קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים
    
אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך
    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש
עמוד הבית
  
חזרה
 
הדפס
  
שלח לחבר
איזה שופט מתעלם מתעלם מהעובדה שהעותרים לפניו אינם אנשים חופשיים, אין להם זכויות, וכל המחזה המשפטי הזה הוא הצגה משפילה
מאת שרה בנינגה
כשישבתי באולם בית המשפט העליון באותו היום לא יכלתי שלא לחשוב שוב ושוב על סרטו של רענן אלכסנדרוביץ` `שלטון החוק`. אני מקווה מאד ששופטי העליון ראו את הסרט הזה.
הדיון באולם, כמו גם המילים שבהם השתמשו עורכי הדין של העותרים הפלסטינים, עורכי הדין של מדינת ישראל והשופטים עצמם, הציפו את מה שכולם נמנעו מלהגיד. אנחנו (הישראלים - בין אם שופטים או אזרחים) שותפים כולנו לשליטה בכח צבאי על אוכלוסיה אזרחית, וכל הדיון הזה, בית המשפט היפה עם המים הזורמים וספסלי העץ, המילים בעברית ללא מתורגמן לערבית, הניסוחים המשפטיים, התיאורים האנתרופולוגיים המשפילים, וההנחה שיש אפשרות לעשות `צדק`, כולם מתקיימים בתוך מצב בסיסי של חוסר צדק משווע.
איזה שופט יכול לקרוא לעצמו שופט כאשר הוא בעצם מתעלם מהעובדה שהעותרים לפניו אינם אנשים חופשיים, אין להם זכויות, וכל המחזה המשפטי הזה הוא הצגה משפילה (לכל הצדדים, אבל במיוחד לדוברי העברית שמדברים על פלסטינים בטענה ריקה של `עשיית צדק`). גם אילו היה בית המשפט מכיר בזכותם של העותרים על הקרקע שלהם, כל המחזה הזה רק מחזק את המשך קיומו של הכיבוש והמשך ההחזקה של אוכלוסיה אזרחית ללא זכויות בסיסיות ומינימליות. וכי איזו זכות יש לשופטים האלה, שהצבא של מדינתם מחזיק בכח באדמה, שחייליו פולשים מידי לילה לכפרים, עוצרים ילדים, שאזרחיו פולשים לאדמות המוחזקות על ידי צה`ל וחיים שם עם פריווילגיות של אזרחים ליד פלסטינים חסרי זכויות, איזו זכות יש להם לשפוט? בשם מי הם שופטים? איך יכול להיות שערכים כמו `צדק` או `מוסר` עומדים לצידם כאשר כל יום הם מופרים על ידי המערכת שאותה הם מייצגים?
הדיון וההחלטות של השופטים מסתמכים על העובדה שישראל מחזיקה בכח צבאי בשטח לא לה. ברור שהחלטה אמיצה של שופטי העליון היתה יכולה להפוך על פיה את הטרנפר המיועד, אבל, כמו שאומרת עמירה הס, הם החליטו לא להחליט.
לפי החוק הבינ`ל אסור למדינה כובשת להעביר אוכלוסיה אזרחית שאותה היא מחזיקה בשלטון צבאי, כלומר, בכח. אסור לה גם להעביר אוכלוסיה אזרחית מטעמה (דהינו מתנחלים) לתוך השטח הכבוש. אריאל שרון, בעזרתם של אנשי משפט, הצליח למצוא לכך פיתרון יצירתי - גיוס החוק העות`מאני של `אדמות מוואת` על מנת להלאים אדמות בתוך השטחים הכבושים. האם זה הופך את זה לחוקי? האם זה הופך את זה למוסרי?
התחמקות ודחיית הקץ של שופטי בית המשפט העליון לא עושה צדק. היא רק מראה עד כמה הם ברגים קטנים במערכת שתפקידה הוא העמקת הכיבוש והפיכתו לבלתי הפיך. זה לא חדש. זה כמעט לא מעניין מרוב שזה בנאלי. מה אפשר לצפות משופטים שגדלו פה, חונכו פה, וכנראה, גם אם לא באופן מפורש (הרי הם פוחדים לתת החלטה לכאן או לכאו) מעדיפים, כמו החברה הישראלית עצמה, להמשיך הלאה, להשאיר את הכל `כמו שהוא`. להתעלם מהעובדה שהם שותפים פעילים מאד, ונושאים באחריות.
עק
קישורים למאמרים האחרונים בנושא
סוף שבוע של הפגנות בדרישה להפסקת אש והחזרת החטופים
מנסים לשמור על שפיות
זה אינו "מבצע נגד טרור"- זהו נסיון לדכא מרד