קישור ל-RSS

העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו; לא בגלל שאנשים הם רעים    אלא בגלל שאנשים לא עושים דבר בקשר לכך

מגזין הכיבוש - נושאים קשורים עמוד הבית  חזרה הדפס  שלח לחבר ד`חיה, הכפר הבדואי היחיד שלא גורש מהנגב המערבי https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10151630547503078&set=a.47880628077.55459.694988077&type=1&theater כשיושבים בד`חיה, אפשר ברגע אחד להבין את כל הסיפור של הנגב. אפשר כמוני, לתהות איך זה שאני רצה באחו, ממש כמו בצלילי המוזיקה, רק בנגב. ואפשר לפתור את זה כמו עדנאן, בזה שהנגב המערבי הוא פשוט לא מדבר. ואפשר גם להתחיל לחזור אחורה בזמן, ולהבין די בקלות למה היה כל כך דחוף לשלטונות להעביר את הבדואים מהקרקעות האלה בכל מיני תירוצים של צורכי ביטחון והתיישבות. אחרי שביקרנו בשבועות האחרונים בכמה כפרים שתושביהם הועברו בשנות ה-50 של המאה הקודמת מהנגב המערבי אני יכולה להגיד די בביטחון, שאין כפר כמו ד`חיה מזרחית לכביש 40, שאין כזה מקום באזור הסייג, ויותר מזה, אין מקום כל כך יפה בכל הנגב. ביקרנו בד`חיה באחר צהריים מופלא אחד בשבוע שעבר, ובאמת שברגע אחד הכל התבהר. אחרי שישבנו ודיברנו במרפסת, יצאנו לסיבוב בכפר, ילדים משחקים כדורגל, כלבים וחמורים רצים במרחב, והכל מסביב ירוק. ד`חיה לא מחובר לרשת החשמל הארצית, ונקודות המים מאוד רחוקות מהכפר, ואם מישהו אחד לא משלם את החשבון, אז מנתקים את כל המשפחות שמחוברות לנקודה. כי ככה זה. יש הריסות בתים בכפר, ויש גם צווי הריסה, וכל תיקון הכי קטן הופך את הבית לחדש אז מגיע טרקטור והורס. בכל המאפיינים האלה, ד`חיה די דומה לכפרים הבלתי מוכרים האחרים בנגב. אבל המיקום שלו באמת יוצא דופן, ואם מועצה אזורית בני שמעון לא תוותר לרהט על השטח הזה, ובאיזושהי קונסטלציה הכפר יהפוך לחלק מהעיר, ד`חיה לא יישאר במקום שלו הרבה זמן. ושלא תטעו, מועצה אזורית בני שמעון לא נותנת שום שירות לכפר הזה, שעוד הרבה לפני 1948 נמצא במה שמוגדר היום כשטח השיפוט שלה. בית ספר? מרחק 6 ק`מ ברהט, מרפאה? כנ`ל, גם להסעות לבתי הספר העיר רהט דואגת. ואם תושבי הכפר, החקלאים, מעזים לזרוע את השדות, מיד מגיעים המנהל והסיירת הירוקה לחרוש את הכל ולהשמיד יבולים. והתחושה שלפני 1948, הכל כאן נראה אחרת לגמרי, והמחשבות על העקירה של הכפרים מצפון מערב הנגב, עושות לי בחילה בתוך הגן עדן הזה. אבל זאת לא היסטוריה. זה ממשיך לקרות ממש עכשיו. עם פראוור ובלי פראוור. רק היום הרסו ארבעה בתים בנגב. והשאלה למה אנחנו עושים את זה מכאיבה, ובכל כפר, בכל מפגש, בכל שיחה היא רק עוד יותר כואבת. קישורים למאמרים האחרונים בנושא מחר (שישי) משמרת מחאה על הקטל הנמשך של עובדי הבניין‎ עצרו את האש – לא למתקפה על עזה! הפגנת חרום הערב (ד`) מול משרד הביטחון ‎‎ קפלן פינת השלום: הערב וובינר מהצד השמאלי של הפגנות השבת