קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

שקרים, שקרים ארורים, ואל ווטן
yesh-din
Yossi Gurvitz
03.07.13
https://blog.yesh-din.org/he/?p=377




סרטון מושקע מסתובב ברשת ומסביר את עמדת המתנחלים בנושא עמונה. רק חבל שהוא מסולף
בימים האחרונים החלו מתנחלי עמונה במתקפת יח`צ לקראת הפינוי המתקרב של המאחז הבלתי חוקי עמונה. בהסתמכם על האמירה הידועה של מארק טוויין שהשקר מקיף את העולם בעוד האמת עדיין מחפשת חיבור רשת, הם העלו בין השאר את הסרטון המושקע-גראפית הזה.

מה זה, אתם אומרים? מארק טוויין לא אמר שום דבר על חיבור רשת כי הוא מת ב-1910? זה בסדר, אני פשוט נקטתי כאן בשיטות של המתנחלים עצמם. הבה נפרק את הסיפור הנחמד הזה.
טענה ראשונה של המתנחלים: מתוך עשר חלקות שנמצאות בדיון – דיון משפטי שהתחיל ב-2008; שימו לב, זה יהיה חשוב בהמשך – רק ארבע מתוכן נמצאות בעצם במאחז, ושתיים מתוכן ריקות. התשובה לכך פשוטה מאד: מאחר ועמונה הוא מאחז בלתי חוקי, מעצם טיבו אין לו תכנית מתאר. מכך שאין לו תכנית מתאר נובע שאין לנו מושג קלוש מה נחשב לחלק מהמאחז ומה לא. אנחנו תבענו על חלקות שבהן נרשמה בניה בלתי חוקית של מתנחלים, או שהן קרובות לבניה כזו עד כדי כך שהן לא שמישות. הם טוענים ששש מהחלקות הן לא חלק מהמאחז? סבבה. אנחנו מניחים שאם כך, אין להם שום התנגדות לכך שהן יפונו.
אה, זה לא המצב? אופס.

נעבור לטענה השניה: `שתיים מהחלקות ריקות, ואין מי שמונע מהערבים את השימוש בהן.` במילה אחת: בולשיט. בשתי מילים: כלבתא, במטותא. היכולת של פלסטינים להגיע לאדמות שנמצאות בשטח מאחז או התנחלות היא אפסית. פעם אחר פעם, צה`ל אסר על פלסטינים להגיע לאדמות שנמצאות בתוך או בסמוך למאחזים בטענה שהוא לא יכול להגן עליהם. הטענה הזו היא אמירה בעלמא, שמיועדת לאוזניו של מי שלא מכיר את המצב בגדה המערבית.

הטענה השלישית, של `צריך פתרון בדרכי שלום`, היא אולי המרגיזה מכולן. באה קבוצה של גזלנים, משתלטת על אדמה שאפילו היא מודה שלא שייכת לה – שימו לב לכך שהמתנחלים טוענים שהם רכשו את האדמות אחרי שהחל ההליך המשפטי – וכשדורשים ממנה להחזיר את הגזלה לבעליה, זה פתאום `לא דרכי שלום.` אולי כדאי שתחשבו על זה לפני שתתנחלו על אדמות לא לכם.

אבל רגע, מי בכלל אמר שלמתנחלים יש קרקעות בעמונה? המתנחלים אמרו. הם אומרים את זה כבר כמה שנים, אבל רק עכשיו הם מדברים על רכישות ספציפיות. רק ביום ראשון, הודיעה המדינה שאל ווטן, חברת בת של החברה לפיתוח מטה בנימין, חברה שמטרתה רכישת קרקעות בדרכים עקלקלות מפלסטינים, רכשה חלקות באזור. והמדינה דרשה צו איסור פרסום על רוב החומר.
אם לדייק, אל ווטן לא רכשה את אדמות עמונה. היא רכשה, לדבריה, חלקים מארבע חלקות: רבע מהזכויות בחלקה אחת, שמינית בחלקה אחרת, שישית בחלקה שלישית, ו-40% מחלקה רביעית. במחלוקת, כזכור, ניצבות עשר חלקות. אנחנו אפילו לא יודעים אם החלקות המדוברות הן בכלל בעמונה. למה? כי יש צו איסור פרסום.

למה יש צו איסור פרסום? או. זה שטיק קבוע. צו איסור פרסום הופך את בדיקת שאלת רכישת האדמות לכמעט בלתי אפשרית. ואל ווטן יודעת למה: בשלושה מקרים שונים, כבר הוכח שטענות הרכישה של אל ווטן מזויפות. חוקרי המשטרה לא הצליחו להגיע אל הזייפנים, אבל אין מחלוקת על כך שמדובר בזיוף. בכל המקרים, הרכישה בוצעה זמן קצר לפני פינוי מאחז בלתי חוקי. באחד המקרים – וזו הסיבה לאזכור הפיקטיבי של טוויין – האדם שלכאורה מכר לאל ווטן את האדמה היה בן 108 בקירוב, מה שוודאי היה משמח אותו מאד אלמלא נפטר כבר ב-1969 (!).

אז הרכישה הפתאומית הזו, ערב פינוי – את עמונה, קבע בג`צ, יש לפנות עד ה-15 ביולי, קרי פחות משבועיים מהיום – מלווה בכמה שאלות. קודם כל, האם בוצעה בכלל רכישה, או שכפי שמוכיחה ההיסטוריה של אל ווטן, גם כאן יש זיוף? לשאלה הזו אין לנו תשובה, פשוט משום שיש צו איסור פרסום על המכירה. מה יש לאל ווטן להסתיר? את השאלה הזו צריך להפנות אל מתנחלי עמונה ונציגיהם.
שאלה שניה: נניח לצורך הדיון שהטענות החדשות של המתנחלים על רכישה פתאומית נכונות. אז מה? הם הצליחו לרכוש שברירים מן המאחז. איך זה אמור להכשיר את השרץ?
ועוד שאלה לקינוח: שוב, נקבל לצורך הדיון את הטענה שהרכישה שעליה מדברים המתנחלים התרחשה ואיננה זיוף. האם מישהו יכול לטעון ברצינות שמדובר בעסקה שיש בה שני צדדים בעלי רצון חופשי אמיתי? תזכורת: בעלי האדמות איבדו בפועל את אדמתם ב-2000. מאז הם לא קיבלו גישה אליה. ההליך המשפטי בנושא נמשך מאז נובמבר 2008. האם מצב שבו נציג של המתנחלים מגיע אל אחד מבעלי החלקות הקטנות ומציע לו סכום כסף עבור חלקה שהאיש כבר ראה כאבודה, האם זה באיזשהו אופן סחר חופשי? בלשון הזהב של עזריאל קרליבך, `את צברית, ובכגון זאת הורגלת, ובשבילך טבעי הוא שהעולם מחולק לשניים: מנצחים ומנוצחים, אדם עליון ואדם תחתון. ואילו אני – אני יהודי. אני רואה שם לבלר של הגרמנים כותב, יושב ורושם על הקלף `ורכושם מוחרם לטובת המדינה`, בעוון מה שאבותי לא האמינו באלוהי הצדק הצלוב של המלכה איזאבלה, אני רואה שם לבלר של הגרמנים כותב וחותם `וכל הנכסים של היהודי הופקעו כדת וכדין מתוקף חוק הרכישה מידי בלתי-אריים`… סלחי לי, בתי – עיניים כאלו לי – והן מסתחררות, והן אינן רוצות לראות את מדינת היהודים באור הזה, בכל מאודן אינן רוצות…`

ככה נראות `דרכי השלום` של מתנחלי עמונה. כך בונים את המאחזים – ואת ההתנחלויות. אף ישראלי בעל גאווה לאומית לא יוכל להסכים שגניבת הסוסים הזו היא משהו שיש להסכים איתו או להתפאר בו. אף אדם בעל יושר לא יוכל שלא להסיט את עיניו מבושה. אף אדם בעל כבוד עצמי לא ירצה לעמוד במקום שבו מתנחלי עמונה גאים כל כך לעמוד. אנחנו ב`יש דין` גאים לעמוד לצד קרליבך.



ד נ
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית
בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו
אזרחית ירדן שבאה לחתונה בשכם נעצרה במעצר מנהלי, פתחה שביתת רעב