולות הירי מתודעתו, ויראה את תווי פני, חרוטים עמוק בעיניו. אני אראה אותו והוא יראה אותי; אני אראה כמה הוא מתוח לגבי העתיד, והוא יראה אותי, רוח רפאים שנשארת לצדו ולא עוזבת. אולי תתבקש לכתוב עלי סיפור רומנטי. תעיד עלי כיצור שלא נותר ממנו דבר, מלבד שלד; נושם ונחנק מרעב; מאבד הכרה מדי פעם. ולאחר שתיקתך הקרה, הסיפור שלי יהיה הישג שיתווסף לקורות חייך. כשתלמידיך יגדלו הם יאמינו שהפלסטיני מת מרעב מול חרבו של גלעד הישראלי. תוכל אז לחגוג בריטואל מוות את עליונותך התרבותית והמוסרית…` הם לא נזעקו כדי להגן על סאמר עיסאוי, כדי לתבוע את חרותו, כדי להציל את חייו. הם נזעק וכדי לגרש את רוח הרפאים שלו הנוקשת על דלתם ומפירה את שלוות הכיבוש והשובע. הם לא פנו חס וחלילה לשלטונות בבקשה לשחרר את סאמר עיסאווי. הם לא פנו אפילו כדי לשאול מה החטא שפשע המחייב את מדינת ישראל לרדפו בשמם, בשם הציבור שאת מצפונו ושאר רוחו הם מתיימרים לייצג, עד מותו הצפוי והמתקרב. הם פנו לסאמר כי יפסיק את שביתת הרעב ללא תנאים, כי יסכים להמשך מאסר למשך שנים רבות ללא סיבה, תוך הפרת ההסכם לחילופי השבויים, כאשר אשמתו היחידה הינה יציאה מתחום המושב שנגזר עליו בירושלים. וגם הפיצה שהם מציעים לסאמר הינה פיצה משומשת, שחוקה ובלוייה ממטבח בעלה של גב` נתניהו. הם כותבים: `יש עכשיו סימנים מעודדים חדשים לחידוש המשא ומתן בין שני העמים שיכלול גם שחרור אסירים וביניהם גם אתה`. מתי לדעת האדונים הנכבדים שיחררה לאחרונה ישראל שבויים פלסטינים עקב משא ומתן ולא במסגרת חילופי שבויים? כמובן, שאר הרוח הציוני אינו מנותק מאינטרסים ומענייני דיומא של תן וקח. כשם שהם אינם מתנגדים ללא תנאי לכיבוש, כך אין הם תובעים שחרור ללא תנאי של אסירים, גם אם אין כל סיבה למאסרם. למה, מה קרה? כיצד תשיג ישראל את מאוויה אם לא תסחור בשטחים כבושים, בחרותם של אלפי אסירים הנמקים בבתי הסוהר ומליונים תושבים הנאנקים יום יום במעבר במחסומים ובבית הסוהר הגדול הנקרא כיבוש? אז יציעו אנשי הרוח לסאמר ולפלסטינים את עיסקת המאה: ותרו על זכות השיבה של מליוני פליטים פלסטינים, ותרו על האדמות ששדדו המתנחלים בתוקף צווי הכיבוש בנכלולים ובסחטנות. הכירו בישראל כמדינה יהודית ותנו את הסכמתכם למעמד אחיכם הפלסטינים בה כאזרחים סוג ב`. או אז יואילו אנשי הרוח הציונים להמליץ לממשלה להביא את המשא ומתן לסיומו מניח הדעת ולהסכים להרפות מעט את האזיקים מגוויתו של סאמר. קישורים למאמרים האחרונים בנושא בדרך למצדה - מאת עמוס גבירץ מלחמת הסחת הדעת - או, סכנת הג`נוסייד בעזה ההטעיה של הסכמי אוסלו