קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - פרשנות

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

סמרטוט אדום: מכתב לשופטים/ות - קישור מתוקן
מאת גדעון ספירו
הגדה השמאלית
11.8.13
http://hagada.org.il/2013/08/11/%d7%a1%d7%9e%d7%a8%d7%98%d7%95%d7%98-
%d7%90%d7%93%d7%95%d7%9d-%d7%9e%d7%9b%d7%aa%d7%91%d7%99%d7%9d-
%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%9d%d7%95%d7%aa/



הקדמה

זה למעלה מ-30 שנה שאני מקיים פרויקט `מכתבים לשופטים` במסגרתו אני נוזף, מבקר,
ומגנה באמצעות מכתבים אישיים, שופטים בכל הערכאות, שסרחו ולקו בפסיקות גזעניות,
תומכות כיבוש והפרות זכויות אדם, או פסיקות שזועק מהן עוול בסוגיות כמו אלימות
במשפחה, אונס או ניצול מיני של ילדים. יעדי המכתבים הם אמנם בעיקר שופטים, אבל גם
מי שנושקים במעגל השפיטה והחקיקה כמו יועצים משפטיים, שרים וחברי כנסת. המכתב
הראשון נשלח ביוני 1982 והאחרון ב-8 באוגוסט 2013.

בתווך יש כאלפיים מכתבים. חלק מהמכתבים מלווים בחומר ביוגרפי המדגים את תהליך
השינוי שעברתי מאז ימי בתנועה הקיבוצית, גיוסי לצבא, עבודתי העיתונאית ועד לפעילותי
בארגוני שלום וזכויות אדם. מרבית המכתבים עוסקים בסוגיות הכיבוש והמשתמע ממנו. על
כן, בקריאת המכתבים ברצף יבחין הקורא, מדרך הטבע, בשימוש חוזר במטבעות לשון. לכן
חשוב לזכור כי כל שופט מקבל רק את המכתב האישי אליו. יחד עם זאת השתדלתי להתמקד בכל
מכתב בעילה הקונקרטית שבגינה נשלח המכתב.

נקודת המוצא שלי היא זו: שופט שסרח, דינו כדין פוליטיקאי שסרח, והוא מפסיק להיות
`כבודו`. מחמת העוצמה שכרוכה במשרה, יש לייסר שופטים שסרחו בשוטים ובעקרבים ובלשון
ברורה ולא מתחנפת. לקראת סוף השנה היהודית אני מקדיש את הטור ליבול המכתבים של
החודשים האחרונים.

לנוחיות הקורא/ת, תוכן עניינים: 1. לשופטי ביהמ`ש העליון בנושא עתירה לאסור את
השימוש בזרחן לבן במקומות מיושבים; 2. לשופט בית משפט צבאי על הוצאת צו למעצר
מנהלי; 3. לשופט ביהמ`ש המחוזי ירושלים לרגל גזר הדין על ארבעה שוטרי משמר הגבול
שהורשעו בהתעללות; 4. לשופט ביהמ`ש המחוזי ירושלים על זיכוי רופא מתעלל ועל גזר
הדין לצעירים שביצעו לינץ`; 5. לשופטת ביהמ`ש לעניינים מקומיים ירושלים על גזר דין
של עשור בכלא למוכר בייגלה; 6. לשופטת בית משפט שלום ירושלים על גזר דין של חייל
מתעלל; 7. לסגן נשיא ביהמ`ש המחוזי חיפה על הרשעת הנאשמים בהרג המחבל נתן זאדה; 8.
לשופט ביהמ`ש המחוזי תל אביב על פסיקתו לשלם למתנחלי גוש קטיף פיצוי כספי.

--------------------------------------------------------------------------------

1.

31 במאי 2013
לכבוד עדנה ארבל
חנן מלצר
יורם דנציגר
שופטי בית המשפט העליון, ירושלים

שלום רב,

החודש התחלתם לדון בעתירת הזרחן המבקשת מכם לאסור את השימוש בזרחן לבן במקומות
מיושבים. העתירה הוגשה על ידי 16 ארגוני זכויות אדם ועוד מאה עותרים פרטיים (בג`צ
4146/11). העתירה נולדה בעקבות שימוש שעשה הצבא הישראלי בזרחן לבן באזורים מיושבים
בעזה במבצע `עופרת יצוקה`. זרחן לבן הוא נשק כימי שיוצר גושי אש אדירים ופגיעתו קשה
מנשוא. כאשר הוא בא במגע עם בני אדם הוא גורם לכוויות קשות, הגוף נחרך ומתעוות. זהו
מוות בייסורים נוראיים. אם יש מי ששורדים אותו, הם נותרים עם עיוותי גוף, צלקות
וכאבי תופת לכל חייהם.

התמונות של ילדי עזה ואזרחיה שנפגעו מהזרחן מעוררות חלחלה וזעם, מזכירות את התמונות
שראיתי בעת ביקורי באתר הזיכרון לנפגעי פצצת האטום בהירושימה. מי שנחשף אליהן לא
ישכח את מראות הזוועה.

עתירה זו מעניקה לכם הזדמנות לתת גט כריתות להרכנת ראש כנועה בפני הממסד הביטחוני
שב`כ-מוסד-צבא-משטרה -מתנחלים כל אימת שמדובר בסוגיות הקשורות בכיבוש.

פרת הביטחון סחטה מבתי המשפט בכלל והעליון בפרט, החלטות המגבות כיבוש, פשעי מלחמה
והפרות בוטות של זכויות אדם. החלטות אלה מהוות תעודת בושה למדינת ישראל והן תרדופנה
אותנו עוד זמן רב.

מהלך העניינים בדיון הראשון (13.5.2013) לא מבשר טובות. שוב עשיתם שימוש בנוהל
המגונה של דיון במעמד צד אחד, שבו אתם מסתודדים עם נציגי הצבא, מהלך שמסרס כל שיקול
דעת תבוני, הומניסטי ודמוקרטי. בדיונים מסוג זה נציגי מערכת הביטחון מספרים לכם
סיפורי אלף לילה ולילה, ואתם כמעט תמיד יוצאים זחוחים מהמפגש האינטימי עם שתי
המילים `נחה דעתנו`. על מה ולמה אתם נחים? שהרי מדובר בהליך שיפוטי הנוגד עקרונות
בסיסיים של דמוקרטיה, הגינות וצדק. הצד השני לא יכול לחקור חקירה נגדית על מה
שהתרחש בחדר הסגור. כל ההליך הקלוקל הזה נעשה תחת התואר `בית משפט גבוה לצדק.` איך
מילים מאבדות את משמעותן. אני חושש שמא שוב תגלו מורך לב ותקבלו החלטה פושעת, עטופה
במריחות מהלקסיקון המשפטי המאפשרת לצבא להמשיך ולהשתמש בזרחן הלבן.

תחזית עגומה זו מקבלת חיזוק לאור הקמת בסיס של ההתנחלויות בבית המשפט העליון בדמותו
של המתנחל סולברג. פשע ההתנחלויות הוא פשע הכיבוש, הוא פשע האפרטהייד וכל אלה
הולכים וכובשים נתחים נוספים במסדרונות המשפט והשלטון.

יחד עם זאת, כל עוד לא התקבלה החלטה מחובתו של כל אדם החרד מהדהירה הישראלית לעבר
תהום החידלון, לעשות ככל יכולתו למנוע את האסון; לקוות שנותר בליבכם איזה תא
דמוקרטי כבוי, שיש להעירו ולהחזירו לתפקוד. את זאת אני עושה בפרויקט `מכתבים
לשופטים` המציין בימים אלה 30 שנים.

אשר על כן אני אומר לכם, חברים יקרים, אין מקום להתפלפלויות בסוגיית הזרחן הלבן. כל
אדם הגון שלא עיוות את המלה צדק חייב להיות נגד השימוש בזרחן לבן בקרב אוכלוסייה
אזרחית. יש לכם מלוא הטנא עוגנים להחלטה כזו, החל מאמנות בינלאומיות, עבור לעקרונות
הצדק והמשפט של נביאי ישראל, המשך בהסתמכות על גדולי הפילוסופים האמונים על צדק
ומוסר אוניברסליים וכלה באינסטינקט הבריא של אדם ישר שאומר: במדינתי לא יהיה כדבר
הזה שצבא ישתמש בנשק כימי הפוגע אנושות באוכלוסיה אזרחית, בהם ילדים, נשים וקשישים.

אין שום צורך לחכות שנים להחלטה כה מתבקשת וכל יום של מזמוז והשהייה, הוא יום חג
לפושעי המלחמה. אזרו עוז, קבלו החלטה בהירה וברורה כמוצע כאן, איסור גורף וחד-
משמעי על שימוש בזרחן באזורים מיושבים ותפתחו דף חדש בתולדות בית המשפט העליון – דף
המציין יציאה מחושך לאור, מכבלי הכניעה לצבא, לשב`כ ולשאר זרועות הביטחון לעבר
נאורות, הומניזם, צדק וחירות האדם.

גדעון ספירו

--------------------------------------------------------------------------------

2.

17 ביוני 2013
לכבוד עו`ד שמואל אשואל
פתח תקווה
ו/או יחידת בתי משפט צבאיים

למרבה הבושה אתה מכהן כשופט צבאי במילואים בדרגת רב סרן. בעיתון `הארץ` (3.6.2013)
פורסמה ידיעה מאת עמירה הס לפיה, פרץ עימות מילולי חריף בינך לבין פרקליטו של תושב
הגדה, בעת דיון בדלתיים סגורות, על הוצאת צו למעצר מנהלי שני. ההליך השיפוטי להוצאת
הצו הינו נבזי ומעוות. העציר, שלא הורשע במאום, אינו יכול להגן על עצמו משום שאינו
יודע מהן עילות המעצר. התובע, איש צבא הכיבוש כמוך, הראה לך במעמד צד אחד את
העילות, ופרקליטו של העציר עומד בפני קיר אטום ולמעשה לא יכול למלא את תפקידו.

בידיעה נכתב, ואני מצטט: `סנגורו של העציר, לביב חביב, ביקש למצות את טווח ההגנה
הצר שההליך מתיר לו` ושאל את התובע שאלות הנוגעות לטיב המידע החדש ולא לתוכנו.
התובע, סגן מיכאל דבר, סירב לענות. חביב ביקש ממך לחייבו לענות, סירבת ובטון מזלזל
אמרת לו, `ככל הנראה אתה מופיע בפעם הראשונה בהליך זה`, זאת שעה שחביב מופיע כבר 12
שנים בבתי משפט צבאיים. לנוכח התנהגותך ביקש עו`ד חביב כי תפסול את עצמך ושוב
סירבת. הִפסקת את הדיון `לאור התנהגותו החריגה והאלימה של עו`ד חביב`. כאן כבר עברת
את גבולות החוצפה אפילו בקנה מידה ישראלי. אתה מתלונן על אלימות? הרי אתה נציג
האלימות בשטחים הכבושים. הינך משרת באמצעות בית המשפט הצבאי את הכיבוש האכזרי. אתה
שולח למעצרים אנשים חפים מפשע בהליכים היאים למשטרי עריצות. אתה מסייע בשמירת משטר
האפרטהייד שישראל הקימה בשטחים הכבושים.

העובדה שאתה מוכן להמיר את גלימת עורך הדין האזרחי במדי צבא הכיבוש בשירות פשעי
מלחמה, מציבה אותך ברשימת שופטים שיש להביאם לבית הדין הבינלאומי בהאג. החומרה
במעשיך כבדה במיוחד, שהרי אין עורך דין אזרחי אחד שחוייב לשרת במילואים כשופט צבאי
אם הדבר נוגד את ערכיו הדמוקרטיים. הנכונות שלך לעשות זאת משבצת אותך במשבצת אויבי
הדמוקרטיה וזכויות אדם. החשבון של שוחרי זכויות האדם עם אנשים כמוך הוא נוקב. אני
מציע לך לשקול מחדש את הסכמתך לכהן כשופט צבאי. אם תודיע, מכאן ואילך, על סירובך
לכהן בתפקיד כלשהו במערכת השיפוט הצבאית בשטחים הכבושים, הדבר יישקל לזכותך ביום
פקודה.

גדעון ספירו

--------------------------------------------------------------------------------

3.

22 ביוני 2013
לכבוד רפי כרמל
שופט בית משפט מחוזי, ירושלים

לרגל גזר הדין על ארבעה שוטרי משמר הגבול שהורשעו בהתעללות, הוקרן בתוכניתו של רפי
רשף בערוץ 10 (17 ביוני 2013), סרטון בו נראים השוטרים, חמושים בנשק ובכלב, מתעללים
בצעיר פלסטיני בן 18, מכים אותו, שופכים עליו מים ומאיימים עליו כי יפעילו נגדו את
הכלב. הצעיר הפלסטיני בוכה ומתחנן על חייו, פוחד פחד מוות מהכלב. הסרטון צולם על
ידי אחד השוטרים והועלה לרשת האינטרנט. בשעתו, כאשר הוקרן הסרטון לראשונה במהדורות
החדשות, הוא עורר תגובות קשות של תדהמה, שהרי זוהי אחת משיטות ההתעללות שיהודים חוו
תחת המשטר הנאצי. כיליד גרמניה, שנאלץ להגר ממנה דקה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה,
חשתי בושה עמוקה שבמדינה בה מצאה משפחתי מקלט נוקט הכובש הישראלי בשיטות התעללות
שהופעלו נגד יהודים.

הצפי של דמוקרט ושוחר זכויות אדם בעל תודעה היסטורית, היה, כי במדינה `היהודית
והדמוקרטית` ייתן שופט יהודי גזר דין של לפחות מספר שנות מאסר כיאה לחומרת העבירה.
לכן רב היה הזעזוע כאשר התברר כי גזרת על הארבעה עבודות שירות. הכתב שדיווח על כך,
הוסיף כי הארבעה, שחששו כי הם עומדים בפני תקופות מאסר ממושכות, חייכו בינם לבין
עצמם בשביעות רצון לנוכח גזר הדין המקל. זהו גזר דין שמשדר אטימות מוסרית וגזענות
המשקפים את הערכים של מדינת האפרטהייד הישראלית שהוקמה בשטחים הכבושים ושפירותיה
הרעילים עברו זה מכבר לתחומי הקו הירוק.

רוח עוועים של משטרי עריצות מרחפת מעל גזר הדין. עוצמת הביזיון וזילות מערכת המשפט
המאפיינים את גזר הדין מזדקרים כאשר אני חושב מה הייתה פוסקת מערכת המשפט הישראלית
לארבעה פלסטינים שהיו מתעללים בצורה דומה בצעיר יהודי – שנות מאסר ארוכות. אילו
ישראל הייתה מדינה דמוקרטית, מן הדין היה להעביר אותך מיידית מתפקיד שיפוטי. הצרה
היא, שהיא יותר יהודית גזענית מדמוקרטית, לכן תמשיך לזרוע הכרעות שיפוטיות כה
מקוממות.

גדעון ספירו

--------------------------------------------------------------------------------

4.

14 ביולי 2013
לכבוד השופט יעקב צבן
שופט בית המשפט המחוזי, ירושלים

שתי פאשלות קשות בפרק זמן של שבוע הינן הישג שיפוטי נדיר שמחייב טיפול לא שגרתי.

מהדורת האינטרנט של מעריב (25.6.2013) ומהדורת הדפוס של הארץ (4.7.2013) פרסמו
בהבלטה את החלטתך לזכות רופא מכתב אישום של מעשה מגונה בילדה בת 13. הילדה באה בגפה
אל הרופא בגלל כאב אוזניים. הילדה העידה כי הרופא מישש את ביטנה וירד לאבר המין,
שאל אותה אם היא נהנית, הפציר בה לא לספר להוריה והוסיף כי אם הדבר נעם לה שתבוא
בגפה פעם נוספת.

עדות הרופא אישרה בעיקרו של דבר את עדות הילדה. הוא תירץ את מעשיו בבדיקה רפואית
מונעת. ציינת בפסק הדין כי עדותה של הילדה נמצאה מהימנה לכל אורך הדרך. לאור זאת
הזיכוי מעורר אי נחת ואי נוחות. בפסק הדין אתה מציין, שגם אם התנהגות הרופא היא
בעייתית, הרי מדובר בסוגיה רפואית מובהקת `שאינה נמצאת בתחום ידיעתו השיפוטית של
בית המשפט`.

על כן אין מנוס מלשאול אותך: אתה באמת טמבל או רק עושה מעצמך אַהַבַּל?

האם הלכת פעם לרופא בגין כאב אוזניים והרופא מישש וליטף את אבר מינך ואשכיך, וגם
שאל אותך אם זה נעים? אתה עושה צחוק מהעבודה ומהווה סכנה לילדים. הפער בין המלל של
פסק הדין לבין הזיכוי הוא בלתי נסבל. הוא יותר מרמז לרופאים מניאקים כי בחסות
`בדיקה גופנית מקיפה` הם רשאים לתת דרור לניצול מיני של ילדים. צריך להעיף אותך מכס
השיפוט כמו שמורידים נהג שיכור מההגה.

בקושי יבש הדיו על זיכוי הרופא, כיכבת שוב בהכרעה שיפוטית שראויה לתואר שערורייה.
עיתון הארץ (9.7.2013) והשבועון סוף שבוע במדורו של נתן זהבי `זהבי עצבני`
(12.7.2013) הרחיבו את הדיווח על גזר הדין המגוחך שגזרת על שלושה צעירים יהודים
שהורשעו בלינץ` אכזרי במיוחד בג`מאל ג`ולאני, אותו לא הכירו כלל, פשוט ערבי שנקלע
בדרכם באקראי. גזענות מהזן הניאו נאצי. הם הפליאו בו את מכותיהם, כמעט עד צאת
נשמתו. ג`ולאני הגיע לבית חולים פצוע אנוש וכפסע היה בינו לבין המוות. בהכרעת הדין
אתה אומר דברים כדרבנות בגנות הלינץ` והגזענות אבל מהר מאד מתברר שזהו טקסט מוליך
שולל והשד הגזעני פרץ החוצה בדמות גזר דין המעליב את כל הנאבקים נגד הגזענות הפושה
בישראל.

הנאשם המרכזי שהורשע בלינץ`, בתרגום לשפה משפטית `חבלה בנסיבות מחמירות ובסיוע
לתקיפה בנסיבות מחמירות מתוך מניע גזעני`, נידון ל-8 חודשי מאסר ושני חבריו, האחד
לשלושה לחדשים והשני לחודש מאסר על תנאי.

אני מצטרף לדעתו של זהבי ואחרים כי אילו היה מדובר בעבדאללה, מוחמד ואחמד שהורשעו
בלינץ` נגד יהודי הם היו חוטפים בין 10 ל-30 שנים, קרוב לוודאי תוך אזכור השואה.
כפליט מגרמניה הנאצית, שלא מעט מיהודיה הוכו למוות באכזריות דומה למורשעים שהיכו את
ג`מאל, אני רואה בגזר הדין זיכוי בפועל ועידוד להמשיך במעשי לינץ` בפלסטינים.

גדעון ספירו

--------------------------------------------------------------------------------

5.

27 ביולי 2013
לכבוד השופטת תמר נמרודי
בית המשפט לעניינים מקומיים ירושלים

בעיתון הארץ (27 ביולי 2013) פורסמה ידיעה תחת הכותרת `מוכר בייגלה ממזרח ירושלים
נשלח לעשור בכלא כי פעל בלי רישיון`. האיש הוא זכי סבאח, בן 54, אב לשבעה וחולה
סכרת, ומזה 15 שנים הוא מוכר כעכים ללא רישיון. מאז 2005 רשמו לו פקחי העירייה אלפי
דו`חות שהצטברו לסכום של 732 אלף שקלים. זהו כמובן חוב שמוכר כעכים לא יכול לעמוד
בו. על כל דו`ח שלא שולם יש חלופת מאסר.

התובע העירוני דרש להרשיע את סבאח ולגזור עליו את מלוא ימי המאסר. היענותך לדרישת
התובע הותירה אותך עם חישוב חשבונאי פשוט של חיבור כל ימי המאסר שהצטופפו ב-254
תיקי התביעה – שהם 3554 ימים, שהם 10 שנים. את, תמר נמרודי, חתומה על גזר הדין
המעוות והמביש הזה, שניתן בהיעדרו של הנאשם. השאלה אם חתמת על גזר הדין מחמת
כסילות, גזענות, נטייה לרצות את השלטון או בורות מקצועית, או שמא חס ושלום כל
הארבעה ביחד, היא ללא ספק מעניינת, אבל אתרכז רק בהיבט הגזעני, שהוא דוקר את העין
ומקומם את הלב.

אנחנו לא זקוקים לשופטים היודעים לחבר מספרים. לכך מספיק מנהל חשבונות מהדרג הנמוך.
אנו גם לא זקוקים לשופטים הפועלים כשלוחה של הגזברות למען שפר את הכנסות העירייה.
הצידוק למקצוע השיפוט נעוץ בהפעלת שיקול דעת תוך אימוץ השקפת עולם דמוקרטית.

במקרה שלפנינו ברור שהעירייה מנהלת מסע רדיפה גזעני נגד סבאח, ולא רק נגדו. השאלה
שהיית צריכה לשאול את התובע העירוני היא, הכיצד צצים אלפי דו`חות נגד רוכל מסכן אחד
העובד קשה לפרנסתו. ברור שהוא אינו מפריע לאיש. רוכלים ההולכים עם מגש כעכים על ראש
הם חלק ממרקם השוק. מדיניות העירייה, כמוה כמדיניות משרד הפנים, להקשות על חייהם של
הפלסטינים במזרח העיר, להפכם לגיהינום בתקווה שיקומו ויעזבו. זהו הטרנספר השקט. את
משתפת פעולה עם הפשע, מה שהופך אותך משופטת לפושטת רגל שיפוטית. אינני יודע אם זה
ינחם אותך, אבל את לא לבד. הגזענות כבר חרכה חלקים ניכרים ממאזני הצדק הישראלי.
הכיבוש המתמשך מרקיב גם את מערכת המשפט מהשלום ועד לעליון, שם יושב לבושתנו המתנחל
הגזען נעם סולברג.

סבאח וחבריו לא יעזבו את ירושלים. אם לא יוכלו להתפרנס הם יתייצבו בביטוח הלאומי
לקבלת דמי אבטלה. אם זכות זו תמנע מהם בגין חקיקה גזענית של הכנסת, תמצאנה דרכים
אחרות כדי לשרוד. ליהודים ניסיון רב בתחום של הבה ונתחכמה ויש לפלסטינים ממי ללמוד.
עצה ידידותית לי אליך: סורי מהדרך הרעה, ואל תהיי משרתת כנועה של השלטון.

גדעון ספירו

--------------------------------------------------------------------------------

6.

4 באוגוסט 2013
לכבוד חנה מרים לומפ
שופטת בית משפט שלום, ירושלים

ב-30 ביולי הקרינו בחדשות ערוץ 10 את ההתעללות הפראית והברברית של מיכאל גרשקוביץ,
חייל בחטיבת כפיר של צבא הכיבוש ישראלי, בקבוצת פועלים פלסטינים קשי-יום שהמתינו
בצומת התנחלות פצאל להסעה למקום עבודתם. מצלמות האבטחה תיעדו את מסע האלימות של
גרשקוביץ שתקף בנישקו האישי את הפלסטינים באכזריות שקשה היה לצפות בה, למי שלא איבד
צלם אדם.

זו הייתה אלימות בנוסח התפוז המכני, אכזריות כלפי אנשים שאותם לא הכיר ושלא הרעו לו
כזית. אבל לתקיפה הזאת נוספה קומה נוספת בדמות גזענות ניאו-נאצית. החייל תקף את
קורבנותיו אך ורק משום שהיו פלסטינים. את זאת למד כנראה בתקופת שירותו בשטחים
הכבושים.

אלימות גזענית זו הייתה מנת חלקנו כיהודים לא אחת לאורך ההיסטוריה. כניצול פרעות
ליל הבדולח בגרמניה, אני יודע כי לא מעט יהודים הותקפו בצורה כה שטנית על ידי
גרמנים שהפנימו את הרעיון שכבודם ורכושם של היהודים הפקר.

אילו מדינת ישראל הייתה דמוקרטיה המכבדת זכויות אדם, היא הייתה מגלה אפס סובלנות
כלפי פוגרום בפלסטינים תמימים, בוודאי כשמדובר בשילוב הקטלני של אלימות וגזענות.
בתי המשפט של מדינה כזו, שהיא דמוקרטית לפני שהיא יהודית, היו שולחים את התוקף
להרבה שנות מאסר כדי שיהיה לו זמן לחשוב על מה שעשה, ובה בעת ישמש גם כאזהרה לאחרים
אם הם נגועים בשנאת האחר.

נפלת לבור עמוק ואפל. במקום לשלוח את הפושע למספר שנות מאסר גזרת עליו חודשיים מאסר
וקנס כספי. גרשקוביץ בוודאי לא מתרגש מכך. אני מעריך שאת הקנס וסכום הפיצוי המעליב
שפסקת, תשלמנה אחת מעמותות המתנחלים הטובעות בים כספים הן מהממשלה והן מטייקונים
יהודים העושים כספם מבתי הימורים. ואילו בשני חודשי מאסרו הוא יקבל בכלא טפיחות על
השכם מסוהרים ועבריינים שנגועים בגזענות. ארבעת חודשי עבודות השירות שפסקת לו הם
חלק מהאבסורד הישראלי. הוא לא יעשה עבודות שירות ברשות הפלסטינית בתחומה ביצע את
פשעו, למשל בבית חולים פלסטיני שם קיבלו קורבנותיו טיפול. הוא יעשה עבודות שירות
בבית החייל באילת. היכה את המדוכאים ויעשה עבודות שירות אצל המדכאים. המצאה ישראלית
גאונית.

בפסק דינך כתבת כי מעשיו של הנאשם מעוררים `שאט נפש`, אבל אני לא מאמין לך. מי
שמעשיו מעוררים בו שאט נפש לא פוסק גזר דין כה מגוחך. הנסיבות המקלות שבהן ניסית
לתרץ את הנבלה השיפוטית, הן לא ממן העניין, ניסיון מלאכותי להוליך שולל. הבה נניח
כנטען שהייתה לפושע ילדות קשה, זאת נסיבה מקלה לפוגרום גזעני בערבים? האם העלית פעם
על דעתך כמה פלסטינים עברו ילדות קשה בגלל הכיבוש הנמשך 46 שנים? תרגום גזר דינך
לערבית, הוא מתן רישיון לכל פלסטיני שסבל מילדות קשה להכות כל יהודי (לא כולל
מתנחלים וכוחות הכיבוש) שנקרה על דרכו. אדם בעל תחושת צדק יתקומם נוכח התנהגות
כזאת.

נסיבה מקלה נוספת שאת זוקפת לזכותו היא `מצבים קשים שעבר בשירותו הצבאי`. מי שעברו
ועוברים מצבים קשים מדי יום, זה עשרות שנים, הם הפלסטינים הנאנקים תחת ידם הקשה של
קלגסי הכיבוש. אכן, הכיבוש משאיר צלקות גם אצל הכובשים, אבל הפיתרון אינו עוד מאותו
דבר, והחיילים שהקימו את `שוברים שתיקה` הם התשובה לדיכוי ולהתעללות.

נתקפתי בצחוק מר כשקראתי `שבמעשיו פגע הנאשם בתדמית המתיישבים ותדמית מדינת ישראל`.
את חיה בלה לה לנד. התנתקת מכדור הארץ או שמא זה חלק מחוש ההומור שלך? האם ניתן
בכלל לפגוע בתדמית המתנחלים (מתיישבים בפיך), אותם שודדי וגונבי אדמות פלסטיניות?
הם כבר מצויים בתחתית התדמית. האם ניתן לפגוע בתדמית מדינת ישראל שאלימות הכיבוש
והפרות זכויות אדם הם לחם חוקה? האם נותר גרגיר של תדמית חיובית במדינה בה קוראים
רבניה לא להשכיר דירות לערבים ומצדיקים רצח תינוקות לא יהודים? היש למדינת
האפרטהייד שישראל והמתנחלים הקימו בשטחים הכבושים תדמית חיובית שהפושע יכול לפגוע
בה? אולי התכוונת לפגיעה בתדמיתם של `חבורת חסמבה` שורפי המסגדים ממחתרת תג מחיר?

בדבר אחד את צודקת. הפושע הוא בסך הכל אדם נורמטיבי. מעשהו עולה בקנה אחד עם נורמות
הכיבוש כפי שגזר דינך עולה בקנה אחד עם הקידה שמערכת המשפט הישראלית קדה בפני
נורמות אלו. התקרנפות קוראים לזאת, והיא תואמת ומתואמת עם תהליך הסיאוב שעבר ועובר
על מדינת ישראל.

האיש הלא נורמטיבי בסיפור הזה הוא אנוכי, שעם כל מכתב כזה אני מסתכן בהעמדה לדין
בסעיף `זילות בית המשפט`, סעיף סותם פיות עם מקדם שחיתות גבוה של שמור לי ואשמור
לך, שדינו שלוש שנות מאסר. אגרתי כבר שלושת אלפים שנות מאסר והפרקליטות המסכנה
עדיין מתלבטת מה עושים איתי, איך סותמים לי את הפה?

נוכח האמור אני נוטה לדעה כי צפית בסרט שוב ושוב בהנאה הולכת וגדלה וזה בא לידי
ביטוי בגזר הדין. למעשה גזר דינך הוא זיכוי ועידוד לאחרים להמשיך בדרך זו. לכן
מתאימה לו ההגדרה – פסיקה קולוניאליסטית. אל תיקחי ללב. את נורמטיבית.

תזדקקי להרבה אקונומיקה בשביל להתנקות מכתם זה. פתחת חשבון ארוך עם שוחרי זכויות
אדם. יחד עם זאת אינני מאחל לך או למי ממשפחתך חוויה דומה לזו שחוו הפלסטינים.

גדעון ספירו

--------------------------------------------------------------------------------

7.

5 באוגוסט 2013
לכבוד הגנרל אילן שיף
סגן נשיא בית המשפט המחוזי, חיפה

באוגוסט 2005 נכנס החייל נתן זאדה עם נשקו לאוטובוס בקו 165 הנוסע לשפרעם. לפתע קם
והחל יורה לכל עבר. בטבח נהרגו ארבעה בני אדם ורבים אחרים נפצעו, כולם ערבים אזרחי
ישראל שלא חטאו ולא פשעו, זולת `פשע` אחד בלתי נסלח – היותם ערבים, מה שהופך את
חייהם להפקר. בשעת המעשה היה זאדה תושב ההתנחלות תפוח, הידועה כמעוז ימני קיצוני
העורך לא אחת פוגרומים בפלסטינים. המון זועם של תושבי שפרעם ניטרל את המחבל היהודי.
המשטרה טענה שנעשה בו לינץ`. בנסיבות הפרשה לא היה, לדעתי, מקום להעמיד לדין איש
מהמנטרלים, אולם המשטרה והפרקליטות סברו אחרת. בחלוף 10 חודשים שלפה המשטרה שבעה
תושבי שפרעם שהועמדו לדין בבית המשפט המחוזי בחיפה כאשר האישום מייחס להם ניסיון
לרצח. הרכב השופטים כלל אותך כאב בית הדין ואת השופטות חני הורביץ וצלה קינן.

ההחלטה להעמידם לדין הייתה פוליטית והמטרה ברורה: להעביר מסר לפיו ערבים לא יהרגו
חייל יהודי גם אם הוא מחבל שזה עתה טבח בהם. הריגה בעיצומם של רגעי זעם או רצח בדם
קר שמסתיימים ללא ענישה, הם פריבילגיה השמורה ליהודים הרוצחים/הורגים ערבים.

בית המשפט יכול היה לא לשתף פעולה עם המגמה הפוליטית באמצעות פרשנות משפטית
יצירתית, כמו למשל, להחיל על המקרה את `הלכת דרומי` שפותרת מאחריות פלילית הריגת
פורץ. מה שנכון לגבי גנבים בוודאי תופש כאשר מדובר ברוצח שנהרג בידי מי שהיו יכולים
להיות קורבנותיו, בצמוד לביצוע פשעו. אשר על כן `אנחנו מחליטים כי בתודעת הנאשמים
היה מדובר בניטרול סכנה ומזכים אותם`. זה לא קרה.

החלטתם לשחק את המשחק ולשתף פעולה עם הפרקליטות והמשטרה, לנהל כאילו משפט פלילי מן
המניין כאשר לכל ברור כי הזיכוי המתבקש יישאר יתום. ואכן בימים אלה הסתיים המשפט
בהרשעת שישה מן הנאשמים. אתר האינטרנט של הג`רוזלם פוסט פרסם ב-27 ביולי 2013 ידיעה
על הכרעת הדין לפיה, ארבעה הורשעו `בניסיון להריגה`, שניים `בתקיפה בנסיבות
מחמירות` ואחד זוכה. כך נותנים להצגה מראית עין של משפט תקני.

אני מעריך שמעל המשפט ריחפה רוחה של הרודנות הצבאית והגזענות שאתה נושא עימך.

אתה תוצר של הכיבוש וגם מעצב שלו. התגייסת ב-1969 והשתחררת ב-2001. כמחצית חייך, 32
שנים, הקדשת למערכת המשפט הצבאית של הקולוניאליזם הישראלי. אט אט עלית בסולם
התפקידים והדרגות עד שהגעת לצמרת כפרקליט צבאי ראשי (פצ`ר). בתפקיד זה היית הקיסר
המשפטי של השטחים הכבושים, מפקדה של מערכת המשפט הצבאית בשטחים אלו, מערכת מעוולת,
מרושעת ופושעת שמשתפת פעולה עם העינויים, ששולחת ילדים לבתי סוהר, שעוצרת וכולאת
פלסטינים בסיטונות תוך הפרת זכויות אדם בסיסיות. היית שותף בכיר בבניית והטמעת משטר
האפרטהייד המשפטי. כפצ`ר גיבית חיילים שהרגו פלסטינים, ובמקרים לא מעטים לא פתחת
בחקירת מותם של פלסטינים מידי חיילי צבא הכיבוש. מן ההיבט הזה יש לך לא מעט דם על
הידיים.

האירוניה היא, שאתה נושא באחריות שילוחית למעשהו של זאדה. המחבל היהודי אינו מתוחכם
כמוך. הוא עשה אחד ועוד אחד, אולי אמר לעצמו שאם בכיר בשב`כ בדרגת אלוף (אהוד יתום)
רוצח בדם קר פלסטיני על ידי ריצוץ ראשו באבנים וברזלים ולא עומד לדין, וחיילים
שהרגו ילדים ונשים בני העם הפלסטיני לא הועמדו לדין, אזי חייהם שווים כקליפת השום.
לדידו של זאדה ערבי הוא ערבי משני צידי הקו הירוק ולכן מותר לקפד את חייהם. עכשיו
אתה מעניש את אלו שביקשו להגן על עצמם מפניו.

הביקורת מופנית גם לשתי עמיתותיך, שלצערי חולקות אתך מערכת ערכים דומה.

יחד עם זאת אני מקווה שתהיה לכם התבונה לא לשלוח את המורשעים למאסר. תגייסו ממקור
כלשהו רגע של כנות ותשאלו את עצמכם מה היה קורה במצב הפוך: היורה המרסס את הנוסעים
באוטובוס הוא ערבי, הנוסעים שנפגעו הם יהודים, והמון יהודי זועם צובא על האוטובוס
ומחסלים את היורה.
•האם המשטרה והפרקליטות היו מעמידים מי מהיהודים למשפט?
•ונניח שכן, האם הייתם מרשיעים את הנאשמים?
•ונניח שכן, האם בסעיפים כה חמורים כמן ניסיון להריגה?
•ונניח שכן, האם הייתם שולחים אותם למאסר בפועל?

אדם הגון יענה לשאלות בלאו: איש לא היה מועמד לדין. ואם כן, הם היו מזוכים, וגם אם
הבלתי יאומן היה מתרחש והיו מורשעים, לא היו נשלחים למאסר בפועל.

עיון בפסיקה הישראלית ב-46 שנות כיבוש יבהיר את השחיקה והדרדור שהיו והינם מנת חלקם
של בתי המשפט. האפליה, הגזענות, הגיבוי לכיבוש, להתנחלויות, להוצאות להורג ללא
משפט, לזיכוי מתנחלים שהרגו/רצחו פלסטינים, חרכו את עקרונות המשפט הדמוקרטי. לכן
היית יכול לקפץ בקלילות כזו מקיסר האפרטהייד המשפטי בשטחים הכבושים לכסא השופט
המחוזי בתחומי הקו הירוק.

גדעון ספירו

--------------------------------------------------------------------------------

8.

8 באוגוסט 2013
לכבוד איתן אורנשטיין
שופט מחוזי
בית המשפט המחוזי, תל אביב

באוגוסט 2005 הושלם גירוש המתנחלים מרצועת עזה, אחד ההישגים של מלחמת השחרור
הפלסטינית מהכיבוש הישראלי. ההתנחלויות והמתנחלים היו חלק מהטרור הממלכתי שישראל
הפעילה נגד מיליון ויותר תושביה הפלסטינים של עזה. בחסות הטנקים של צבא הכיבוש פלשו
המתנחלים לאדמות לא להם ברצועה, גנבו את מימיה ושדדו את קרקעותיה. מזכיר לי את
המתנחלים הגרמנים שנשלחו לאזורים שנכבשו בפולין במלחמת העולם השנייה `ליישב חלקי
מולדת משוחררים`, כך פעלה ישראל בעזה ובגדה, תחת אותו מוטו. מה שהיה פשע מלחמה
באזורי הכיבוש במלחמת העולם השנייה נשאר פשע מלחמה גם באזורי הכיבוש של מלחמת
השטחים שמנהלת ישראל.

למען תן תוקף מחודש לנושא באה אמנת רומא שנחתמה ב-1998 שקבעה, כי ישוב אוכלוסייה
כובשת בשטח שנכבש, הוא פשע מלחמה, וכך הוסר ספק, למי שהדבר היה דרוש לו, לגבי מעמדן
של ההתנחלויות.

במסגרת שוד הקרקעות וגניבת המים היו מתנחלים שעסקו גם בחקלאות. בשנות הכיבוש הם עשו
קופה יפה, בין השאר הודות לעבודה זולה שעמדה לרשותם. אלפי פלסטינים ותאילנדים,
נוצלו בהתנחלויות מצֵאת החמה ועד שקיעתה בתנאי שכר ירודים. הפלסטינים חיו בתחושה של
השפלה כאשר נאלצו לעבוד עבור הכובש ששדד את אדמתם. לא אחת בא הדבר לידי ביטוי
בתקיפת מתנחלים מעבידים בידי פועלים פלסטינים מתוסכלים. והדבר מובן: בעוד הפלסטיני,
פליט שגורש מביתו במלחמת 1948, חי בתנאי מצוקה במחנה פליטים, רואות עיניו מדי יום
את המתנחל מתגורר בווילה רחבת ידיים. גם שודד וגם מנקר עיניים.

כאמור, הטרור היהודי גורש סופית מעזה לפני 8 שנים והמגורשים קיבלו פיצויים נאים
ונדיבים מממשלת ישראל שהסתכמו במאות מיליוני שקלים. חלק מהם לא ידע איך לנהל
באחריות את גשם הנדבות שנחת עליהם, שיחקו בבורסה והפסידו כספים. המגורשים גילו מהר
מאד שממשלת ישראל, ככל שמדובר במתנחלים, היא פרה חולבת שאפשר לחלוב אותה שוב ושוב,
אבל גם ממשלת ישראל הידידותית למתנחלים, הבינה שיש איזה קו אדום. היא סירבה לדרישת
המגורשים לשלם להם פיצויים על `נזקי טרור האינתיפאדה השנייה` גם לאחר הגירוש. או אז
פנו לבית המשפט. ואכן, רווח והצלה באו להם משם.

בעיתון מעריב (6.8.2013) פורסם כי פסקת שעל המדינה לשלם למתנחלי גוש קטיף פיצוי
כספי בגין `נזקי טרור האינתיפאדה השנייה`. מדובר בהוצאה של מיליונים. לדעתי זו
החלטה שגויה, פרס לטרור המתנחלים, פרס לשודדים ולגנבים, פרס למאפיה שאין גבול
לתאבונה. יש כאן היפוך יוצרות. טרור הכיבוש וההתנחלויות הופך במשיכת קולמוס של שופט
ידידותי ל`טרור האינתיפאדה השנייה`. ומהי עילת האינתיפאדה השנייה, אם לא טרור
ההתנחלויות וצבא הכיבוש שהגן עליהם? מי שחייבים לשלם פיצויים, הם ישראל והמתנחלים
לפלסטינים, על שחמסו קרקע ומים מעם המקום, על שימוש שלא ברשות ברכושם.

ומאין יילקחו המיליונים שפסקת לזכות המגורשים? מכבשת הרש, מקצבאות הילדים, הקשישים,
גני הילדים וניצולי השואה. פרות הבשן, המיליארדרים הישראלים, תשובה, אריסון, דנקנר,
לפיד וכל האצולה הפיננסית, הם ימשיכו לטוס במטוסים פרטיים ולקפץ מווילה לווילה
ברחבי העולם. גם על זה היית צריך לחשוב אדון אורנשטיין לפני שאתה מחלק מיליונים
לפושעי מלחמה.

עק
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

פחות מאשר בנטוסטאנים
היום הכריזה ביביסטאן מלחמה על ישראל
ממשלת מיעוט עשויה להחזיר את מדינת ישראל למסלול של שפיות