קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

מנדלה ואנחנו
haaretz
אורי אבנרי
10.07.2013
http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2067434





הוא היה מחבל. הוא היה מנהיג של ארגון טרוריסטי. הוא ישב 27 שנים בכלא וסירב להשתחרר תמורת גינוי הטרור. הוא קבע שיש לציבור מדוכא הזכות להילחם במדכאים בכל האמצעים, כולל טרור. אסור להתעלם מפרק זה בדרכו של נלסון מנדלה, ולהתרכז רק בפרק השני. להיפך, דווקא החלק הראשון הוא המקנה לחלק השני את מלוא עוצמתו המוסרית.

עם שחרורו הדהים מנדלה את העולם. הוא סלח לכולאיו ולמדכאיו. הוא תבע מבני עמו לסלוח לרודנים האכזריים, שהתעללו בהם והעבירו אותם בכל מדורי הגיהינום. תאוות הנקם היא רגש אנושי בסיסי; עם המשתחרר מעול מדכאיו שואף לנקמה. והנה, ציבור שהושפל במשך עשרות שנים, שרבבות מבניו ובנותיו נרצחו, עונו למוות, נאנסו, נקרעו מחיק משפחותיהם על ידי משטרה סדיסטית – מציבור זה דרש מנדלה לסלוח.

בפני `ועדת האמת וההתפייסות` עמדו פקידי המשטר, חייליו ושוטריו והודו בפשעים המחרידים ביותר שניתן להעלות על הדעת, ביקשו סליחה וזכו בה. ומעל כולם ריחפה רוחו של מנדלה. הוא סלח גם לישראל, השותפה הנאמנה ביותר של המשטר הגזעני, עד כדי שיתוף פעולה אטומי. מן הסתם נזכר מנדלה ביהודים הצעירים והאמיצים, שחירפו את נפשם כדי לעזור לו בימיו כטרוריסט.

מנדלה שוחרר מהכלא ערב קריסת משטר ה`אפרטהייד`, משטר ה`ההפרדה` שהעניק למיעוט של 20% שלטון מוחלט במדינה, תוך הפיכת 80% האחרים לאבק־אדם. על המשטר הזה הוכרז חרם בינלאומי, שפגע קשה במעמדו ובכלכלתו. אך לא החרם הפיל את המשטר. המשטר הופל על ידי המוני השחורים שהתקוממו נגדו והרסו את כלכלתו באמצעות שביתות וחבלות, וכן, גם באמצעות מעשי טרור.

כיום מדובר הרבה על הדמיון בין המצב בישראל לבין משטר ה`אפרטהייד`. ואכן, יש הרבה היבטים דומים - החל בכבישים הנפרדים בגדה וכלה באפליית האזרחים הערבים בישראל עצמה. תופעות כמו גירוש ילדים ערבים מבריכות השחייה ואי־קבלה של אזרחים ערבים בסניפי הבנקים מחזקים תדמית זו. יש גם דמיון בין המובלעות הפלסטיניות בגדה ל`בנטוסטנים` בדרום אפריקה.

אך בפועל, הדמיון בין שני המשטרים שטחי. בדרום אפריקה היוו הלבנים 20%, מול כ–80% שחורים ו`צבעונים`. בישראל היהודים הם רוב של קרוב ל–80%, ובשטח שבין הים והירדן מהווים היהודים עכשיו כמחצית. כלכלת המיעוט הלבן בדרום אפריקה היתה מבוססת על עבודת השחורים. הכלכלה הישראלית מסתדרת טוב מאוד בלי עבודה פלסטינית. בדרום אפריקה חיים גזעים שונים, אך כולם רואים עצמם כדרום־אפריקאים. בארץ ישראל חיים שני לאומים שאין ביניהם דבר במשותף: לא שפה, לא תרבות, לא דת, לא היסטוריה, לא השקפה פוליטית. בדרום אפריקה לא הציע איש לחלק את הארץ. אצלנו יש רוב גדול בשני המחנות התומך בחלוקה.

בדרום אפריקה קם השלום במדינה אחת. בארץ ייתכן שלום רק בין שתי מדינות־אחיות. איש לא חלם על גירוש השחורים מדרום אפריקה. מה אצלנו?

ייתכן מאוד שהמשטר בשטחים הפלסטיניים הכבושים גרוע ממשטר ה`אפרטהייד`, ולו רק בגלל מפעל ההתנחלות וסכנת הטיהור האתני. הסכנה המרחפת על העם הפלסטיני גדולה מזו שריחפה על השחורים בדרום אפריקה. אני מקווה שבבוא השלום – והוא בוא יבוא - תשרה רוחו של מנדלה על שני הצדדים, והשלום יהיה מלווה בהתפייסות. מנדלה הוא אחד ויחיד, אך אין לשכוח: מנדלה הצליח במלאכת הפיוס גם מפני שמולו עמד פרדריק וילם דה־קלרק, המנהיג הלבן, איש ה`אפרטהייד` לשעבר, שהפך את עורו והושיט יד למנדלה. אני מקווה שבבוא היום יהיה לנו דה־קלרק משלנו.
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

היום (רביעי) משמרות מחאה ברחבי הארץ: די למעצרים המנהליים! ישוחרר מאהר אל-אח`רס!
גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית
בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו