קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

מדינת כל גזעניה
friendsofgeorge
יוסי גורביץ
20.11.13
http://www.hahem.co.il/friendsofgeorge/?p=3666




מדינת ישראל הודיעה לאחרונה במפתיע שהיא מסרבת לאפשר להעניק לילדים של מבקשי מקלט או סתם זרים תעודת לידה. אלה יצטרכו מעתה להסתפק ב`הודעה על לידת חי.` ההבדל פשוט למדי: תעודת לידה היא תעודה שיש לה מעמד מוכר ברחבי העולם. `הודעה על לידת חי` היא פתק בכתב יד שמציין את שם הילד ומעניק לו את שם המשפחה של אמו. המשמעות: הילד שאיתרע מזלו להיוולד במדינת ישראל כשהוא יוצא בחוצפתו מרחמה של אשה לא יהודיה ימצא את עצמו, בעתיד, מתקשה להסדיר את מעמדו. הוא יתקשה להתקבל ללימודים, להגר, או להנשא.

למותר לציין, כמובן, שאילו נולד הילד ההיפותטי הזה לאם יהודיה כשרה למהדרין, כל זה לא היה קורה לו – גם אם האם היהודיה איננה אזרחית או תושבת ישראל. המהלך של שלילת תעודת לידה, שעליו הכריז משרד הפנים מחשש שמא הילדים הללו ידרשו זכויות חס וחלילה, יופעל רק על לא יהודים. אגב, אם מישהו מופתע מהמהלך הזה, צריך להזכיר לו ששר הפנים הנוכחי הוא גדעון סער, אחד מראשי הנחש של הגזענות הישראלית הרשמית, גזען לא פחות מאלי ישי, אבל עם תדמית הרבה יותר מוצלחת. הוא מתקלט או משהו, ומסתבר שדי בזה כדי למחוק חלק ניכר מהעבודה שאתה גזען נאלח.

מקרה נוסף בעל עניין נרשם בשבוע שעבר, כשפועל פלסטיני בשם עדנאן בסילה הותקף בירושלים באבן כבדה, תקיפה שהפכה אותו לנכה, התקפה שכמעט ולא הופיעה בתקשורת. החשודים העיקריים בתקיפה הם תלמידי ישיבת התפוצות בהר ציון. המשטרה עצרה שלושה מהם; שניים מהם נתונים במעצר, השלישי הורחק ל-15 ימים מירושלים. אני תוהה אם המשטרה היתה מסתפקת, במקרה של שלושה פלסטינים שחשודים בהתקפה קטלנית כמעט על ישראלי, בהרחקתו של אחד מהם מירושלים ל-15 ימים. אני בספק.

ההתקפה על בסילה, בישראל של 2013, היא ידיעת כלב נשך אדם: תלמידי ישיבה שתוקפים פלסטינים הם לא חדשות, אלא אם הם מגזימים וזה נגמר במוות. גם אז, הפרקליטות תקפיד להאשים אותם בהריגה ולא ברצח. המעניין בידיעה על ההתקפה על בסילה היא שהיא מתייחסת לתחביב אחר של תלמידי ישיבת התפוצות: התקפות על כמרים, נזירים וסתם כנסיות. מי ששוחח עם כמרים בירושלים יודע שאלימות כלפיהם והתנכלויות למקומות הקדושים שלהם – בחורי הישיבות אוהבים ביחוד לעשות את צרכיהם בכנסיות – הן מעשה של יומיום.

אנשי ה-hasbara מוחים בשצף קצף על תיאורה של החברה היהודית-ישראלית כחברה גזענית. כן, הם מודים, יש שנאת מוסלמים ופלסטינים בחברה הישראלית, אבל זו תוצאה של הסכסוך. זו מגוחך בערך כמו הטענה שפיגורן של מדינות ערב הוא תוצאה של המאבק בישראל. לא הפליטים ולא נוצרים מסכנים את ישראל. העובדה שהם סופגים גזענות איומה, שבחלקה הניכר נהנה מתמיכה של מוסדות הממשלה, אומרת שני דברים: יש גזענות עמוקה בציבור היהודי, שזוכה לתמיכה רשמית; ואין לזה קשר עם הסכסוך עם הפלסטינים. לא הנוצרים ולא מבקשי המקלט מסכנים את ישראל, למרות שהמסיתים נגד מבקשי המקלט מנסים לתאר אותם כאיום עתידי מצד ארגוני הטרור. הם שנואים משום שהם אינם יהודים.

אם מישהו רוצה הוכחה נוספת לשנאה הממוסדת ללא יהודים, הוא צריך רק להתבונן על נושא הגיור. מדינת ישראל מוכנה להכיר רק בגיורים אורתודוקסיים, ולא בגיורים קונסרבטיביים או רפורמיים, משום שרק האחרון מבטיח לה גיור קשיח במיוחד, או, במילים אחרות, מונע את הסכנה שיהודי כשר יתחתן עם לא יהודי. גם חוקי האישות של ישראל – ועל כך העירה כבר חנה ארנהדט במהלך משפט אייכמן, כשהשוותה אותם לחוקי נירנברג – מיועדים למנוע את המצב הזה. הם לא מאפשרים ליהודי להתחתן עם לא יהודיה. מי שרוצה לעשות את זה, יצטרך לצאת אל מחוץ לגבולות ישראל. אז תכיר המדינה בחירוק שיניים בנישואיו. פעם, לפני כמה עשרות שנים, ניתן היה להתחתן בקונסוליות הזרות בישראל; המדינה איננה מכירה עוד בנישואים האלה. זה היה פתרון קל מדי למי שהחליט לחלל את הדם שלו, ומדינת שנאת המין האנושי לא תעשה לו הנחות. רוצה להוציא את עצמך מהעם היהודי? כנראה שאנחנו לא יכולים, בינתיים, לעצור בעדך – אבל תצטרך לעבוד קשה ולהוציא לא מעט כסף.

חשוב לזכור ששנאת המין האנושי של היהדות האורתודוקסית היא אחד המסרים העיקריים של הדת הזו, ושהיא התקיימה מאות ואלפי שנים לפני שבא לעולם הסכסוך הישראלי-פלסטיני. לאורך השנים הארוכות בהן לא החזיקה היהדות בכוח פוליטי, היא היתה צריכה להוריד את שנאת האדם שלה למחתרת. במקרים המעטים שבהם שהיא קיבלה כוח, עם זאת, השנאה הזו התפרצה מיד. החשמונאים השמידו את המקדשים הפגאניים שבסביבתם וגיירו את האדומים והיטורים בכוח החרב, תקדים שלימים ישחק לידי האינקוויזיציה הספרדית. כשקמה לכמה שנים ממלכה יהודית בחימר שבחצי האי ערב, במאה השישית, היא התפרסמה בעיקר בכך שכתוצאה מהסתה של `כהנים מטבריה` – כך כרוניקלים נוצרים – היא רדפה וטבחה בנוצרים במקום. זה לא היה מהלך חכם כל כך בימי הקיסר יוסטיניאנוס, והביזנטים הביאו לקץ מהיר שלה. כשהיסטוריונים יהודים מדברים על חימר, הם מעדיפים שלא לדבר על החלק הזה בהיסטוריה שלה.

וכמובן, ישנה מדינת ישראל, שיותר ויותר מתושביה רואים אותה כמסע נקמה נגד ההיסטוריה. התועמלנים שלהם מנסים להסוות את שנאת המין האנושי שלה – והם מצליחים בכך פחות ופחות. המרכיב המרכזי של הזהות היהודית-אורתודוקסית, שמטבע הדברים הוא בולט יותר ככל שאדם מרגיש יותר יהודי-אורתודוקסי וחשוב לו להדגיש יותר את זהותו זו, מתפרץ פעם אחר פעם מתוך המרתפים.

למזלם של אנשי ה-hasbara, מאד בעייתי לדבר על זה. אתה מואשם מיד באנטישמיות. אין בעיה לדבר על שנאת יהודים בקרב נוצרים, אבל לדבר על שנאת נוצרים בקרב היהודים? אמא`לה. הרי לא יכול להיות שהקורבנות הם מקרבנים בעצמם; על אחת כמה וכמה לא יכול להיות שאנשים שחשים את עצמם כקורבנות משום שכך אמרו להם שהם, אף על פי שהם תמיד היו בני עם האדונים, מקרבנים אחרים. זו עמדה מורכבת מדי. אלא ככל שאנשי ה-hasbara שוחקים את המונח `אנטישמיות` – היום, כדי להיות אנטישמי, מספיק להתנגד לכך שישראל תגרור את העולם למלחמה באיראן – כך הם מקרבים את הרגע שבו ההאשמה הזו תפסיק להפחיד; את הרגע שבו כל אדם הגון יקבל בשלוות נפש את הכינוי `אנטישמי` כשהוא מגיע מכיוונה של ישראל ותומכיה, ומבט חד וחסר רחמים יופנה אל המדינה היהודית היחידה במזרח התיכון, ומאליה תעלה התהיה האם נפתלי בנט והרבנים של `תקומה` מסוכנים יותר או פחות מאשר האייטולות, בכל מה שקשור להשגחה על הדק גרעיני.

אז, כמובן, תצעק המקהלה `אנטישמיות.` אבל אף אחד לא יקשיב יותר.
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

Hjejejejej
גם על זה לא שמענו שום דבר בתקשורת הישראלית
בבית המשפט בירושלים - תביעה של צלם העיתונות הפלסטיני נידאל שתיה שחיילי צה"ל ירו בעין שמאל שלו