קישור ל-RSS
העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך    
מגזין הכיבוש - פרשנות

עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר

תושבי ראמיה הם אזרחים שומרי חוק, ידידותיים לסביבתם ולשכניהם, וממלאים את חובותיהם למדינת ישראל מעל ומעבר. מגיעות להם כל הזכויות ככל אדם ואזרח, ובוודאי הזכות הבסיסית לגור על אדמתם. תושבי ראמיה הם אנשים "שקופים" לראש העיר הנצחי של כרמיאל



(נאום דינה דוד – נציגת `קשת כרמיאל לצדק חברתי`, בכנס החירום של קהילת ראמיה,
כרמיאל)

שלום לקהל המכובד;
חברי כנסת, ראשי ערים ומועצות, תושבי הכפרים בסביבה, תושבי כרמיאל וראמיה, חברים
ותומכים שהגיעו מכל רחבי הארץ:
כאשר קיבלתי על עצמי להוביל את `קשת כרמיאל לצדק חברתי` למועצת עיריית כרמיאל, יחד
עם שותפי ח`יר סואעד מראמיה, היה ברור לי שמצבה המחפיר של קהילת תושבי ראמיה,
מבחינת זכויות האדם הבסיסיות – חייב להשתנות מן היסוד, ובמהירות. כבר בספר בראשית,
פרק א`, פסוק 27 , נאמר: `ויברא ה` את האדם בצלמו` (כל אדם – נכתב שם).
תושבי ראמיה מתגוררים כאן באדמות טאבו שלהם, אשר הופקעו על ידי מדינת ישראל, מהם
ומתושבי הכפרים נחף, בענה, דיר אל אסד ומג`דל כרום – כ`הפקעה לצרכי ציבור`, להקמת
העיר כרמיאל.
תושבי ראמיה הם אזרחים שומרי חוק, ידידותיים לסביבתם ולשכניהם, וממלאים את חובותיהם
למדינת ישראל מעל ומעבר. מגיעות להם כל הזכויות ככל אדם ואזרח, ובוודאי הזכות
הבסיסית לגור על אדמתם.
תושבי ראמיה הם אנשים `שקופים` לראש העיר הנצחי של כרמיאל, אשר 20 שנה מונע מהם
חשמל, וכבר 3 שנים נמנע לפגוש אותם, ומוכן לעשות זאת, רק כאשר הוא רוצה למנוע את
הפגנתם – .
מדוע עדי אלדר מתעלם מפסיקתו ההיסטורית של שופט בית המשפט העליון מנחם אלון:
`מקורות היהדות וחז`ל מלמדים, כי `כבוד האדם` נוגע ל`אדם באשר הוא אדם, ללא הבדל
גזע, דת ומין`?
ברור לי ש`קשת כרמיאל לצדק חברתי`, יחד עם תושבי ראמיה, חייבים להוביל מהלך
היסטורי, אשר במסגרתו יזכו תושבי ראמיה, בזכות ולא בחסד, בשוויון וללא אפליה, לכל
זכויותיהם במקרקעין, בדיור, בחשמל, במים, בביוב – ובכל השירותים העירוניים הניתנים
בכרמיאל, ברמה המתאימה לכל תושב של עיר מתוקנת ונאורה.
...................................................................
ברשותכם, אני מבקשת להעלות כמה שאלות :
נניח שמישהו מאתנו היה נמצא במאבק ממושך עם רשות שלטונית, וזו הייתה מנתקת אותו ואת
משפחתו מהחשמל, עד אשר הוא היה נכנע, ומקבל את החלטת הרשות -
עד מתי נסכים שתושבי ראמיה יהיו מנועים מחשמל, כי אינם מקבלים את תכתיבי העיריה
ומנהל מקרקעי ישראל ?

נניח שמישהו מאתנו, היה צריך לעבור איזה ניתוח רציני, כדי לטפל בבעיה רצינית בגוף
שלו, אך היה נדרש לעשות זאת בתנאים של בית חולים שדה, ברמה של העולם השלישי –
עד מתי נסכים שתושבי ראמיה יטופלו לפי מפתחות פיצוי-בינוי של חוק מקרקעין מתקופת
המנדט הבריטי במאה הקודמת, במקום לפי חוקי הפיצוי-פינוי של מפונים יהודים בדור
האחרון ?

נניח שמישהו מאתנו שייך לקהילה של עדה או עליה מסוימת, אשר רוצה לגור בכרמיאל,
וההצעה היחידה שמתאפשרת לו, זה רק לגור ב`תחום מושב` נפרד, בשכונה נפרדת לעדה שלו,
בקצה העיר –
עד מתי נסכים שהצעת הפתרון היחידה לתושבי ראמיה, תהייה אך ורק מגורים בשכונה אתנית
נפרדת, בתכתיב של המינהל ושל העיריה?

נניח שמישהו מאתנו היה עושה הסכם לקניית מכונית בשנת 1995, אך רק אחרי 13 שנים, או
18 שנים – היה מסתמן איזה סיכוי שהמכונית `כבר מוכנה`. האם הוא היה מסכים לקבל בשנת
2013, מכונית `חדשה` מודל 1995?
עד מתי נסכים שההסכם הנכפה על תושבי ראמיה, יתעלם מלידתם והתבגרותם של 2 דורות
חדשים של נפשות למשפחות ראמיה – הנשארים כיום ללא פתרונות, בגלל `הסכם המלחציים` של
1995 ?
...........................................................
בכנס חשוב והיסטורי זה, בו אנחנו מבטאים סולידריות יהודית-ערבית עם תושבי ראמיה,
וגם בשם 567 מצביעי קשת כרמיאל, אני רוצה להבהיר את הדרישות הברורות של תנועת `קשת
כרמיאל לצדק חברתי` – מראש העיר, ממנכ`ל מינהל מקרקעי ישראל, וממשרדי הפנים
והשיכון:

חיבור מיידי של כל משפחות האב של תושבי ראמיה לרשת החשמל העירונית, לפי טופס 2, כפי
שמוענק חשמל לכל הקבלנים והיזמים כאן מסביב, אשר בונים את דירות הפאר ושיכוני
היוקרה בשכונת רבין ומכוש.

הקמת ועדת גישור, בראשות שופט עליון, אשר תפתח את ההסכם הלא חוקתי, שנחתם עם תושבי
ראמיה בשנת 1995 – ותשווה אותו לחוקי הפיצוי בינוי של המפונים היהודים מימית, פתחת
רפיח וגוש קטיף.

הוספת כל אפשרויות הפיצוי-בינוי הקיימות במדינת ישראל, להצעות המוצעות לתושבי
ראמיה:

הצעת עמותת `במקום`, לביסוס בניה כפרית-חקלאית-מודרנית, של תושבי ראמיה באדמותיהם,
בתוככי שכונת רבין ומכוש,

בניה עירונית לגובה, של תושבי ראמיה, כיזמי נדל`ן עצמאיים, באדמותיהם – במקום למסור
את החלקות לקבלנים זרים,

מתן אפשרות לתושבי ראמיה להיכנס להסדרי פיצוי-בינוי פרטניים, עם יזמי בניה אשר
בונים את המתחמים החדשים ברבין ובמכוש, שממסגרתם יקבלו התושבים את מלוא הערך שהם
מעניקים ליזם.

הכפלת מתחם השכונה המתוכננת לתושבי ראמיה, והגדלת היקפי המגרשים בשכונה ובסביבתה פי
שניים, תוך היתרים לבניה לגובה, ותוך מציאת פתרונות דיור ומגורים לכלל תושבי ראמיה,
לפי מפתח מקרקעין, ולפי מפתח נפשות.

פיתוח השכונה מבחינת מבני הציבור שבה, יתנהל בהרחבה הזו, תוך שיתוף מלא ודמוקרטי של
התושבים, בכל הליכי התכנון, הייעוד, והביצוע.

אסיים את דברי, ב – 2 ציטוטים, בתזכורת לראש העיר:
מתוך ספר ויקרא, פרק יט, פסוק לו`:
`מֹאזְנֵי צֶדֶק, אַבְנֵי צֶדֶק, אֵיפַת צֶדֶק, וְהִין צֶדֶק - יִהְיֶה לָכֶם`.

מתוך חזונו הדמוקרטי של נלסון מנדלה:
`להיות חופשי אין משמעו רק להתיר את הכבלים,
אלא לחיות באופן שיכבד ויחזק את חירותו של הזולת.`







O


N
קישורים למאמרים האחרונים בנושא

בדרך למצדה - מאת עמוס גבירץ
מלחמת הסחת הדעת - או, סכנת הג`נוסייד בעזה
ההטעיה של הסכמי אוסלו