קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

האפוטרופוס הכללי מסייע למתנחלים?
on-the-left-side
נפתלי רז
16.05.13
http://on-the-left-side.org.il/?p=7702



בית המשפט העליון ידון, ביום שני בבוקר, בערעור של משפחת שמאסנה, משכונת שייח` ג`ראח בירושלים המזרחית, על פסקי הדין של בתי המשפט המחוזי והשלום, שהורו על פינוי המשפחה מביתה. לראשונה מזה כארבע שנים עומדת משפחה פלסטינית בשייח ג`ראח בפני סכנת פינוי. הניסיון לפנותה הוא חלק מניסיונות ההשתלטות של מתנחלים על בתים של משפחות פלסטיניות בירושלים המזרחית, כדי ליצור רצף טריטוריאלי של התנחלויות, ולפצל את רצף ההתיישבות הפלסטינית בעיר ומסביבה.

הרקע: בשנת 2009 הגיש האפוטרופוס הכללי תביעה נגד משפחת שמאסנה, בדרישה לפינוי הבית שבו היא מתגוררת בשכירות משנת 1964, בטענה שלמשפחה אין מעמד של `דיירת מוגנת`, והוא אינו מעוניין בהמשך ההשכרה. את האפוטרופוס הכללי ייצג משרדו של עורך-הדין יצחק מינא, העובד על-פי-רוב עם מתנחלים. בדיון התברר שהאפוטרופוס נוהג כך לפי רצונם של יורשי הבעלים היהודים של הבית.

המשפחה היהודית שהייתה בעלת הבית עזבה אותו במלחמת העצמאות, והשטח עבר לשליטת ירדן. עד 1967 השכירה הממשלה הירדנית את נכסי היהודים בשכונה לתושבים פלסטינים. כאשר כבשה ישראל את ירושלים המזרחית ב-1967, הועבר ניהול הנכסים לידי האפוטרופוס הכללי הישראלי, שהמשיך את הסכמי השכירות של הדיירים הפלסטינים. ב-1970 חוקקה הכנסת חוק שקובע שאם הבעלים היהודים או יורשיהם דורשים זאת, על האפוטרופוס לשחרר את הנכס לידיהם (למרות שקיבלו מהמדינה פיצוי ודיור חלופי). החוק אינו מאפשר לפלסטינים שבבעלותם היו נכסים בישראל לפני 1948 – לקבל אותם בחזרה. יש `זכות שיבה` – ליהודים בלבד, ולמתנחלים ולסייעניהם לא אכפת, כנראה, שבכך הם מחזקים את הדרישה הפלסטינית ל`זכות השיבה`!

משפחת שמאסנה טענה למעמד `דיירת מוגנת`, שבעל הבית אינו רשאי להוציאה מהבית (אלא אם הפרה אחד מכללי הדיירות המוגנת). כמעט כל התושבים הפלסטינים בשכונתם, אום-הארון, שוכרים את בתיהם מהאפוטרופוס הכללי הישראלי כ`דיירים מוגנים`, לאחר ש`חוק הגנת הדייר` קובע שמי שהתגורר בשכירות בבית לפני 1968, נהנה ממעמד `דייר מוגן`. התבבר שהמשפחה שכרה את הבית ב-1964 בדיירות משנה, ולא היה לה חוזה ישיר עם האפוטרופוס הירדני על נכסי אויב, שניהל אז את הנכס. המשפחה הציגה לבית המשפט ראיות שהתגוררה בבית גם לפני 1968, אך בהיעדר חוזה פורמלי, החליט בית המשפט שהמשפחה לא נהנית ממעמד של `דיירות מוגנת`.

בית משפט השלום קבע שעל המשפחה לפנות את הנכס, והמחוזי דחה ערעור בנושא. המשפחה ביקשה לערער לבית המשפט העליון, עו`ד מינא השיב בשם האפוטרופוס, אך במקביל מסרה עו`ד מטעם משרד האפוטרופוס הכללי תשובה אחרת לבית המשפט – שלפיה הנכס שוחרר ליורשים, ולכן לאפוטרופוס אין עוד עניין בתיק. למשפחה לא הודיעו שהנכס עבר לבעלות היורשים. האפוטרופוס הכללי הסביר שעו`ד מינא מייצג למעשה את היורשים, והתחמק מלענות אם האפוטרופוס נתן לו ייפוי כוח. בית המשפט העליון החליט לשמוע את בקשת הערעור בפני הרכב שופטים, והדיון נקבע ל-20/5/13.

לצד משפחת שמאסנה יש עוד עשרות משפחות במתחם אום-הארון העומדות בפני סכנת פינוי, וסובלות מהתנכלויות רצופות.

בדומה לתוכנית הבנייה ב-E1 (האזור שבין ירושלים ומעלה אדומים), העלולה לפצל את הגדה המערבית לשניים, הרחבת ההתנחלות הישראלית בשייח` ג`ראח נועדה לקטוע את הרצף הפלסטיני הקיים בין העיר העתיקה לבין השכונות הצפוניות של העיר.
בשל כל אלה, אני ממליץ להגיע ביום שני הקרוב ב-09.00 לבית המשפט העליון בירושלים. אני אהיה שם.


ד נ
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית
בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו
אזרחית ירדן שבאה לחתונה בשכם נעצרה במעצר מנהלי, פתחה שביתת רעב