כמה נורא היה משפט דרייפוס, אה? זוכרים איך למדנו שלקחו אדם, הדביקו עליו האשמה, ואז התחילו לזייף ראיות כדי לגרום לו להיראות אשם? והמשפט הזה של גלילאו, נו, זה שהכריחו אותו להודות שכדור הארץ לא מסתובב סביב השמש - משפט שגם הוא היה מבוסס על ראיות מזויפות. נורא, אה? בשני המקרים האלה סרבה התביעה להראות לנאשמים ולעורכי דינם את חומר החקירה נגדם. אח, איזו תקופה חשוכה זו היתה. אפילו הרופא של נשיא צרפת, ד`ר ז`יבר, היה מזועזע מעיוות הדין הזה, בו אין לנאשם אפשרות לראות על סמך מה מאשימים אותו. גם גלילאו לא זכה לראות את המסמך שהוגש לבית הדין הכנסייתי, בו נדרש ממנו כביכול להפסיק לפרסם את ספרו, מכתב שלא היה ולא נברא.
אבל מה שלא סיפרו לנו על פרשת דרייפוס הוא שלא כולם היו כאלה: לאחר המשפט הראשון בו הורשע דרייפוס ונשלח לאי השדים, הגיע למטכ`ל הצרפתי קצין חדש, הקולונל פיקאר. כחלק מתהליך החפיפה שלו הוא עבר על תיקים שנסגרו כבר - והזדעזע לגלות כי המרגל האמיתי, זה שדרייפוס הורשע במקומו, הוא קצין צרפתי ממוצא הונגרי בשם אסטרהזי, כך שדרייפוס לא יכול להיות אשם. כשהטיח את המידע הזה בפני הרמטכ`ל, אמר לו האחרון: `אם לא תדבר, איש לא ידע`. כדי להבטיח שכך אכן יהיה, נשלח פיקאר לתוניס, שם קיוו ראשי מערכת הביטחון שיהרג במהומות שהתרחשו באיזור באותה תקופה.
אבל פיקאר לא שתק. כמו ענת קם, הוא הדליף את המידע הזה לעיתונות, שפתחה בקמפיין ארוך לטובת משפט חוזר לדרייפוס. המדינה המשיכה לטעון מצדה כי דרייפוס הורשע על בסיס `חומר חסוי שחשיפתו תפגע בבטחון המדינה`. העיתון הנפוץ ביותר בצרפת, ה`ליברה פרול` (המלה החופשית), שמומן על ידי גוף כנסייתי אנטישמי עשיר, יצא בקמפיין נגדי שקרא לבדוק את מקורות המימון של משפחת דרייפוס ואת ההשפעות על נשיא הסנאט (אותו הם כינו `תעשיין גרמני`), וטען להשפעה יהודית על המדינה. דרייפוס הוחזר מאי השדים ועמד למשפט חוזר רק כדי להיות מורשע שנית. הרמטכ`ל אמר למושבעים, שהיו כולם אנשי צבא, שאם יזוכה דרייפוס יהיה מדובר בהצבעת אי אמון בצבא, והוא לא יוכל להמשיך ולשאת בנטל הכבד של ההגנה על המולדת. ברגע האחרון שלף סגן שר הבטחון על דוכן העדים מסמך, כביכול מהמודיעין הגרמני, ובו נכתב `עניין דרייפוס ידון שוב. אל תגלה לעולם את היחסים שהיו קיימים בינינו לבין אותו יהודי`. גם את המסמך הזה לא התירו להגנה לבחון, ובית הדין הצבאי שוב הרשיע את דרייפוס.
אבל זה לא נגמר שם: קצין נוסף, סרן צעיר בשם קווינייה, שעסק בתיוק המסמכים בארכיון המטכ`ל, שם לב שהמסמך הוא זיוף זול שנעשה בחופזה. גם הוא, כמו פיקאר, בחר לא לשתוק, וגילה את העניין לשר הביטחון, אותו שר ביטחון שהעיד שהוא משוכנע ב-100% שדרייפוס אשם על סמך `חומר חסוי`. שר הביטחון שתק שבועיים, ואז הזמין את סגנו, זה שהציג את המסמך, שהודה מיד בזיוף. הוא נעצר והתאבד למחרת בבית הכלא. העיתונות הימנית רמזה שלא מדובר בהתאבדות אלא ברצח שבוצע על ידי היהודים, ובמקביל טענה שהוא התאבד כדי להגן על כבוד הצבא. לא אלאה אתכם בהמשך, רק אציין שדרייפוס נחון על ידי נשיא הרפובליקה כדי להגן על כבוד הצבא, זוכה בבית דין אזרחי, ושירת במלחמת העולם הראשונה כמפקד בסיס תחמושת.
***
היום שוחרר אחמד קטאמש מהכלא הישראלי אחרי שנתיים וחצי בהן היה כלוא ללא משפט, והכל על סמך `חומר חסוי שחשיפתו עלולה לפגוע בבטחון המדינה`. זה לא אומר שקטאמש הוא דרייפוס או גלילאו, אבל זה כן אומר שאותם דברים שהזדעזענו מהם בשיעורי ההיסטוריה ממשיכים להתרחש ממש כאן, מתחת לאף החוקי והדמוקרטי שלנו. כפי שחינכו אותנו להזדעזע מהעוול המשפטי שנעשה לדרייפוס, חובה עלינו להזדעזע מול אלפי עיוותי הצדק המתרחשים כאן ועכשיו, אצלנו. יותר מכך: אם אצלנו היו קמים שני קצינים כמו פיקאר וקווינייה ומוציאים את הכביסה המלוכלכת החוצה, הם היו יושבים כיום בכלא, ממש כמו ענת קם. החינוך שלנו דפוק: במקום להגן על הצדק, חונכנו להגן על המדינה, ולא משנה מה היא עושה. במקום להגן על האדם, חונכנו לבצע פקודות - ולהגן על העיוותים והפשעים שמרקיבים את המנגנון.
אני קורא לאנשים מתוך המערכת לקום ולעשות את הדבר הנכון - לא לשתוק כאשר אלפי אנשים נדרסים תחת גלגלי האי-צדק. אם מתבצע עיוות דין כזה מולם - לקום ולצעוק, להוציא את המידע הזה החוצה. לדוגמה, במקרה של קטאמש היו מעורבים עשרות אנשים, וכל אחד מהם ידע ויודע כי הוא הוחזק שנתיים וחצי בכלא על שום דבר, ואיש מהם לא פצה פה. מספיק היה אדם אמיץ אחד כדי לאחד את קטאמש עם משפחתו ולשים קץ לעוול הזה. מספיק היה מכתב אנונימי אחד לעיתונאי בחו`ל כדי לפתוח את תיבת השרצים הזו. שתיקה פירושה שיתוף פעולה. הפגיעה האמיתית בבטחון המדינה טמונה בפשעים המבוצעים בשמה, והמאושרים על ידי שתיקתם של המעורבים.
ברגע שהמדינה מסרבת להראות חומר חקירה לנאשם, היא בעצם מבקשת לסמוך עליה. האם אתם הייתם סומכים על גוף ששותק מול עינויים מתועדים של מאות בני אדם? האם הייתם מרכינים ראש בהסכמה כשגוף ששיקר מאות פעמים לאזרחיו ולבתי המשפט יבקש מכם לסמוך עליו? ברור שלא.
לכולנו יש קרובים, מכרים, וחברים שמשרתים בכוחות הביטחון. רובם אנשים טובים וערכיים, שמשתפים פעולה עם המערכת כי הם חושבים שאין ברירה אחרת. תפקידנו הוא להראות להם שיש כזו. כי אם יקומו כמה מהם ויתחילו לומר את האמת, נחיה כולנו במדינה טובה יותר, בה האמת מורה את הדרך, ולא השקר והכחש. ראו מה עשו מאנינג וסנואודן, ראו מה עשו פיקאר וקווינייה. היו גם אתם חלק מהמהפכה, התחילו לדבר ולהגיד את האמת. הכירו בכך שהצדק נמצא נמוך מאוד בסולם העדיפויות של המדינה, והוא יוכל להתקיים רק בעזרת אנשים המאמינים בו ומוכנים לעשות מעשה כדי שיתגלה. אל תשתקו מול עוול זועק, אל תשתפו פעולה עם הסתרת האמת ועם סילופה. במקרה הטוב ייסר אתכם מצפונכם עד זיקנה, ובמקרה הרע תיאלצו לתת דין וחשבון לעצמכם ולאחרים כשהאמת תצא לאור בסופו של דבר. `האמת צועדת קדימה, שום כוח בעולם לא יעצור אותה` כתב אמיל זולא על העוול שנעשה לדרייפוס. אל תהיו אתם אלה העומדים בדרכה.
at יום שישי, דצמבר 27, 2013
|
