בעז אלברט, על פי כתב האישום שהגישה מדינת ישראל באמצעות פרקליטות מחוז מרכז, הוא טרוריסט. ב-30 באפריל השנה הוא יצא מביתו בהתנחלות יצהר רעול פנים וכשהוא לובש חולצה עם הכיתוב `יהודים בואו ננצח` יחד עם עוד שניים מחבריו, והחל לרגום באבנים רכבים פלסטינים בצומת יצהר. השלושה לא חסו גם על שני אוטובוסים עמוסים בילדות פלסטיניות שהתקרבו לצומת, וכאשר אחד מהאוטובוסים הצליח להמלט מאימתם, הם התקרבו לאוטובוס השני ששמשותיו כבר נופצו וכשהם רואים בבירור שמדובר בילדות קטנות מבוהלות וצורחות, והמשיכו לרגום אותו באבנים. רק כאשר חטף אחד מחבריו של אלברט תיק של אחת הילדות מתוך האוטובוס והטיח אותו על הקרקע הואילו שוטרי מג`ב שהגיעו למקום לעצור את השלושה. צפיה בסרטון הבא תוכל אולי להעביר חלק מרגעי האימה שגרמו אלברט וחבריו לילדות הפלסטיניות:
מזה תקופה ארוכה רודף השב`כ את אלברט דנן, וכפי שראינו, יש לו סיבה טובה לעשות זאת. כבר לפני שנתיים הוא פרסם בבטאון הפוגרומיסטים `הקול היהודי` (עליו כתבתי כבר) מניפסט בשם `כיצד יש להתיחס לאויב - הצעה לתכנית מעשית` בו הוא מפרט כי האויב הוא כלל האוכלוסיה הפלסטינית וקורא לבצע פשעי מלחמה קשים, עוד לפני כן הוא ארגן שיירה שיצאה מכפר מימון חרף הבטחות מועצת יש`ע ומתחת לאף של הצבא, הוא חבר בתנועת עליונות הגזע `דרך חיים`, חבר מרכזי בגרעין הקשה של אנשי יצהר המסרבים להכיר בשלטון החוק, ועל פי מערכת הבטחון הוא מעורב בשורה של אירועים אלימים.
בשל כל אלה, וכנראה עוד כמה דברים שלא מספרים לנו, הוציא אלוף פיקוד מרכז, המפקד הצבאי של אזור יהודה ושומרון, צו מנהלי המרחיק אותו מביתו ביצהר. לכאורה, הדבר נעשה על מנת לספק מעט יותר בטחון לתושבים הפלסטינים שמתגוררים בקרבת ההתנחלות המסוכנת, אבל בפועל, מדובר באמצעי קיצוני שאין לו מקום בחברה המתיימרת להיות דמוקרטיה שומרת חוק. ואנסה להסביר: די להביט בפסקה הראשונה של הרשימה הזו כדי להבין שלו רצתה המדינה יכלה בקלות לעצור את האדם המסוכן הזה עד תום ההליכים, כמו שעושים במקרים רבים. די היה בקריצה מאיש שירות הבטחון הכללי לשופט הידידותי בבית המשפט בפתח תקווה ומר אלברט היה ממתין לתום ההליכים המתנהלים נגדו בעצלתיים מתוך תא קטן באגף התורני של אחד מבתי הכלא בשטח ישראל. אבל זה לא קרה. כמו אלברט, הורחקו כעשרה מתנחלים נוספים משטחי הגדה המערבית באמצעי השלטוני הצבאי של צו מנהלי, אך שלא כמו אלברט, הם לא התווכחו ופשוט הלכו משם. אלברט נשאר בהתרסה, והשב`כ, שהפסיד בתחרות הבהייה הזו, שלח כוחות גדולים לעצור את המתנחל התוקף על הפרת צו אלוף, וזה האחרון כלוא כבר שלושה חודשים בבית הכלא איילון.
אין לי טיפה של סימפטיה למתנחל הזה, ואין לי ספק שמקומו ודאי לא בשטח הפלסטיני הכבוש ובהתחשב באופיו האלים והתוקפני גם לא בחברת בני אדם חופשיים. אבל - וזה אבל גדול - אסור להשתמש בכלים אפלים כדי לעשות זאת. אם למדינה יש ראיות לתוקפנותו ומסוכנותו (ולפי כתב האישום, יש כאלה) - אדרבה. שתעצור אותו עד תום ההליכים ותעמיד אותו לדין בכל חומרת החוק. תקיפה מסכנת חיים של ילדות אינה משחק ואין לעבור עליה בשתיקה. אבל אם אין - אסור להתחבא מאחורי `מידע מודיעיני` כדי לשלול מאדם את חירותו. התהליך של הוצאת צו כזה היום עובר אצל ראש השב`כ, שזכויות אדם לא עומדות בראש מעייניו, משם ליועמ`ש איו`ש - זה שמצדיק החרמת קרקעות פרטיות, גזילת רכוש, מכסה על פשעי הצבא וחייליו, וממאן לשים קץ לפרקטיקות האלימות והאסורות המתרחשות בשטח שיפוטו, וממנו ליועץ המשפטי לממשלה, אותו אחד שלא מצא אפילו אחת מתוך 700 התלונות שהוגשו לשולחנו בנושא עינויים של פלסטינים, ממוסמכות ורצופות עדויות, ראויה אפילו לפתיחת חקירה. הגוורדיה המכובדת הזו עומדת כביכול בינינו לבין שלטון חשאי ואפל. סלחו לי אם אני לא מתרשם מביצוריה של חומת הצדק הזו.
מקרה של אלברט הוא מקרה קיצוני של אדם קיצוני ומסוכן, אבל זה מקרה מבחן למחוייבות של המדינה לזכויות אדם. לא אתחיל בהשוואה של זכויות האדם היהודי לזה הפלסטיני, כי ברור לכולנו שלו היה אלברט פלסטיני במקרה הטוב היה כלוא למשך שנים ארוכות מבלי לטרוח אפילו להראות בדל של ראיה ובמקרה הפחות טוב היה נפגע מאש חיילים בעת התנגדות למעצר. אבל בדיוק במקרה הקיצוני הזה חייבים לומר לשב`כ להפסיק לסמן את הטריטוריה שלו על חשבון שלטון החוק. יש ראיות - למשפט. אין ראיות - אין כלא. מילות הקסם `מידע סודי` הן כרסום יסודות הדמוקרטיה, ולמרות התיעוב שכנראה חשים אחדים מראשי המערכת כלפי אותו מתנחל, אין בו תחליף להליך משפטי תקין.
את אלברט יש לשחרר מהכלא על הפרת צו אלוף שהוצא באופן אנטי דמוקרטי ומסוכן על ידי שליט צבאי, ולעצור אותו עד תום ההליכים על תקיפת אוטובוס הבנות. זה אולי נשמע כמו פלפול מטופש, אבל אם נשתוק עכשיו על מעצר של `אויב` באמצעים לא דמוקרטים, לא נוכל להשמיע את קולנו כאשר יהיה מדובר בידיד, וכאשר אחד מפעילי זכויות האדם יעצר גם הוא על סמך אותו `מידע מודיעיני` שאיש לא ראה, כבר עלול להיות מאוחר מדי. הפרקטיקה של `אין דמוקרטיה לאויבי הדמוקרטיה` היא המדרון החלקלק המסוכן ביותר, וברגע שנסכים לכרסום במקרה אחד, זה שאחריו יהיה קל יותר, ואת שטף הבאים אחריהם כבר לא נוכל לעצור.
|
