קישור ל-RSS

העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך

מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר ממה נתניהו מפחד on-the-left-side עמוס גבירץ 10.10.13 http://on-the-left-side.org.il/%D7%9E%D7%9E%D7%94-%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%9E%D7%A4%D7%97%D7%93/ סנקציות כלכליות על ישראל בשל ההתנחלויות, יחייבו את האזרחים להחליט אם התפשטות טריטוריאלית חשובה להם יותר מרווחתם וכלכלתם. בנאומו בעצרת האו`ם, ניסה נתניהו לשפוך מים קרים על הצלחתו של נשיא איראן רוחאני, שטון דיבורו וגישתו שונים לחלוטין מאלו של קודמו בתפקיד אחמדינג`אד. רוחאני פייסני, ומציג מדיניות של דיאלוג במקום הטון המתגרה של קודמו. נראה כי הנשיא אובמה ודעת הקהל בארה`ב ובמערב שמחים לשינוי, וכי הסנקציות המוטלות על איראן עשו את שלהן. האיראנים, שכלכלתם נפגעה, העלו בבחירות האחרונות אצלם את רוחאני, שהציג מדיניות מתונה מזאת של אחמדינג`אד. בנסיבות אלה שואלים בעולם, ואצלנו, אם איראן רק תנסה להטעות את העולם במתק שפתיים, או תיאלץ לוותר על פרויקט הנשק הגרעיני שלה, שהוא כל כך מהותי לה. הסנקציות שהוטלו על עירק לא שינו את השלטון שם. הן פגעו בעיקר בעם, ולא בשכבה השלטת. נראה כי באיראן, שבה יש לעם השפעה רבה יותר מאשר בעירק, הסנקציות משפיעות. איננו יודעים, כמובן, עד כמה ישפיעו סנקציות אלה בסופו של דבר. לעומת זאת, אנו יודעים שהפלישה האמריקאית השנייה לעירק הפילה את שלטון האימים של סדאם חוסיין, אבל המצב בעירק רק הורע. נראה שההתערבות של ארה`ב באזור הזיקה יותר משהועילה. ארה`ב הצליחה בכיבוש, אך נכשלה בהשגת מטרותיה. בסוריה מתנהלת מלחמת אזרחים נוראית. המערב, ובעיקר ארה`ב, אינו מתערב, מפחד מהתגובה הרוסית-סינית. מתקפת הנשק הכימי המיוחסת למשטרו של אסד, העלתה את הדרישה לתגובה צבאית אמריקאית. אובמה נראה כמהסס. אצלנו כמעט כולם תקפוהו על כך. והנה, דווקא ההימנעות מהפעלת הכוח המהירה הביאה את הרוסים להעלות את הצעתם לפרק את סוריה מהנשק הכימי שלה. איננו יודעים מה יקרה בעתיד, אבל נראה שמדיניות האיפוק של אובמה הצליחה! אובמה מנסה לשתף פעולה שוב עם רוסיה ועם סין במאמצים למנוע מאיראן נשק גרעיני. פעולה צבאית נגד פרויקט הגרעין של איראן תגרום להתנגדות חריפה של רוסיה וסין, אבל הן אינן מתנגדות לסנקציות על איראן. דבר זה מעלה את הסיכוי שמדיניות הסנקציות תצליח יותר מתקיפה צבאית. כאשר ארה`ב לא מאיימת על השפעתן של רוסיה וסין במדינות אלה, אלא בוחרת במאבק בנשק להשמדה המונית, אפשר לקבל את תמיכתן. אם כך, מדוע נתניהו, ובעקבותיו כמעט כל הדוברים הישראלים, מתנגדים כל כך למדיניות האמריקאית? ביוזמת ארגוני החברה האזרחית הפלסטיניים, הוקמה תנועה בינלאומית הדורשת להטיל על ישראל סנקציות, עד שזו תחדל מהכיבוש ותאפשר להקים מדינה פלסטינית. בשונה מעירק ובדומה לאיראן, אצלנו יש משטר דמוקרטי. כאן יחייבו סנקציות את האזרחים הישראלים להחליט אם התפשטותה הטריטוריאלית של ישראל חשובה להם יותר מרווחתם ומיכולת הקיום שלהם. נתניהו, או מי שיבוא אחריו, יאלץ להכריע בין התפשטות טריטוריאלית לבין קיום. סנקציות עזרו גם, כזכור, להכריע את משטר האפרטהייד בדרום אפריקה. אבו מאזן הבין שאין לפלסטינים שום יכולת צבאית לעמוד נגד הכיבוש. לכן, הוא מחפש דרכי מאבק עממיות ולא אלימות להיאבק בכיבוש. כל עוד הוא יצליח לשמור את רף האלימות הפלסטינית נמוך, יש סיכוי שהתנועה העולמית למען הטלת סנקציות על ישראל תתחזק ותשפיע. סנונית ראשונה ראינו בהחלטת האיחוד האירופי להוציא את המפעלים הישראלים בשטחים הכבושים מההסכמים שלהם עם ישראל. אחת ההצלחות הגדולות של נתניהו הייתה הסטת הדיון מסרבנות השלום שלו, למפעל הגרעין של איראן. עכשיו הוא חושש שהצלחה בסיכול מפעל הגרעין האיראני, בדרך של סנקציות ושיתוף בינלאומי, תפנה את אותם אמצעים למלחמה בסרבנות השלום שלו. במקרה כזה, שום תקציב ביטחון מנופח לא יועיל, אולי רק יזיק. - See more at: קישורים למאמרים האחרונים בנושא סוף שבוע של הפגנות בדרישה להפסקת אש והחזרת החטופים מנסים לשמור על שפיות זה אינו "מבצע נגד טרור"- זהו נסיון לדכא מרד