בכלי התקשורת מפורסם כיום כ`חשיפה ראשונה` שסאמר אל-ברק, `פעיל טרור עולמי`, מוחזק בישראל מזה 3 שנים ומחר בג`ץ ידון בעתירתו לשיחרורו מהמעצר המינהלי בו הוא מוחזק, מבלי שהורשע מעולם בעבירה (לינקים לכתבות בתגובה הראשונה).
סאמר מתואר כמי שנעצר שוב ושוב מסביב לעולם, ללא הסבר של ממש לגבי מדוע שוחרר שוב ושוב וכניסתו לארץ מתוארת כמעט כהסתננות מבחירה. כרגיל הידיעות מלאות ב`עובדות` אך אפס לינקים או הוכחות והסיפור הביטחוניסטי מוקא על הקורא, כאילו העיתונאים ממש יודעים מה עשה סאמר באפגניסטן או שמישהו הציג להם מידע סודי. עדות ראשונה לכך שהעיתונאים לא יודעים על מה הם מדברים, זה שהם טוענים שמדובר בחשיפה, למרות שהסיפור של סאמר גלוי לפחות כמה שנים.
על סאמר כתבתי לפני 9 חודשים, אבל הייתי חולה והסרתי את הטקסט עקב איכות הכתיבה. להלן החלק הנוגע אליו (הלינקים בתגובה הראשונה):
רשת הכליאה והעינויים של ה-CIA - דו`ח חדש של `מכון החברה הפתוחה` [1], חושף כי ארה`ב שידלה או איימה על 54 מדינות מסביב לעולם, בכדי שיקחו חלק בתוכנית `המלחמה בטרור` שלהם, שנולדה לאחר ארועי 9/11. בכדי להתחמק מהחוקים בארה`ב - האוסרים על עינויים ו\או כליאה של אדם ללא משפט - ה-CIA האמריקאי, יצר רשת של מתקנים וקשרים מחוץ לשטח השיפוט של ארה`ב. הידוע מכולם הוא כמובן כלא אבו גרייב, אבל הדו`ח החדש חושף כי ה-CIA בנה רשת שלמה שעושה `מיקור חוץ` של כליאה, חקירה ועינויים מסביב לעולם. אבו גרייב וגיטמו, בהיותם בתי כלא אמריקאים באופן מוצהר, אינם היחידים או חריגים, אלא פשוט הגלויים.
יותר משהדו`ח הזה מחדש, הוא פשוט מרכז את כל פעילות ה-CIA בעשור האחרון (זאת שהצליחו לגלות כמובן), בהקשר של מעצרים ללא משפט. עוד מ-2005 אנחנו יודעים כי ה-CIA התחיל תוכנית סודית להקמת `אתרים שחורים` שהם בעצם בתי כלא אמריקאים, בתוך מדינות אחרות. דוגמא אחת [2] היא שידענו מ-2005 שארה`ב עוצרת חשודים במדינות זרות ומטיסה אותם למתקני כליאה של הק-ג-ב (KGB). בזמנו רשימת המדינות שמשתפות פעולה לא נחשפה ע`י התקשורת לבקשת הממשל, שבדומה לצנזורה הצבאית אצלנו, טען כי זה יסכן אמריקאים ויחבל ב`מלחמה בטרור`. ב-2006 ג`ורג` בוש הודה לראשונה (לאחר שהתקשורת כבר דיווחה על כך), כי ארה`ב אכן חוטפת וכולאת אנשים ללא משפט [3].
בבסיס של כל `האתרים השחורים` של ה-CIA עומד נוהל הסגרה סודי אך ידוע, המתקיים בין מדינות העולם - `הסגרה חריגה`.
למעשה תחת הנוהל הזה, אפשר לחטוף כל אחד מאיתנו, כמעט מכל מקום בעולם ולזרוק אותו באיזה תא חשוך במדינה בלתי ידועה. חשוב לזכור שיש נוהל הסגרה בין מרבית המדינות המערביות. `הסגרה חריגה` זה מונח מכובס ל`הסגרה ללא ההוכחות הנדרשות להסגרה וללא התחייבות של המדינה אליה מוסגר העציר, למשפט הוגן ועונש אנושי`. אבל `הסגרה חריגה` נשמע יותר טוב, לא?
למעשה כל התהליך בנוי על האמונה כי אנשי ה-CIA ומנהיגי המדינה ישתמשו בנוהל באחריות. כמובן שבפועל אין מעקב אמיתי אחרי הפעולות הללו. 54 הממשלות שהוכחו כמעורבות, הסכימו לדוגמא לחטוף אזרחים ממדינתם או אנשים ששהו במדינתם והטיסו אותם למקומות שונים בעולם - הכל כמובן מתוקף הסכמים סודיים ביותר - בידיעה מראש כי אלו לא יזכו למשפט וסביר שיעברו עינויים או ימותו בכליאה. כאשר אזרחים אמריקאים דרשו מה-CIA פרטים על החקירות, הם קיבלו שקרים וכאשר השקרים נחשפו, אז ה-CIA השמיד את הקלטות שתיעדו את החקירות [4].
[מדלג על דוגמאות נוספות ממדינות שונות ...]
גם לישראל יש חלק בדו`ח. באופן מוזר משהו, היא לא מופיעה ברשימת 54 המדינות, אבל זה כנראה נובע מכך שאצלנו עושים את הדברים בצורה שקטה יותר ממקומות אחרים ולא כי לא היתה לנו מעורבות בנושא. מקרה אחד שכן ידוע ומופיע בדו`ח (עמוד 34), הוא המקרה של סאמר אל-ברק.
ב-1996 סאמר עזב את ירדן, מולדתו, לטובת לימודים אקדמאים בפקיסטן. ב-15.7.2003 הוא נעצר ע`י שירות המודיעין הפקיסטני למשך כשבועיים וכל יום הסיעו אותו לבית בו נחקר ע`י אמריקאים. לאחר מכן נלקח במטוס למתקן כליאה תת-קרקעי בבגראם שבאפגניסטן, שם הוא הופשט, נתלה מהתקרה ונחשף לטכניקות עינוי\חקירה, המערבות אורות ומוזיקה בעוצמה גבוהה, המונעים מהעציר לישון. הוא הוחזק שם כ-12 שבועות. משם הוא הוטס חזרה לירדן והוחזק ללא משפט ע`י שירות המודיעין הירדני (GID) עד ל-2008, כששוחרר בערבות. ב-2010 הם עצרו אותו מחדש וגירשו אותו לגדה המערבית, שם חיכה לו צה`ל ומיד קטף אותו לכלא עופר, שם הוא מוחזק עד היום כעציר מינהלי ללא משפט, תחת טענה לקשרים עם אירגוני טרור. סאמר שובת רעב (באופן לא רציף) מאז מאי 2012.
האם סאמר באמת פשע במשהו? אין לי מושג. אני רק יודע שאם אין ראיות להרשעה בבית משפט (ב-5 מדינות שונות!), אז צריך לשחרר אותו. הדרך בה הגיע סאמר לכלא הישראלי, איננה חוקית בכל מקרה ויש בה לרמז כי היתה יד מכוונת (ישראלית?) בדבר (בן אדם מגורש מהמדינה שלו ללא משפט וברגע שהוא נוחת אצלנו, יש כבר תיק מוכן נגדו ואנשים שמחכים לעצור אותו?).
בכליאה של סאמר ישראל חוטאת פעמיים - פעם אחת בחטא הרגיל שלנו של מעצרים מינהלים ללא משפט אמיתי ופעם שניה במעצר של אדם, שאם יש ראיות כלשהן (אפילו נסיבתיות) למעורבותו בפלילים, הרי שהדרך בה הגיעו לראיות הללו והדרך בה הגיעו אליו, היא מעבר לגבול המתקבל על הדעת. ו-7 שנים לאחר שנעצר בפקיסטן ועבר עינויים וכליאה במדינות שונות, לפתע הוא איום לישראל?
חשוב לזכור איך מגיעים חלק ניכר מהאנשים האלה לכליאה מלכתחילה. 86% מהאסירים בכלא גיטמו לדוגמא, לא נתפסו ע`י האמריקאים בכלל, אלא ע`י פקיסטנים ואפגנים והועברו לאמריקאים תמורת פרס של 5000$. כך שלא רק שמדובר על אנשים שלא ניתן להוכיח את אשמתם, אלא שכמעט כולם בכלל לא נתפסו בסביבה עוינת או בקונטקסט שלמרות שאינו מוכיח אשמה, יש בו בכדי להעיד על משויכות מסוימת לארגון כזה או אחר. למעשה, חלק מהאסירים בגיטמו, נמצאים שם רק בעקבות עדות הקושרת אותם לארגוני טרור, אשר ניתנה ע`י אנשים שזכו בעקבות עדות זאת בפרס כספי. ניתן ללמוד מנתוני מגיטמו על אמינות ואיכות המידע שטוענים לקיומו כנגד האנשים הללו:
779 אנשים עברו בגיטמו. לפחות 80% מהם לא נתפסו ע`י האמריקאים, אלא נמכרו לאמריקאים ע`י פקיסטנים או אפגנים ביחד עם הצהרה על `האשמה` שלהם.
עד היום, רק 7 מתוך 779 האסירים שעברו במתקן הכליאה, נשפטו ונמצאו אשמים בעבירה כלשהי (רק אחד במשפט אזרחי. השאר מול ועדה צבאית).
166 אסירים עדיין כלואים בגואנטנמו, מתוכם 157 לא הואשמו או הועמדו לדין ומתוכם 86 נוקו מאשמה, אך מוחזקים בכל זאת ללא תאריך שיחרור. 46 נוספים מוגדרים כמסוכנים מידי לשחרור, אך עקב כך שאין ראיות למסוכנות הזאת, לא ניתן להעמידם לדין ועל כן הם מוחזקים עד אשר תוכך שמסוכנותם הבלתי ניתנת להוכחה, איננה עוד.
לסיכום, זה לא משנה אם אנחנו אלו שתלינו את סאמר מהזרועות והתעללנו בו, כשם שזה לא משנה אם האמריקאים עשו זאת על אדמתם או באפגניסטן. אם אנחנו משתמשים בתוצר של הפעולות הללו, אז אנו שם באותו החדר, עם אותו חוקר שמרביץ ומתעלל. על ידינו לא רק הדם של סאמר, אלא גם של אלו שדיממו למוות בחקירות, שהתאבדו ושעדיין כלואים. הכלי הזה הוא כלי רוחבי וגם אם סאמר אשם, הרי שמוצגים בפנינו רק המקרים שצלחו, שמאחורים מאות ואלפים שכשלו (ויצרו לנו אויבים חדשים, בשם ההגנה מאויבים שבכלל לא הוכח שיש לנו).
מחר אנחנו פשוט נקפיץ נחקרים מעבר לגבול, נכסח אותם עד שנקבל מה שנרצה ונחזיר אותם לישראל לחתום בדיו, את שהושג בדם (ואם לא הושג, אז נקבור אותם מעבר לגבול המדיני, שקבענו גם כגבול המוסר). ואם אחרי שכלאנו אותנו במשך 8 שנים, התעללנו בו וזרקנו אותו בין 5 מדינות שונות, אנחנו עדיין לא יכולים להביא אותו למשפט צדק - אם זאת התנהלות מותרת - אז מה לעזאזל פסול מבחינתנו?!
כתוב בעיתון שהוא אשם. אכן. עכשיו לכם ולמערכת הביטחון יש פחות או יותר את אותן הראיות כנגדו.
וסאמר הוא רק אחד, מתוך המאות שאנו יודעים עליהם, מתוך האלפים ואולי עשרות האלפים שישנם. |
