קישור ל-RSS

העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך

מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר "המשא ומתן" הולך לכישלון nrg יעל פז-מלמד 31/10/2013 http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/518/342.html?hp=1&cat=479 אף עיתונאי, גם הבכיר והמקושר ביותר, לא באמת יודע מה קורה בשיחות בין השרה לבני לבין עריקאת. אין לאיש שמץ של מושג על מה הם מדברים, האם ישנן הסכמות, או שמא העניין הולך לקראת פיצוץ. אפילו מה טיב המנדט שנתן נתניהו ללבני, ובעיקר מה הוא מצפה שיתרחש בשיחות הללו, לא ידוע. מה שברור שהשניים נפגשים די בתכיפות, לעתים כמה פעמים בשבוע, ומדברים. מעט המידע הזה אינו מפריע לעיתונאים רבים לתת כל העת הערכות `מפי מקורות ישראלים` שהעסק הולך לכישלון, שהפלסטינים מקשיחים את עמדותיהם ואת התנאים שלהם להשגת הסכם, ושכמעט בוודאות מהשיחות הללו לא ייצא דבר. אולי הם צודקים ואולי לא. הימורים. זה כל הסיפור. הבעיה במקרה שלנו היא שאיש אינו מהמר שייצא משהו מהשיחות הללו, ויותר חמור - לאיש לא אכפת. בחדרים סגורים מתקיימות השיחות שיקבעו את עתידה של מדינת ישראל. הסדר בינינו לבין הפלסטינים הוא לא רק דף נייר. נכון, הוא ידרוש ויתורים, אבל בעיקר ויתורים על שטחים, וכמובן על מספר התנחלויות מבודדות. לעומת המחיר הזה תעלה ישראל על דרך חדשה ומבטיחה, תסיר מעליה את עולו הבלתי נסבל של הכיבוש, ואת האיומים החוזרים ונשנים שהנה פורצת עוד אינתיפאדה, ואחריה עוד אחת. השגשוג הכלכלי יהיה ברור ומוחשי, היחס של העולם כלפינו ישתנה לחלוטין, ואולי סוף סוף אפשר יהיה לטפל ברצינות בבעיות הבוערות של החברה הישראלית. העיקרון של שתי מדינות לשני עמים, אם יתגשם, יהיה הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות למדינת ישראל. אלא שמהחלום הזה כדאי להתעורר כבר עכשיו. כל זמן שנתניהו הוא רה`מ, לליברמן שומרים לנצח את משרד החוץ, והבית היהודי הוא נדבך חשוב בקואליציה, ברור לחלוטין שייעשה הכל כדי שלא יהיה שום הסדר מדיני, ואף אבן וגבעת טרשים לא תוחזר לרשות הפלסטינית. לבני אינה חזקה פוליטית מספיק כדי להלחם לבד כנגד הבית היהודי. עדיין, אחרי כל השינויים והתמורות שחלו כאן בשנתיים האחרונות, המתנחלים מנצחים את כולם. והם מנצחים כי מנגד לא עומד איש. הם לבד במערכה על ליבו ותודעתו של האזרח. אין מי שישיב `מלחמה`, לא בכנסת, לא בממשלה, גם לא בציבור הגדול המאמין שרק הסדר מדיני יכול להביא את ישראל אל המקום שהיא ראויה להיות בו. מאמין, ושותק. ונתניהו רואה את המראות, לא שומע את הקולות, ומבין שאין מה להתאמץ. גם אם לא יהיה הסדר, ימשיכו להגיד שהוא האחד והיחיד, ואין לו תחרות, ואם כך - למה לו להרגיז את הימין? מה רע בכהונה רביעית בראשות הממשלה, שגם בה לא יקרה מאומה? שיחות כפי שמתקיימות היום, עם תמיכה אמריקאית גורפת, עם רוח גבית מהאיחוד האירופי, ועם נציגה ישראלית כה נחושה, לא יהיו יותר. מה שלא יקרה עכשיו, כבר לא יקרה בעתיד הנראה לעין. וזה ככל הנראה מה שרוצה ישראל. ד נ קישורים למאמרים האחרונים בנושא סוף שבוע של הפגנות בדרישה להפסקת אש והחזרת החטופים מנסים לשמור על שפיות זה אינו "מבצע נגד טרור"- זהו נסיון לדכא מרד