קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

סתם שבת של פוגרום
yesh-din
Yossi Gurvitz
Posted on אוגוסט 15, 2013 by
https://blog.yesh-din.org/he/?p=473




כמה שעות לפני צאת אחת השבתות בחודש יוני האחרון, יצא ו’, תושב בורין, למרעה. לרוע מזלם של תושבי בורין, הם מוקפים בשלל התנחלויות ומאחזים, והתנכלויות ופרעות הן תופעה כמעט יומיומית. בשבתות, כשלפורעים בני העם הנבחר משעמם, המצב מחמיר.

כשו’ יצא מביתו, הוא הבחין בקבוצה של כמה עשרות מתנחלים, לבושים כולם חגיגית בבגדי שבת כאילו הלכו לבית הכנסת, יורדת מהמאחזים שעל הר ברכה לעבר בורין. ו’ הבחין, לחרדתו, שבין המתנחלים ובין הכפר ניצב רועה בודד. הוא רץ לכיוונו כדי להזהיר אותו; הרועה עצמו הבחין תוך זמן קצר בקבוצת המתנחלים שפוסעת נמרצות בכיוונו והחל נמלט. יהודים בתקופות אפלות (TM) בהיסטוריה ידעו שאם הם רואים קבוצה של גברים נוצרים שיצאו ביום ראשון מהכנסיה, כדאי להם לשנות מסלול, ובמהירות. כשהפלסטינים בשטחי סי רואים קבוצה של גברים בבגדי שבת, הם יודעים בדיוק מה מצפה להם.

צעירים בכפר הבחינו במתנחלים, והתארגנו כדי למנוע מהמתנחלים להגיע לכפר עצמו. שם כבר הפנימו את הלקח של ביאליק, על כך שמי ש”מנוסת עכברים נסו ומחבוא פשפשים הוחבאו/ וימותו מות כלבים שם באשר נמצאו,” וכשהפורעים מגיעים הם עומדים על נפשם. המתנחלים התחילו להשליך אבנים על הפלסטינים. ו’ הזעיק את הצבא, וזה פסע מעדנות אל הזירה כשעה וחצי לאחר שהחלה הקטטה. זה לא אמור היה לקחת כל כך הרבה זמן – ו’ זיהה שהכוחות הגיעו מאותו הכיוון שממנו הגיעו המתנחלים, כלומר מהמאחזים של הר ברכה. קשה להאמין שהחיילים לא ראו את הפורעים יוצאים לדרכם. אם הם לא הבחינו בכך, הם חיילים גרועים מאד. אלא שכאן פועל העיוורון הקבוע של צה”ל בגדה: פעולות עוול של המתנחלים שקופות, מבחינת החיילים. הן לא מושכות תשומת לב.

עם הגעת החיילים למקום, הם עשו את מה שהם עושים כמעט תמיד במצבים כאלה: עשו יד אחת עם הפורעים והחלו לירות גז על הקורבנות שלהם, הפלסטינים. תוך זמן קצר, יישרו המתנחלים והחיילים קו: מתנחל אחד ירה באוויר, והחיילים המטירו על הפלסטינים רימוני הלם וגז מדמיע. לא הרחק מהמקום פרצה דליקה; כמקובל במצבים כאלה, מנע הצבא הגעתן של מכוניות כיבוי פלסטיניות למקום, וחלקת מרעה עלתה באש. כעבור כשעה נפסק העימות ורק לאחר שהחיילים הסתלקו מהמקום הצליחו הכבאיות להגיע אל מוקד השריפה ולכבות אותה.
ככה זה נראה: שעשוע של מוצאי שבת, בין סעודה שלישית לצאת שלושה כוכבים. כשמתנחלים יוצאים לפוגרום, במקרה הטוב הצבא עומד מהצד, כמשטרת הצאר בשעתו, ובמקרה הרע הוא מצטרף אליהם. אבל תמיד הוא מגן עליהם – עליהם, ולא על התושבים הפלסטינים שעליהם הוא מחויב, על פי פסיקות בג”צ והמשפט הבינלאומי, להגן.

ו’ עשה את המחווה הריקה המתבקשת והגיש תלונה למשטרת ש”י. כחודש לאחר התקרית, הודיעה לנו המשטרה שהיא סגרה את התיק. היא לא טרחה להסביר למה, כי מה אכפת לה. אחרי הכל, מדובר באותו כוח משטרה שכפי שדיווח לאחרונה “הארץ,” סגר תיק חקירה כנגד מתנחלת שביצעה לכאורה עבירת השגת גבול למרות שהקורבן ציין בפני השוטרים את מספר הטלפון של הפולשת, ומבלי לבצע כל פעולת חקירה. אנחנו עדיין מנסים להבין למה נסגר התיק ויתכן, כשנראה אותו – למרות ששלחנו בקשה לפני מספר שבועות טרם קיבלנו את צילום התיק – שנגיש ערר. לפעמים זה עובד.

נשמח אם תשתפו את הפוסט הזה, כדי שיותר אנשים יבינו מה קורה בשטחי הגדה. בפרפרזה על הסיסמה של מערכת ה-hasbara, שתפו אותו, כי התקשורת הממוסדת לא תעשה את זה.



ד נ
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

סוף שבוע של הפגנות בדרישה להפסקת אש והחזרת החטופים
מנסים לשמור על שפיות
זה אינו "מבצע נגד טרור"- זהו נסיון לדכא מרד