קישור ל-RSS

העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך

מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר תוכנית הממשלה להתיישבות הבדואים בנגב – איפה עומדים הדברים? האגודה לזכויות האזרח בעוד שבועיים, ב-14.10.2013, תסתיים פגרת הקיץ ויפתח מושב החורף של הכנסת. במושב זה צפויה הממשלה לקדם באופן משמעותי את תוכנית פראוור-בגין בעניין התיישבות הבדואים בנגב, באמצעות שני תהליכי עבודה מקבילים: א. הצעת החוק להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, התשע`ג-2013 צפויה להידון בוועדת הפנים, בראשות ח`כ מירי רגב, להכנה לקריאה שנייה-שלישית. עם אישורה בוועדת הפנים, צפויה הצעת החוק להגיע להצבעה ולאישור במליאת הכנסת. ב. רשות התכנון המיוחדת, שהוקמה לצורך כך (במסגרת מטה היישום להתיישבות ופיתוח כלכלי של הבדואים בנגב שבמשרד ראש הממשלה) – ממשיכה לקדם את התכנון של ההתיישבות הבדואית על בסיס המתווה והקריטריונים שנקבעו בתכנית פראוור-בגין. מדוע מתווה פראוור-בגין בעייתי? בקצרה: בסוגיית בעלות הבדואים על הקרקעות בנגב, המתווה כולל הסדר חד צדדי, שרירותי ופוגעני. הממשלה קבעה את ההסדר ללא הידברות עם הבדואים בעלי הקרקעות ובניגוד לדעתם. אנו סבורים כי הסדר מסוג זה חייב להתקבל תוך הידברות והסכמה, על בסיס יחסי אמון. מבחינת התהליך התכנוני, המתווה קובע קריטריונים תכנוניים לא שוויוניים וייחודיים לאוכלוסיה הבדואית בנגב. המתווה מוביל לריכוז הבדואים לתוך איזור תחום וקבוע מראש, תוך העברה של עשרות אלפי אנשים (30,000 לטענת המדינה, 40,000 לטענת הארגונים) מבתיהם לתוך היישובים הקיימים (7 העיירות או יישובי אבו-בסמה שהוכרו) או ליישובים חדשים שיוקמו, וזאת תוך הרס הכפרים ההיסטוריים שלהם שקיימים מלפני קום המדינה או בסמוך לאחר הקמתה (בשל העברת המדינה את התושבים למקום דהיום). להרחבה ראו נייר עמדה של האגודה לזכויות האזרח וארגון במקום – מתכננים למען זכויות אדם, המפרט את בעייתיות המתווה. מה אומרת הצעת החוק להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, התשע`ג-2013? הצעת החוק עוסקת בהקמת מנגנון של בירור והסדרת תביעות הבעלות על הקרקעות בנגב, ובקביעת כל פרטי ההסדר של הבעלות בקרקע – לרבות אילו קרקעות יכללו בהסדר, מה יהיה הפיצוי בגין התביעות, מתי ינתן פיצוי בקרקע והיכן וכיוצ`ב. תקציר הצעת החוק | הנוסח המלא של הצעת החוק מדוע הצעת החוק בעייתית? בין הבעיות בנוסח הצעת החוק כפי שאושר על ידי הממשלה: • הסדר המקרקעין הוא חד צדדי ויוצא מתוך הנחות יסוד מוטעות; • ההסדרים הכלולים בהצעת החוק פוגעים בזכויות אדם ובזכויות קניין, לרבות הסדרים שהם בבחינת ענישה קולקטיבית; • יישום ההצעה כרוך בהרס של בתים ושל קהילות שלמות ובפגיעה באורחות החיים של הקהילה. אנו סבורים שיש בהצעת החוק כדי להעמיק את הקרע ואת אי האמון בין הקהילה הבדואית למדינה, זאת במקום לקדם הסדר היסטורי, הוגן וחוקתי, שישים קץ לאפליה ולהזנחה הקשות שמהן סובלים האזרחים הבדואים עשרות שנים. להרחבה ראו נייר עמדה של האגודה לזכויות האזרח ועדאלה | תקציר נייר העמדה מה צריך לעשות במקום מתווה פראוור-בגין? עמדתנו היא כי תוכנית צודקת, הוגנת ומעשית להתיישבות הבדואים ולקידומם הכלכלי צריכה להיות מבוססת בראש ובראשונה על הכרה בכפרים הבלתי מוכרים, על תכנון שלהם ועל השקעה בהם, באופן שימחק את כל העוולות שנובעות מאפליית הבדואים בעבר. בתחום התכנון: אנו סבורים, שעל המדינה להכיר ב-35 הכפרים הבלתי מוכרים, לתכנן ולפתח אותם. יצוין, כי הארגונים דורשים שהתכנון יעשה על פי הקריטריונים התכנוניים המקובלים ובאופן שוויוני. בכדי לסבר את האוזן - בנגב יש כיום למעלה מ-115 יישובים יהודיים וכ-60 חוות בודדים, שאינם עומדים בקריטריונים שמתווה פראוור-בגין משרטט – לא מבחינת הקרבה ליישובים אחרים, גודל האוכלוסייה או היכולת של היישובים `לשאת את עצמם`. בהשוואה ל-35 הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים, מדובר ביישובים קטנים באופן משמעותי מבחינת מספר האנשים, שרבים מהם במצב כלכלי-חברתי לא טוב במיוחד. יתר על כן – בימים אלה ממש אישרה הממשלה להקים 11 יישובים כפריים קטנים חדשים שמיועדים לאוכלוסיה יהודית, שגם הם אינם עומדים בקריטריונים התכנוניים שהותוו בפארוור-בגין, ואף מתוכננים בשטח שבו מצויים חלק מהכפרים הבדואים המיועדים לפינוי ולהריסה. מכאן שאין שום הצדקה להתייחס באופן לא שוויוני ומפלה כלפי 35 הכפרים הבלתי מוכרים. יצוין, כי ארגון במקום, המועצה לכפרים בלתי מוכרים וארגון סידרה הכינו `תוכנית אב`, שבה הודגם כיצד אפשר לבצע את התכנון של הכפרים במקום מושבם ועל פי אמות מידה תכנוניות מקובלות. צעדים בוני אמון: תוכנית כזאת חייבת להבטיח הפסקה של הריסות הבתים ונקיטה בצעדים בוני אמון, כגון קידום התכנון, קידום השקעות כלכליות, קידום בחירות מקומיות וכיוצ`ב. בתחום הבעלות על הקרקע: אנו מאמינים שכל הצעדים האמורים לעיל יאפשרו, בעתיד הלא רחוק, גם להסדיר את סוגיית הבעלות על הקרקע שלא באופן חד צדדי ופוגעני, אלא תוך הידברות והסכמה הדדית. קישורים למאמרים האחרונים בנושא סוף שבוע של הפגנות בדרישה להפסקת אש והחזרת החטופים מנסים לשמור על שפיות זה אינו "מבצע נגד טרור"- זהו נסיון לדכא מרד