972mag
John Brown
08.12/13
972mag.com/idf-closes-probe-into-2011-killing-of-mustafa-tamimi-in-nabi-saleh/83059/
ב-9 בדצבר 2011 חייל חטיבת כפיר פתח את דלת הג`יפ האחורית של הג`יפ הצבאי בו נסע בנבי-סאלח, יישר את הרובה שלו, הניח בתוכו קניסטר גז מדמיי בקוטר 40 מ`מ בעל טווח של מעל ל-100 מטר, וירה אותו בראשו של מוסטפא תמימי שעמד 5 מטרים ממנו. כך נרצח מוסטפא תמימי. בינואר האחרון משרד המשפטים, לאחר פנייה מצה`ל, הורה למשטרה לפתוח בחקירה פלילית בנוגע לזהות מפרסמי הקמפיין `מי רצח את מוסטפא תמימי?`. הקמפיין חשף את שמות האחראים לירי בראשו של מוסטפה תמימי ממפקד חטיבת כפיר יוסי בן מוחה אז אל`מ יוסי בן מוחה היום כבר תת-אלוף ורמ`ט פיקוד דרום, מג`ד דוכיפת סא`ל שי בן ישי, ועד ליורה עצמו. לטענתם, `צה`ל חוקר, כידוע, אירועים בהם נחשדים חיילים בהתנהגות לא תקינה. איננו נכונים לקבל מצב שבו `משטרת הטוקבקיסטים` ו`בית המשפט של הפייסבוק` מנסים להחליף את מערכת החקירה והמשפט הצבאי`, ובכלל לטענתם החקירה עוד נמשכה.
כבר אז היה ברור שמדובר בשקר, החקירה לא נמשכה, ולמעשה נסגרה כמה ימים לאחר הירי, אך כמובן שאף אחר לא טרח להודיע למשפחה. אפילו לא טרחו לספק את השקר הסטנדרטי, כמו במקרי רצח אחרים, הטוען כי התארכות ההליכים נגרמת בגלל קושי לגבות עדויות מהפלסטינים, שנועד למעשה למשוך זמן עד שהמעורבים הזוטרים ישתחררו והמקרה ירד מסדר היום. היום מוסרים מהפרקליטות הצבאית ל`בצלם` כי התיק נסגר מכיוון שהירי `בוצע בהתאם לכללים ולהנחיות הרלבנטיים, ולא היה בביצועו משום עבירה כלשהי`. זה כמובן שקר מוחלט, אין פקודה שמתירה לירות מרכב נוסע, ובטח שלא רימון גז מקנה מקביל לקרקע, לא כל שכן ישירות לעבר מפגין.
השקר וסגירת התיק כמובן לא מפתיע, כך מסתיימות כ-94% מהתלונות שמוגשות ע`י פלסטינים נגד המשטר הצבאי. מטרתן של החקירות =היא למנוע חקירות בינלאומיות, ולתת כסות של הליך הוגן ולא יותר מכך. למעשה ייתכן המקרה של מוספא תמימי זכה לחקירה מעט יותר רצינית מהרגיל בגלל הפרופיל התקשורתי היחסית הגובה, וצילום הרגע בו נורה.
אותו דפוס פעולה חוזר כל הזמן, הנה כמה דוגמאות שזכו לפחות תשומת לב, וחלקם עדיין `נחקרות`:
4 באפריל 2013, טול כרם. חיילי הנח`ל החרדי משקרים על ירי שלא היה, דיווח אותו העבירו אחר-כך גם לתקשורת. הם יורים והורגים את עמר איברהים נאסר, בן 17 ממארב לאחר שהתקרב לעמדת שמירה וניסה לתקוף אותה לטענתם. אז נאג`י בילביסי ו-3 נערים נוספים בורחים, אחד החיילים רדף אחריהם, ולאחר שהתפצלו החייל יורה בו בגב, לטענת החייל כי חש בסכנת חיים. בצה`ל טוענים שהם חוקרים.
24 ינואר 2013. לובנה חנש, בת 23, סטודנטית למדעי המדינה במכללה באל-ערוב, התהלכה בצהריים ליד המכללה. בדיוק באותו זמן נסע באזור סמח`ט הגזרה, שחר ספדה. הוא סיפר שמישהו זרק עליו אבנים, בכל מקרה הנהג שלו עשה פרסה, עצר את האוטו, שניהם ירדו ממנו, ואז מישהו מהם ירה לה בראש, לא פורסם מי מהשניים ירה בה. אומרים שהם חוקרים. שחר ספדה עדיין הסמח`ט.
15 ינואר 2013, בודרוס. כח שיריון אורב בשיחים לצעירי הכפר שמתקרבים לגדר. אחרי יום לימודים, כמה ילדים מתכוננים להגיע אליה, אבל רק אחד מהם, סמיר עוואד בן 16, עושה זאת. הוא עבר את הגדר הראשונה, מוצא את עצמו כלוא בין שתי גדרות, זו שכבר חצה ואת החומה שלא ניתן לחצות. חיילי השריון יורים שתי יוריות באוויר מהמארב . סמיר ניסה לטפס בחזרה על הגדר לכיוון כפרו. אז הם ירו בו בירך. בעוד פצוע הצליח לחצות בחזרה את הגדר הנמוכה והחל לרוץ לכיוון בתי הכפר. אחד החיילים הצליח לתפוס אותו בזרועו, אבל סמיר הצליח להשתחרר והמשיך לרוץ. החיילים ירו בו עוד שני כדורים, אחד בראש ואחד בגב, מטווח של כ-10 מטרים. סמיר מת מפצעיו. 11 חודשים אחרי אין תשובות.
שנה לאחר הריגתו של מוסטפא תמימי, כמה מאות מטרים מהמקום, רושדי תמימי נורה באש חיה, בניגוד לנהלים, פינויו נמנע, מה שמביא בסופו של דבר למותו. בתגובה הצבא מחליט להעביר את מ`פ המילואים מתפקידו, עונש שאין בו אפילו מראית העין של צדק למישהו שאשם בהריגה אם לא יותר מזה.
2 בינואר 2011. חיילי חטיבת כפיר הרגו את מחמוד מוחמד דראגמה, בן 20, תושב טובאס, במחסום בקעות. דווח כי פלסטיני זועם הסתער לעבר חיילת עם שבר בקבוק זכוכית וזו בעזרת חבריה סיכלה פיגוע בירי בו 8 פעמים מטווח קצר. בתחקיר התברר כי מדובר בשקר, דראגמה החזיק בידיו בקבוק שתייה, והיה בדרך לעבודתו. החיילת צרחה עליו מסיבה לא ברורה, טענה שחשה סכנה לחייה ולכן ירתה בו, החיילים הנוספים ירו בו למרות שלא הבינו במה מדובר, בכדי לסייע לה. אחד מהם טען שהוא שמע אותו אומר `אללה אכבר`. גם במקרה הזה אף אחד מהאשמים לא הועמד לדין, אך צה`ל חידד את הנהלים.
11 ליוני 2010. אבן פגעה בשמשת מכוניתו של זיאד ג`ילאני בדרכו חזרה כשנסע בואדי ג`וז, הוא סטה מהדרך, ורכבו פגע ב-4 שוטרי מג`ב. השוטרים פתחו ביריות ברחוב העמוס, פגעו במכוניתו של זיאד ופצעו ילדה בת 5 שישבה במכונית חונה. ג`ילאני המשיך לנסוע, כאשר השוטרים ממשיכים לירות לכיוונו. בהגיעו לסמטה, יצא מהרכב והחל לרוץ לכיוון בית, אז השוטרים שרדפו אחריו ירו בגבו והוא נפל. אחד השוטרים, מקסים מרדכי וינוגרדוב שכתב בפייסבוק שהוא מתכוון להתחיל בהשמדת ערבים, התקרב אליו, דרך את הנשק, כשמגפו על גרונו של הפצוע, הוא ירה בו שלוש פעמים, לפחות שתיים מהן בראשו, ואז בעט בו לפי העדויות. בחקירת מח`ש לא מצאו לנכון לבצע נתיחה של הגופה, או לראיין עדים שהיו במקום, והסתפקו בחיילים. וינוגרדוב שיקר בחקירתו ואמר שלא ירה בג`ילאני ואם הוא נורה, השוטר השני, חיר אל דין, עשה את זה. רק לאחר שהמשפחה פנתה לבית המשפט בדרישה להוציא את הגופה מהקבר ולהמשיך בחקירה, התגלו שקרים אלו.השוטר בתגובה, סיפר שהתבלבל. התיק נסגר מחוסר ראיות, ונפתח שוב במרץ לאחר עתירה לבג`ץ.
21 במרץ 2010. חיילי צה`ל הרגו את מוחמד וסלאח קוואריק, בני 19, ליד הכפר עוורתא. דובר צה`ל טען כי השניים הסתערו בקלשונים על חיילי חטיבת כפיר שעמדו במחסום, ואלו הרגו אותם בכדי להגן על עצמם. כותרות העיתונים זעקו `חיילי צה`ל סיכלו פיגוע קלשונים`. הסיפור התגלה כשקרי, שכן האירוע לא היה במחסום אלא בסמוך לכפר, השניים הלכו בשדות עם ציוד חקלאי (שלא היה בידם בזמן התקיפה של חיילי צה`ל) באזור שלפי חוקי האפרטהייד בגדה שהות בו מצריכה תיאום מראש. הקלשונים הפכו לבקבוק בידי אחד מהם, ומזרק בידי השני. לפי התחקיר, המ`כ הרגיש מאויים לאחר שאחד מהם נשא תפילה, ולדבריו תקף אותו בבקבוק שאסף מהקרקע, ולכן הוא ירה בו 4 פעמים בחזה מטווח קצר. לאחר מכן ראה מזרק ביד השני שגם אותו הוא אסף מהקרקע, והרג גם אותו. יום לפני כן, צה`ל הרג שני נערים נוספים באותו אזור, מוחמד קאדוס בן 16 ואוסייד קאדוס, בן 20. אחד בירי בראשו ואחד בבטנו. דובר צה`ל טען כי הם נורו מכדורי גומי, אך צילומי הרנטגן חשפו שגם כאן מדובר בשקר, והתחמושת היתה חיה. בעקבות האירועים הללו, פיקוד מרכז שילם מס שפתיים ואמר שהם `יכלו להימנע`, אך אף אחד מהחיילים לא הועמד לדין, למרות עתירות בעניין.
17 אפריל 2009. באסם אבו רחמה בן ה-30 נהרג מפגיעת רימון גז בעל טווח מוגדל בחזהו במהלך הפגנה בבילעין. למרות תחקיר מבצעי שקרי, שלושה סרטוני וידאו שצולמו בהפגנה הוכיחו כי אבו רחמה היה מצידה המזרחי של הגדר, לא נהג באלימות ולא סיכן את החיילים בכל דרך, ונהרג מפגיעה ישירה,הכריחו את הצבא לפתוח בחקירה פלילית. אחד החיילים בגזה סיפר לשוברים שתיקה `היה לכמה חיילים בפלאפון את הווידיאו הזה. שלחו את זה אחד לשני וצחקו על זה קצת. הבחור שירה, אני לא זוכר איך קוראים לו, אישית אני לא מכיר אותו יותר מדי אבל פחות או יותר ידעתי מי זה. הוא דווקא די היה מבסוט מהסיפור, היה איקס על המטול`. 4 שנים התיק נסגר.
אפשר כמובן להמשיך אבל גם מרשימה חלקית זו המסקנה המתבקשת ברורה, כל עוד המשטר הצבאי ימשיך לחקור את עצמו, הרוצחים ימשיכו להנות מחסינות. כל עוד זה יימשך, `בית המשפט של הפייסבוק` הוא המקום היחיד בו ניתן יהיה להיאבק לחשיפת הפשעים ומבצעיהם, טיפה קטנה של צדק למי שלא נחשבים לבני-אדם מבחינתם.
ד נ |
