קישור ל-RSS

העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך

מגזין הכיבוש - חיים תחת כיבוש עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר ואלו תולדות ואדי קנה engagedharma avivsky 13.01.14 http://engagedharma.wordpress.com/2014/01/13/wadi-qana-tales/ בשבוע החולף חתמו כ-550 איש על המכתב לעמיר פרץ. תודה למי שחתמו והפיצו. בימים הקרובים נעביר את המכתב לפרץ ומי שטרם חתמ/ה מוזמן לעשות זאת. בתקופה האחרונה למדנו עוד כמה דברים על ואדי קנה ועל השינויים שהתחוללו בו ב-30 השנה האחרונות כתוצאה ממעשיהן של הרשויות הישראליות והתושבים הפלסטינים. שינויים אלו יצרו בסופו של דבר את האיום הנוכחי של עקירת עצי הזית שנגדו אנו נאבקים יחד עם תושבי הכפר. אדמות ואדי קנה הינן אדמות חקלאיות מזה דורות רבים. חקלאים ומשפחותיהם נהגו גם לגור בשטח הואדי בעוד שכפר האם שלהן, דיר איסתיא נמצא במרחק כמה קילומטרים משם. המשפחות שחיו בואדי הסתמכו על המעיינות שבו לשתיה וכדי לעבד שטחים נרחבים בחקלאות שלחין: פרדסים של הדרים, גידולי ירקות וכדומה. ההתנחלויות הראשונות מסביב לואדי הוקמו בסוף שנות ה-70 (קרני שומרון) ותחילת שנות ה-80 (עמנואל, יקיר, נופים והרחבות של קרני שומרון). ב-1983 – סמיכות הזמנים לא מפתיעה – הוכרזה שמורת נחל קנה על אדמות הואדי אותן עיבדו חקלאי דיר איסתיא ובהן התגוררו באותה תקופה 50 משפחות פלסטיניות. כפי שהדגשנו בעבר, ההכרזה על השמורה נעשתה ללא כל התיעצות עם בעלי הקרקע הפלסטינים ומבלי שניתן להם להגן על הזכויות שלהם. מאז הוקמו באזור מספר מאחזים: אלוני שילה (במקור נוף קנה), אל-מתן וחוות יאיר. הקו הירוק מסמן את גבולות השמורה. ליד שמות ההתנחלויות מופיעה שנת היווסדן. התמונה מתוך מצגת של עמית מנדלסון http://www.inature.info/w/images/2/2f/Wadi_kana.pps כך נוצר מצב שבו קרקע בבעלות פלסטינית פרטית נהייתה מוקפת בהתנחלויות ישראליות. בשטח יש פעילות חקלאית פלסטינית קבועה, משפחות פלסטיניות מגיעות לפיקניקים בחודשים החמים ולשחות בנחל כשגשמי החורף מציפים את הערוץ. אבל לאלפי הישראלים שגרים כמה דקות הליכה מלב הואדי יש נגישות הרבה יותר נוחה אליו. מידת הנוכחות שכל צד יצליח לייצר בשטח תקבע את `שייכותו` של הואדי. וכמובן, בעוד שלישראל יש חופש פעולה נרחב `לקבוע עובדות בשטח` הרי שלפלסטינים החיים תחת שלטון צבאי ישראלי אין יכולת דומה. דוגמא אחת היא תעלת מים שהחקלאים הפלסטינים בנו מאחד המעיינות והמנהל האזרחי מיהר להרוס בטענה שהתעלה גורמת ליבוש אפיק הנחל ולכן פוגעת בצומח ובחי לאורכו. דוגמא חריפה יותר היא תוואי גדר ההפרדה אשר מנתק את ואדי קנה מדיר איסתיא ומשאיר אותו בצד `הישראלי`. הגדר טרם נבנתה שם, כנראה בשל ההתנגדות האמריקאית לתוואי שחודר עמוק מעבר לקו הירוק. אבל מכיוון שרבים רואים בתוואי הגדר את קו הגבול העתידי בין ישראל לפלסטין מדובר בהמחשה ברורה לכוונות הישראליות לגבי השטח. עם השנים ניבנו כ-100 מבתי ההתנחלויות בשטח השמורה – דבר אשר אמור להיות אסור בתכלית האיסור. ההכרזה על השמורה גם לא מנעה את הזרמת הביוב מההתנחלויות אל הואדי. כתוצאה מכך זוהמו מקורות המים. בשנות ה-90, בעקבות זיהום מי השתיה שלהן, נאלצו המשפחות הפלסטיניות לעזוב את הואדי ולעבור לגור בדיר איסתיא. שפיעת המעיינות בואדי קנה הושפעה לרעה גם מקידוחי המים שישראל מבצעת באזור בעשורים האחרונים ושהביאו להדלדלות זרימת המים בואדי. תופעה זו מוכרת כמובן ממקומות רבים אחרים משני צידי הקו הירוק. השילוב של זיהום מקורות המים ודלדולם היקשה על קיום חקלאות שלחין (כלומר, חקלאות בהשקיה). חקלאים רבים נטשו את גידול הירקות או נטיעה חדשה של עצי הדר והתחילו לנטוע בואדי זיתים אשר פרט לשנתיים-שלוש הראשונות לגידולם אינם זקוקים להשקיה. ישנו גם ההיבט הכלכלי. בדיר איסתיא כמו במקומות אחרים בשטחים אחוזי האבטלה גבוהים וגם מי שעובד לא תמיד משתכר משכורת המספיקה לפרנסה של משפחה. מכיוון שמרבית אדמות הכפר מצויות בשטחי C שבשליטה ישראלית מלאה אין לאנשים בדיר איסתיא אפשרות לפתח תעשיה (בניה דורשת היתרי בניה שישראל אינה מאשרת). כך, רבים מאלו ששואפים לספק לעצמם מקור הכנסה פונים לחקלאות ובמקרה של דיר איסתיא מדובר על נטיעה נוספת של עצי זית – בין השאר בואדי קנה. בשנת 2006 הושלמה בנייתו של מאסף שפכים באזור ומרבית – אם כי לא כול – הביוב מההתנחלויות באזור הפסיק לזהם את הנחל. גם האינתיפאדה השניה הסתיימה. מאז ואדי קנה הוא רכיב מרכזי בתכנית הפיתוח של ההתנחלויות באזור: הוקמה מנהלת נחל קנה שתפקידה לפתח את התיירות בואדי. על פי חזונו של ראש המועצה בקרני שומרון שהוא גם יו`ר המנהלת, ההתנחלויות המקיפות את הואדי יהפכו לעיר אחת והואדי יהיה הריאה הירוקה ואתר הטבע והפנאי שלהן. בינתיים אנשי הימין מתייחסים למשיכת טיילים לואדי כאמצעי `לביסוס השליטה הישראלית בשטח`, ולא פחות מכך `לסיכול הסכנה של הסדר מדיני` . קרני שומרון והמועצה האזורית שומרון יוזמות פרויקטים תיירותיים בשמורה ומקיימות כל שנה מספר צעדות המוניות שבמהלכן הכניסה לואדי קנה נאסרת על פלסטינים. זה תיאור מסויים – חלקי ומן הסתם לא אובייקטיבי – של הדרך מהקמת התנחלות קרני שומרון ב-1978 עד הרצון של ישראל לעקור 1,400 עצי זית של פלסטינים בואדי קנה ב-2013. אז מה אפשר ללמוד מההיסטוריה הקצרה והחלקית הזו של מעשי הישראלים והפלסטינים בואדי קנה? נתחיל מכך שנטיעת עצי הזית והפגיעה שהיא אולי גורמת לשמורה בעשור האחרון נעשית אמנם על ידי הפלסטינים אבל לפעולות הישראליות יש חלק גדול בכך: זיהום מקורות המים על ידי הביוב מההתנחלויות ודלדולם בגלל קידוחי מים שישראל מקיימת דחפו את החקלאים לזנוח את חקלאות השלחין ולעבור לנטיעת עצי זית. האם הרשויות הישראליות לקחו בחשבון את ההשפעות הנרחבות של המעשים הללו שהובילו בסופו של דבר למה שהן מכנות פגיעה בשמורה? שווה לציין שבניית ההתנחלויות הישראליות מסביב לואדי `על אדמות מדינה שמעולם לא חי בהן פלסטיני` הביאו לעקירתן של 50 משפחות פלסטיניות שחיו בואדי קנה ולפגיעה בפעילות החקלאית שם. גם קידוחי המים של ישראל תרמו לכך. היום כשחקלאי דיר איסתיא מנסים לחזור ולעבד חלקות שהיו מעובדות לפני זיהום מקורות המים רשות הטבע והגנים אוסרת זאת בטענה שהדבר יפגע בצמחיה הטבעית שחזרה להתפתח באותן חלקות. ודוברי המתנחלים מכנים את הפעילות הזו `השתלטות של הפלסטינים במימון אירופאי על הואדי`. הפער בין ההתעלמות של רט`ג מהפגיעות הישראליות בשמורה (שנמשכות גם היום) לבין ההגבלות שהיא כופה על החקלאים הפלסטינים הוא ברור ובוטה. לפעמים אותה פעולה שמותרת למתנחלים היא בדיוק זו שאסורה לפלסטינים: לפלסטינים אסור לשקם את דרך העפר המשמשת אותם אבל משרד התיירות מימן גשרי עץ באורך עשרות מטרים לטובת שביל אופניים ממאחז אלוני שילה בתוך השמורה. שאיבת המים של החקלאים הפלסטינים `פוגעת` בשמורה אבל לא כך קידוחי המים הישראלים ששואבים מים פי כמה. הצמיגים שהחקלאים הניחו כגדר מגנה מפני חיות בר סולקו על ידי רט`ג אבל ישראל מתכוונת לבנות את גדר ההפרדה בתוך השמורה… ההיררכיה כאן ברורה: צרכי הישראלים דוחים את הצורך להגן על הסביבה ואילו ההגנה על הסביבה גוברת על צרכי הפלסטינים. בכלל, רשות הטבע והגנים התחילה `להגן על השמורה` רק בשנים האחרונות משהדבר נהיה אינטרס של ההתנחלויות אשר שואפות כאמור להפוך את הואדי לאתר הטבע והתיירות שלהן. המועצה של קרני שומרון יזמה את הקמת מנהלת נחל קנה למטרה זו ובמנהלת יש גם נציג של רט`ג – ביטוי ישיר לכך שהפגיעה בפלסטינים היא חלק בלתי נפרד מ`פיתוח` השמורה. האם המדיניות הזו נובעת מעיוורון כלפי הפלסטינים (לא פועלים במכוון על מנת לפגוע בהם אבל גם לא לוקחים בחשבון את הפגיעה שנגרמת להם) או שאולי הכל מכוון ומתוכנן? סביר להניח שזה במקום כלשהו באמצע. כך או כך התוצאה היא הרסנית כלפי הקהילה של דיר איסתיא בכלל ובפרט כלפי אותם חקלאים שלהם יש אדמות בואדי קנה. וזה כמובן לא מחויב המציאות. הגנה אמיתית על ואדי קנה היתה גם דואגת לתמוך בחקלאות המסורתית אשר שימרה ועיצבה אותו ביחסי גומלין עם הטבע דורות על גבי דורות. מכיוון שישראל לא מסוגלת לעשות זאת אנחנו צריכים לדרוש: תיפסק השליטה הבלעדית של ישראל בשמורות הטבע והאתרים הארכיאולוגים ביהודה ושומרון. במקום זאת המקומות הללו ינוהלו על ידי גוף משותף לישראל ולרשות הפלסטינית. קישורים למאמרים האחרונים בנושא סוף שבוע של הפגנות בדרישה להפסקת אש והחזרת החטופים מנסים לשמור על שפיות זה אינו "מבצע נגד טרור"- זהו נסיון לדכא מרד