קישור ל-RSS

העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך

מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר בית "המשפט" הצבאי בשטחים הכבושים blogspot אלונה כהן 13.10.13 http://alonalo.blogspot.co.il/2013/10/blog-post.html בוקר באולם שבע - אולם מעצרים. החדר בו שואבים חירות כמו שואב אבק יעיל במיוחד. כבוד השופט עייף, כבוד ממנו והלאה. כל המימיקה שלו אומרת עייפות, לאות. חורץ גורלות בפיהוק מופגן. ורק אם מישהו פספס את הפגנת העייפות הבוטה הוא מכריז בקול לאה `התחלנו מאוחר נגמור מוקדם, יאללה נתחיל` ובמה נתחיל? בעיקר. המוציא תבן מהמוץ, אמנם העצורים הם הצעירים באולם אך מתנהגים בבגרות. פחד, חשש, כנראה עייפות מימים של חקירות מפרכות,לילות טרופי שינה, וגורל עלום שמופקד בידי הארגון, שמבחינתו הם האויב. הגנון מתנהל לו בין השופט לעורכי הדין שמכריז על שני עורכי דין שלא יכולים להימצא ביחד באולם. כולם צוחקים חוק משועשע אולי בדיחה פנימית המובנת רק להם. נראה כאילו לשם כך התכנסנו. אחרי שהפרדנו בין טלי למשה והבטחנו שאף אחד לא ימשוך לשני בצמה אפשר להתחיל. דרוכים ופעורי עיניים מחכים העצורים לדיון בעניינם שמיותר לציין שמתנהל בהרבה פחות תשומת לב וחשיבות ממשיכות הצמה של עורכי הדין בניצוחו של המאסטרו. שני צעירים מואשמים בעבירת רכוש. התובע, תובע כוונה תחילה, תכנון מורכב ומסוכנות. אנא מסתברא שני הצעירים יצאו לסיבוב ראו ציוד בצד הדרך ולקחו אותו. תכנון מראש? אמצעים מתוחכמים? מסוכנות? האחד שאביו נוכח באולם משתחרר בערבות גבוהה של 6,000 שקלים ועוד תנאים ואילו השני יתום מאב ואמו חולה ואין מי שיעזור לו מחכה לרוע הגזירה. לפתע מחליפה בדיחות הדעת את עייפות השופט. מי בא אליך? הוא שואל, אחי עונה העציר. בן כמה הוא בן 7? מתלהב השופט מבדיחתו. ומי מת אבא, או אמא תחליט ממשיך השופט בדברי שנינה. בקושי רב מסביר העציר בפעם המי יודע כמה שאביו מת ואמו חולה. ולא, אחיו לא בן 7. עובדות שלא מונעות מהשופט להשית עליו את אותם התנאים, אלה שלעולם לא יוכל לעמוד בהם. כנגד העציר הבא אין כתב אישום - אין. אבל עבר יש לו - והרי נולד פלסטיני. העתיד כנראה לוט בערפל מוחבא היטב בכיסם של השופט והתובע שמקבל שלושה ימים מחירותו של העציר כדי לרקום לו אישום. החשד, מגע עם ארגון עויין ועברה על חוק ההסתננות העציר עזתי וזה מזכיר לשופט בדיחה, יש טלפונים בעזה? האולם גועה בצחוק מה שפותח את תאבונו של השופט להברקה נוספת, :זה ארגון בתי הכנסת, אוי סליחה המסגדים בעזה?` בדחן כבודו. מתרווח בחדר שבע כמו בסלון הפרטי שלו, מתבדח ומצמצם אנשים לכדי חדר צר אזוק ומסורג. ואי אפשר בלי התופין הכי נפוץ בחדר שבע, הפיקנטריה של השבאב, `הנאשם הנ`ל, באזור, ארגן תהלוכה, אסיפה או משמרת ללא רישיון או קרא או הסית לקיימן או עודד אותן או נטל בהן חלק, דהיינו ביום מעצרו או במועד סמוך ב.... או במקום סמוך לכך נטל הנאשם חלק בהפגנה המונית אשר כללה יידוי אבנים המוני לעבר כוחות הביטחון. ` אם מישהו מבין במה נאשם הנאשם או שאינו נאשם. על בדיוק כאלה יושבים מאות צעירים שנלחמים על חירותם מאחורי סורג ובריח. אנחנו עדיין בחדר שבע. רגע של ערבית, מוחכמא מלשון חכמה מסביר השופט. קישורים למאמרים האחרונים בנושא סוף שבוע של הפגנות בדרישה להפסקת אש והחזרת החטופים מנסים לשמור על שפיות זה אינו "מבצע נגד טרור"- זהו נסיון לדכא מרד